להלן פרסום של בית החולים שיבא שהתפרסם בציבור:
מחקרים שונים ניסו להסביר את פשר תופעת אובדן חוש הטעם והריח האופיינית בחולי קורונה. לאחרונה ציינו חוקרים בבלגיה ובצרפת כי אובדן חוש הריח עשוי לשמש כמנבא לחומרת מחלת הקורונה. מתצפית שלהם ב-1,300 חולים עלה, כי אלה שסבלו מהסימפטום, לקו בנגיף בצורה קלה עד בינונית.
מחקרים קודמים הראו כי הנגיף יכול להדביק תאים באזור הריח באף, והדלקת שנוצרת חוסמת את העצבים מלחוש בניחוחות. התסמין חולף, וחוש הריח חוזר בתוך כמה שבועות לאחר ההחלמה. החוקרים לא יודעים עדיין להסביר מדוע אובדן חוש הריח מעיד על פרוגנוזה טובה בקרב חולי הקורונה. אחת ההשערות היא שאובדן הריח פירושו שהנגיף מגיע לא רק לאף אלא גם למערכת העצבים, שמשפיעה בדרך כלשהי על מערכת החיסון, ומונעת את הידרדרות המחלה.
מדוע נפגע חוש הריח אצל חולי הקורונה? על כך ניסו להשיב לפני מספר חודשים חוקרים שביצעו סריקות CT באף ובסינוסים של חולי קורונה. הסריקות הראו כי האזורים באף שאחראיים על תחושת הריח חסומים בנפיחות ובריר, בעוד ששאר חלקי האף והסינוסים נראים תקינים, ולמטופלים אין כל בעיה לנשום דרך האף.
כבר כמה חודשים שידוע כי הדרך בה נגיף הקורונה מתפשט בגוף היא באמצעות חיבור לקולטנים בשם ACE2, הנמצאים על פני תאי מערכת הנשימה העליונות. הם עושים זאת בסיועו של החלבון TMPRSS2, שמסייע לנגיף לפלוש לתא לאחר שנצמד אליו. הנגיף חודר אל התא עצמו וגורר תגובה סוערת ביותר של המערכת החיסונית, הנקראת "סערת ציטוקינים".
תחילה סברו המדענים כי הנגיף מדביק ומשמיד את הנוירונים הקשורים לחוש הריח. נוירונים אלה מעבירים את האותות ממולקולות הריח לאזור במוח בו הם מתפרשים כ"ריח". כעת מחקרים שונים מגלים כי קולטני ACE2 שהנגיף זקוק להם כדי לפלוש לתאים, אינם נמצאים על עצבי הריח אלא על תאים שכנים הקרויים sustentacular - שתומכים בפעילות תאי עצב הריח.
מדענים סבורים כעת שתאי התמיכה הללו הם אלה שנפגעים על ידי הנגיף. התגובה החיסונית הסוערת מובילה לנפיחות באזור, אך משאירה את סיבי העצבים בחוש הריח שלמים. ככל שהדלקת הסוערת בגוף שוככת, כך חוש הריח הולך וחוזר לפעילות תקינה.
מדוע חלק מהחולים המתלוננים על אובדן חוש הריח למשך חודשים ארוכים? אצל החולים הללו, ככל הנראה, הסערה החיסונית בגוף הובילה להרס של חלק מהרקמות באף, ואצלם ההתאוששות איטית הרבה יותר.
להחזיר את החושים לפעולה: שיטת "אימון הרחה"
החדשות הטובות הן שבסופו של דבר חוש הריח מתחדש, אבל עד שהוא חוזר, יכולים לחלוף שבועות ואף חודשים ללא חוש הטעם והריח. איך אם כן תוכלו לזרז את חזרתם של החושים החשובים הללו? ישנן הוכחות לכך שטיפול שיקומי בחשיפה חוזרת ומתמשכת לסוגי ריחות שונים מדי יום, מוביל את מערכת חישת הריח לחדש את התאים ולשוב לפעילות תקינה.
על המטופל להריח ארבעה ניחוחות מוכרים פעמיים ביממה, כל ריח למשך 10 שניות. כך במשך 12 שבועות
20 מומחים לרפואת אף אוזן גרון פרסמו בכתב העת לאלרגיה ואימונולוגיה המלצה על שיטת אימון ההרחה. על פי השיטה הזו, על המטופל להריח ארבעה ניחוחות מוכרים פעמיים ביממה – בבוקר ובערב, כל ריח למשך 10 שניות. כך במשך 12 שבועות, שלאחריהם יש להחליף את ארבעת הניחוחות באחרים.
לדברי המומחים, אימון ההרחה מגרה את תאי העצב המעורבים בהרחה, ומסייע להשיב את תפקוד הריח. המומחים מתבססים על מחקרים קודמים שהראו שהשיטה עובדת כחלק משיקום חולים נוירולוגיים אצלם נפגעה יכולת ההרחה.
"אימון החושים גורם לשינויים בקישוריות המוחית", מסביר ד"ר ליאור אונגר, מומחה לנוירוכירורגיה מהמרכז הרפואי שיבא, "זה קורה בראייה, בשמיעה וכך גם בחוש הריח. יש עבודות שמראות על שינויים בכמות תאי החישה, באנטומיה שלהם ואפילו בקישוריות ובארגון באותם אזורים שאחראיים על הרחה בקליפת המוח. בקורונה מאבדים את חוש הריח בגלל שינויים בתאי התמך ולכן ייתכן שאימון ההרחה מצליח לחדש את אותם אזורים שהתנוונו".
הנושאים החמים
הנושאים החמים
)
