מה זה עריכה תורנית?

[stars]

אם התחום הזה מעניין אותך, שווה לך ללמוד את זה.
מתחילים עוד מעט מסלול חדש בפרוג (יש מימון מגופים שונים) בו יקנו לך לא רק ביטחון עצמי, אלא גם את הכלים הנדרשים.

סתם מעניין אותי, כמה זמן לוקח ללמוד את זה בפרוג? האם יש קורסים מזורזים בנושא? וכמה זה עולה (בממוצע)?

 

[אפכא מסתברא]

רק כשסיימתי קורס 'תג' (וגם קניתי בכסף מלא את התכנה) נוכחתי לראות שאהבת המלה הכתובה והידע להשתמש בה לא מעניק לך אוטומטית חוש לגרפיקה. מעמד צריך הרבה מהחוש הזה, ולי אין.
הלכתי ללמוד זאת רק כי המו"ל שלי מוכן לתת לי את כל העבודה על כל ספר מהחל ועד כלה (חוץ ממלאכת ההדפסה והכריכה) חבל שבראיון לקורס לא בודקים את החוש הגרפי של המועמד (ולמה יבדקו? שישלם שכר לימוד ויחליט אחר כך אם מתאים לו או לא..).

 

[stars]

מעמד צריך הרבה מהחוש הזה, ולי אין.

זה שאתה יודע את כוחותיך, זהו יתרון מצוין ונחוץ!

 

[חיים רכניטצר]

סתם מעניין אותי, כמה זמן לוקח ללמוד את זה בפרוג? האם יש קורסים מזורזים בנושא? וכמה זה עולה (בממוצע)?

שנה ורבע.
יש מעמדים שמלמדים באופן פרטי, ואיני יודע כמה זמן זה לוקח.
בכל אופן בפרוג זה קורס מסודר מאוד, ולומדים גם אילוסטרייטור פוטושופ ואינדיזיין, הכנת גלופות, ובעצם כל מה שצריך לדעת בשביל להוציא ספר לאור עולם.
אבל כמו שכבר כתבו זה רק למי שיש לו חוש לזה.
צריך לאהוב את התחום בשביל להשקיע שנה לימודים, כל האחרים נפלטים החוצה באמצע הלימודים.

 

[2u2]

אפשר להוסיף גם,
תמלול
פיענוח כתבי יד
ופעמים שהעורך יכול להגות את העימוד המתאים לפי התוכן (את הביצוע ישאיר למעמד).

 

[פסיק]

ישנם המון סוגי עריכה. אפרט כמה מהם ואידך זיל גמור.

1. כמש''כ אחד מקודמי - המו''ל מביא משהו בסיסי מאד, רעיון/סברה/גידאנק עם פוטנציאל לפיתוח ואתה צריך לעבד איתו (או בלעדיו) את הבסיס ולהפיק ממנו יצירה שלימה. לבאר, לפשט, להוסיף נופך ומראי מקומות ואח''כ לסדר את כל דבר על מקומו ולנסח.

2. עבודה קלה ופשוטה יותר היא כשאתה מקבל דרשה שאמר מישהו, אם במוקלט - ואז צריך דבר ראשון לתמלל, אם במוקלד. ואתה רק צריך לתאם את הכל, לראות שאין סתירות או קושיות שאינם מתורצות וכדומה, לנסח בניסוח יפה למען ירוץ עיני הקורא, לציין מראי מקומות, וחסל.

3. מאידך ישנם לקוחות - בדרך כלל אצל בעלי דרשנים או מגידים מפורסמים, או דא''ח בחצרות חסידיות - אשר דורשים שתיצמד מאד לסגנון בו נאמרו הדברים. לא לנסח ברמה לשונית גבוהה ומקצועית, אלא בצורה אותנטית, שהקורא יראה את בעל השמועה עומד לפניו.

וכדומה.

 

[מחבר]

ישנם המון סוגי עריכה. אפרט כמה מהם ואידך זיל גמור.

1. כמש''כ אחד מקודמי - המו''ל מביא משהו בסיסי מאד, רעיון/סברה/גידאנק עם פוטנציאל לפיתוח ואתה צריך לעבד איתו (או בלעדיו) את הבסיס ולהפיק ממנו יצירה שלימה. לבאר, לפשט, להוסיף נופך ומראי מקומות ואח''כ לסדר את כל דבר על מקומו ולנסח.

למה אתה קורא לזה "עריכה" ולא "כתיבה"?

 

[פסיק]

למה אתה קורא לזה "עריכה" ולא "כתיבה"?

כדי לא לפגוע ברגשי הלקוח...

 

[מחבר]

כדי לא לפגוע ברגשי הלקוח...

אשרינו מה טוב חלקנו "עורכים תורניים"...
שאנחנו מסכימים להיפגע כלכלית ולו בכדי לא לפגוע ברגשי הלקוחות...
(זה קורה לכולנו, ואולי כדאי באמת שנדבר על גבולות הרגישות הזאת)...

