שיר מה עכשיו??

[קופי 100]

עֲבָדִים הָיִינוּ -
וּמַה עַכְשָׁו?

הֵן רַק אֶתְמוֹל הֵסַבְנוּ
כִּבְנֵי חוֹרִין עַל כָּר וְכֶסֶת
וּבִקַּשְׁנוּ טַל תֵּן – לִבְרָכָה
מִתּוֹךְ מִרְפֶּסֶת.

בָּאנוּ אֵלֶיךָ כְּבֵן אֶל אָבִיו
רָצִינוּ קְצָת שֶׁמֶשׁ
בִּקַּשְׁנוּ אָבִיב.

וּמַה זֶּה הַגֶּשֶׁם
שֶׁקִּבַּלְנוּ עַכְשָׁו
כְּעֶבֶד שֶׁשָּׁפְכוּ לוֹ
קִיתוֹן בְּפָנָיו..?

 

[@Simcha]

שיר מקסים ומתחרז יפה!
אך ומשלב כמה מושגים נאים שקצת קשים בעיני..

עֲבָדִים הָיִינוּ -
וּמַה עַכְשָׁו?

מעולם לא התיימרנו להפסיק מלהיות עבדיו של הקב"ה חלילה..

הֵן רַק אֶתְמוֹל הֵסַבְנוּ
כִּבְנֵי חוֹרִין עַל כָּר וְכֶסֶת
וּבִקַּשְׁנוּ טַל תֵּן – לִבְרָכָה
מִתּוֹךְ מִרְפֶּסֶת

וכפי שניתן לראות מתוך שירך כי חרף העובדה שאיננו עבדים לביבי או פרעה עדיין עבדים אנו לאיתני הטבע הנשלטים בידי הקב"ה

בָּאנוּ אֵלֶיךָ כְּבֵן אֶל אָבִיו
רָצִינוּ קְצָת שֶׁמֶשׁ
בִּקַּשְׁנוּ אָבִיב

גם זה לא מדויק, ביקשנו טל לברכה אך לא ביקשנו כי לא ירד עלינו גם גשם..

כְּעֶבֶד שֶׁשָּׁפְכוּ לוֹ
קִיתוֹן בְּפָנָיו

וגם כאן כמובן שההשאלה אינה מדויקת. משל העבד נאמר על עבד שאדונו מונע ממנו לשרת אותו ושופך לו בפניו את הכוס שהעבד מגיש לו. בשונה מכאן שכל "חטאו" של האדון מסתכם בכך שלא התרצה למלא את בקשת העבד החצוף באופן מיידי..

 

[קופי 100]

מדובר על התפילה שרצינו להתפלל..

 

[דיונון]

שיר מקסים ומתחרז יפה!
אך ומשלב כמה מושגים נאים שקצת קשים בעיני..


מעולם לא התיימרנו להפסיק מלהיות עבדיו של הקב"ה חלילה..


וכפי שניתן לראות מתוך שירך כי חרף העובדה שאיננו עבדים לביבי או פרעה עדיין עבדים אנו לאיתני הטבע הנשלטים בידי הקב"ה


גם זה לא מדויק, ביקשנו טל לברכה אך לא ביקשנו כי לא ירד עלינו גם גשם..


וגם כאן כמובן שההשאלה אינה מדויקת. משל העבד נאמר על עבד שאדונו מונע ממנו לשרת אותו ושופך לו בפניו את הכוס שהעבד מגיש לו. בשונה מכאן שכל "חטאו" של האדון מסתכם בכך שלא התרצה למלא את בקשת העבד החצוף באופן מיידי..

להבנתי, השיר הנפלא הזה מתייחס לשני מצבים, שחור ולבן, שתי מדרגות - בנים ועבדים.
בנים, כשאנחנו מרוצים להקב"ה וממילא זה מתבטא גם בנוחות חיינו - הגשמים באים בעתם וכו'.
בבית הראשון @קופי 100 מתאר את תחושתנו בליל הסדר שבו אנו כבני מלכים, ומשכך, ציפייתנו שתפילת הטל תתמלא.
בית שני כופל את הרעיון המוצע בבית הראשון - כבן אל אביו.
בבית השלישי מכה בו התדהמה! השם שלח גשם - תפילותיו נדחו, כבחינת עבד שאין למלך אהבה וקרבה אליו.
כאן השתמש המשורר במשל המפורסם שבא לבטא דחיה של האדון את עבדו, תוך שימוש בתיאור שבמשל - שפכו לו קיתון בפניו - כקריצה לנמשל הנוכחי - הגשם בקיץ.
לגבי הטענה שבקשנו טל אך לא בקשנו הפסקת גשם - הפתעת! גשמים עכשיו הם סימן קללה.

הֵן רַק אֶתְמוֹל הֵסַבְנוּ
כִּבְנֵי חוֹרִין עַל כָּר וְכֶסֶת
וּבִקַּשְׁנוּ טַל תֵּן – לִבְרָכָה
מִתּוֹךְ מִרְפֶּסֶת.

ידעתי גם ידעתי ששורה זו - 'מתוך מרפסת' מכוונת לימינו ימי הקורונה, אך לדעתי אפשר וכדאי לתת לה פרשנות מעט יותר נרחבת ומאריכת ימים.
מרפסת במובן הקיצי ונטול הגשם.
נקודה נוספת:
בשירים אפשר למצוא סגנונות רבים, בין היתר את אלו הכבדים יותר - מעבירי המסרים לאומה, רעיונות נשגבים והגיגים מטופשים. ויש את הקלילים, שהם שדרוג אמנותי לאמירות קלילות.
בסוג השני מתאים יותר לשלב 'קריצות' של 'ביני ובינך', כמעט כמו 'גראמן', רק קצת יותר מתוחכם ושירי.
שורת ה'מרפסת' בשיר הנוכחי לא כ"כ מוצאת את מקומה, כיון שהשיר מעביר מצב הרבה יותר רחב ונוגע לאיש היהודי מאשר הסיטואציה הספציפית הזו. לטעמי האישי כמובן.
אה - הכתיבה כרגיל 100%.