 

[פסיק]

אשרינו מה טוב חלקנו "עורכים תורניים"...
שאנחנו מסכימים להיפגע כלכלית ולו בכדי לא לפגוע ברגשי הלקוחות...
(זה קורה לכולנו, ואולי כדאי באמת שנדבר על גבולות הרגישות הזאת)...

לא צריך להיפגע וכ''ש שלא להיפגע כלכלית.
אפשר פשוט להגדיר את עצמך כאחד שעוסק בכתיבה ועריכה תורנית.

 

[מוישה]

אין ספק, כמו בכל עבודה, גם כאן צריך להיות רגיש ללקוח. פעם עמלתי קשות לשבח איזה ת"ח שהכתיבה שלו היא משהו בין סגנון חזון איש לבין סגנון של ראשונים. אך דורנו היתום זקוק לניסוח קל יותר.

 

[טראכטער]

אשרינו מה טוב חלקנו "עורכים תורניים"...
שאנחנו מסכימים להיפגע כלכלית ולו בכדי לא לפגוע ברגשי הלקוחות...

למה להיפגע כלכלית?
ההיפך, חלק נכבד מלקוחותי משלמים לי בדיוק למטרה זו, כדי שהכתיבה שלי תקרא על שמם...

 

[מחבר]

לא צריך להיפגע וכ''ש שלא להיפגע כלכלית.
אפשר פשוט להגדיר את עצמך כאחד שעוסק בכתיבה ועריכה תורנית.

זה מה שאני עושה.
דברתי על אלה שמכלילים גם את הכתיבה בעריכה, בעוד הלקוח אינו יודע להבחין בין הדברים, וזה פוגע בשוק כולו.

 

[מחבר]

למה להיפגע כלכלית?
ההיפך, חלק נכבד מלקוחותי משלמים לי בדיוק למטרה זו, כדי שהכתיבה שלי תקרא על שמם...

זה משהו אחר.
אני מדבר על הנטיה שיש במחננו להכליל בהגדרה של "עריכה תורנית" גם את הכתיבה, ומשום כך לא מבינים למה לשלם יותר לזה שכותב מאשר לזה שעורך...

 

[stars]

1. כמש''כ אחד מקודמי - המו''ל מביא משהו בסיסי מאד, רעיון/סברה/גידאנק עם פוטנציאל לפיתוח ואתה צריך לעבד איתו (או בלעדיו) את הבסיס ולהפיק ממנו יצירה שלימה. לבאר, לפשט, להוסיף נופך ומראי מקומות ואח''כ לסדר את כל דבר על מקומו ולנסח.

למה אתה קורא לזה "עריכה" ולא "כתיבה"?

באמת במקרה כזה לא ברור למה בכלל צריך לכתוב את שם הכותב בשער הספר ולא את שם העורך.
צריך לכתוב "נכתב, לוקט ונערך ע"י פלוני". ובתודות לכתוב "תודה לאלמוני שנתן רעיונות טובים לבסיס הספר"...
עבודה כזו נקראת חיבור, בדיוק כפי שכתב " @מחבר "... (שכנראה כשמו כן הוא)

 

[טראכטער]

באמת במקרה כזה לא ברור למה בכלל צריך לכתוב את שם הכותב בשער הספר ולא את שם העורך.

ועל זה נאמר: בעל המאה הוא בעל הדעה

 

[stars]

ועל זה נאמר: בעל המאה הוא בעל הדעה

אני חושב באמת שמעתה ואילך אתחיל להסתכל אחרת על השם שכתוב בשער הספר ועל השם של העורך...
(טוב, לא באמת... כי אז מה יהיה עם הספר שאני (באמת) כתבתי וערכתי?!)

 

[יעקובון]

רציתי להציע שאילה לפני העורכים החשובים דכאן:
איך היה אפשר להגדיר את הנושא של עריכה הגורמת לספר למשוך יותר תשומת לב - עימוד/ עריכה/ שניהם יחד,
כמו לדוג' ספר בסגנון ארחות שבת - איך לכתוב ולחלק - לפי נושאים/ לפי סוגיות - איך לפסק ואיך ליצור ולשלב מקטעים שונים כמו הלכה למעשה, הערות, הסוגיות והמסתעף מהם.

 

[stars]

רציתי להציע שאילה לפני העורכים החשובים דכאן:
איך היה אפשר להגדיר את הנושא של עריכה הגורמת לספר למשוך יותר תשומת לב - עימוד/ עריכה/ שניהם יחד,
כמו לדוג' ספר בסגנון ארחות שבת - איך לכתוב ולחלק - לפי נושאים/ לפי סוגיות - איך לפסק ואיך ליצור ולשלב מקטעים שונים כמו הלכה למעשה, הערות, הסוגיות והמסתעף מהם.

השאלה לא לגמרי מובנת (לי), אבל אם כוונתך לשאול כיצד ניתן לערוך ספר באופן ברור יותר, אזי התשובה לזה תלויה מאוד בסוג הספר.

 

[מחבר]

השאלה לא לגמרי מובנת (לי),

אם היא לא מובנת, כנראה השואל מצפה שתערוך אותה...