 

[קופי 100]

להבנתי, השיר הנפלא הזה מתייחס לשני מצבים, שחור ולבן, שתי מדרגות - בנים ועבדים.
בנים, כשאנחנו מרוצים להקב"ה וממילא זה מתבטא גם בנוחות חיינו - הגשמים באים בעתם וכו'.
בבית הראשון @קופי 100 מתאר את תחושתנו בליל הסדר שבו אנו כבני מלכים, ומשכך, ציפייתנו שתפילת הטל תתמלא.
בית שני כופל את הרעיון המוצע בבית הראשון - כבן אל אביו.
בבית השלישי מכה בו התדהמה! השם שלח גשם - תפילותיו נדחו, כבחינת עבד שאין למלך אהבה וקרבה אליו.
כאן השתמש המשורר במשל המפורסם שבא לבטא דחיה של האדון את עבדו, תוך שימוש בתיאור שבמשל - שפכו לו קיתון בפניו - כקריצה לנמשל הנוכחי - הגשם בקיץ.
לגבי הטענה שבקשנו טל אך לא בקשנו הפסקת גשם - הפתעת! גשמים עכשיו הם סימן קללה.


ידעתי גם ידעתי ששורה זו - 'מתוך מרפסת' מכוונת לימינו ימי הקורונה, אך לדעתי אפשר וכדאי לתת לה פרשנות מעט יותר נרחבת ומאריכת ימים.
מרפסת במובן הקיצי ונטול הגשם.
נקודה נוספת:
בשירים אפשר למצוא סגנונות רבים, בין היתר את אלו הכבדים יותר - מעבירי המסרים לאומה, רעיונות נשגבים והגיגים מטופשים. ויש את הקלילים, שהם שדרוג אמנותי לאמירות קלילות.
בסוג השני מתאים יותר לשלב 'קריצות' של 'ביני ובינך', כמעט כמו 'גראמן', רק קצת יותר מתוחכם ושירי.
שורת ה'מרפסת' בשיר הנוכחי לא כ"כ מוצאת את מקומה, כיון שהשיר מעביר מצב הרבה יותר רחב ונוגע לאיש היהודי מאשר הסיטואציה הספציפית הזו. לטעמי האישי כמובן.
אה - הכתיבה כרגיל 100%.

תודה על הניתוח המעמיק והכה מדויק ובעיקר תודה על המחמאות..
אכן, השיר משתמש במישורים המקבילים של 'אם כבנים, אם כעבדים'.
המרפסת כאן כן חשובה ולא בשביל הקריצה אלא בשל התחושה ממנה נולד השיר. התחושה שכל כך רצינו להתפלל במנין ואפילו במרפסת, והגשם הזה זרק וגרש אותנו כאילו משם, לי אישית הרגישה ממש כמו קיתון בפנים שאומר כביכול, אין לי צורך במנינים ובתפילות שלכם.
אגב, כפי שהעירו לי ובצדק, גשם בפסח אינו סימן קללה, הוא לא בזמנו הטבעי אבל לא נחשב כקללה. אדרבה, יש מספרי הקדמונים שמייחסים לו סגולות של רפואה.
אמנם הוא מציק, אבל זה היה נכון גם בערב פסח.. (יש לי גם על זה שיר..)

 

[דיונון]

אגב, כפי שהעירו לי ובצדק, גשם בפסח אינו סימן קללה

שו"ע סימן קיד סעיף ד ובמשנ"ב ס"ק יח.

 

[@Simcha]

שו"ע סימן קיד סעיף ד ובמשנ"ב ס"ק יח.

הדעות רבות ומגוונות בעניין. גם לדעות שגשם בקיץ הינן סימן קללה רבים מהם מסכימים כי הדבר מתחיל רק לאחר תקופת ניסן אשר טרם הסתיימה, מנגד יש דעה שגשם במועד זהו סימן קללה, יתכן ובימי סגר ובדד אין הדבר כך. בנוסף ישנן דעות שכל מה שנאמר שגשמים בקיץ סימן קללה הן זה במקרה וכל החורף לא ירד גשם. ועוד ועוד שיטות ודעות כמיטב שנותיה של היהדות התורתית ומגוון דעותיה כמספר הרבבות אשר נתרבו לרוב.

 

[קופי 100]

שו"ע סימן קיד סעיף ד ובמשנ"ב ס"ק יח.

צודק. לא זכרתי את זה ועדיין חושב שיש קצת הבדל בין גשמים קשים לסימן קללה. בכל אופן את השיר כתבתי מתוך תחושות בלי בדיקה הלכתית.

 

[דיונון]

צודק. לא זכרתי את זה ועדיין חושב שיש קצת הבדל בין גשמים קשים לסימן קללה. בכל אופן את השיר כתבתי מתוך תחושות בלי בדיקה הלכתית.

דווקא השיר היה בסדר, פה היתה הבעיה -

גם זה לא מדויק, ביקשנו טל לברכה אך לא ביקשנו כי לא ירד עלינו גם גשם..

אגב, כפי שהעירו לי ובצדק, גשם בפסח אינו סימן קללה, הוא לא בזמנו הטבעי אבל לא נחשב כקללה. אדרבה, יש מספרי הקדמונים שמייחסים לו סגולות של רפואה.