מה המקור: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", בתוכו לא נאמר אלא בתוכם

[אברהם]

הביטוי מובא פעמים רבות בספרים בשם חז"ל, אך לא מופיע בחז"ל

יש שמצטטים אותו בשם האלשיך הקדוש ויש בשם השל"ה הקדוש ויש בשם אחרים.

מישהו יודע מה המקור המדוייק הראשון?

אולי כדאי לעשות אשכול "מאמרי חז"ל שאינם מחז"ל" ובו המקורות לכל מיני מימרות כאלו

 

[פוטושוק]

אכן, זה מופיע באלשי"ך עה"פ, ובשל"ה דף סט,א.
מקור קדום לזה לא מצאתי

 

[אברהם]

אז לבינתיים הקדום ביותר זה האלשיך הקדוש.
אם יש למישהו מקורות נוספים אשמח לשמוע

 

[געוואלדיג]

ומהו המקור החז"לי שאין דבר העומד בפני הרצון? - זכור לי שמייחסים זאת לחז"ל אם כי טרם מצאתי פתגם זה בדבריהם.

וקצת בענין הזה - מדוע מצטטים את חז"ל כך: "כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו וכל הבורח מן הכבוד הכבוד רודפת אחריו", מה מונע להיצמד בלשון חז"ל הקמאי: "כל המחזר על הגדולה הגדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו"

 

[פוטושוק]

ומהו המקור החז"לי שאין דבר העומד בפני הרצון? - זכור לי שמייחסים זאת לחז"ל אם כי טרם מצאתי פתגם זה בדבריהם.

בזוה"ק בראשית קסב כל מילין דעלמא לא תלויין אלא ברעותא

 

[אברימי]

אכן, זה מופיע באלשי"ך עה"פ, ובשל"ה דף סט,א.
מקור קדום לזה לא מצאתי

אכן דיוק של האלשיך הקדוש, וכולם מצטטים משמו.

 

[אברימי]

וקצת בענין הזה - מדוע מצטטים את חז"ל כך: "כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו וכל הבורח מן הכבוד הכבוד רודפת אחריו", מה מונע להיצמד בלשון חז"ל הקמאי: "כל המחזר על הגדולה הגדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו"

המסילת ישרים ציטט כך בביאור מידת הענווה.
וזה"ל:
שנאת הרבנות ובריחת הכבוד, משנה ערוכה היא (אבות פ"א): אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, ואמרו עוד: הגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח, ואמרו (כעין זה עירובין י"ג): כל הרודף אחר הכבוד בורח ממנו, ואמרו עוד (פסיקתא רבתי): אל תצא לריב מהר, לעולם אל תהי רץ אחר השררה למה פן מה תעשה באחריתה, למחר באים ושואלים לך שאלות מה אתה משיבם.

 

[מנחה מנחה]

לגבי ועשו לי מקדש

המקור זה באלשיך

 

[געוואלדיג]

אברימי, כששאלתי מדוע מצטטים כך, כוונתי היתה להכליל תחת מטריית שאלה זו אף גדולים כהרמח"ל שקטנם עבה ממתנינו.

והשאלה - מדוע???

[מעשית זה לא כל כך משנה. אלא שדיוק זה ראוי לבוא כנספח ל'רשימת המאמרים שאינם מחז"ל' שהציע פותח האשכול לחבּר. - 'מאמרי חז"ל שמופיעים שלא כלשונם'].

 

[לענ"ד]

שמעתי מפ"ק אדמור הפני מנחם זיע"א (ומופיע בספר) שהביא זאת בשם החיד"א

 

[מאירי5]

כיוצא בזה

יותר מששמרו ישראל על השבת שמרה השבת על ישראל. - מיוחס בטעות לחז"ל.
הישיבה- בית היוצר לנשמת האומה. מיוחס לגדולי המוסר, ואינו כן.
שניהם ממקור אחד הוא שאינו טהור.
(נ.ב.)

 

[אברהם]

שמעתי מפ"ק אדמור הפני מנחם זיע"א (ומופיע בספר) שהביא זאת בשם החיד"א

וזקנו של הפני מנחם, השפת אמת, מביא זאת בשם האלשיך הקדוש
(שקדם לחיד"א)

 

[אברהם]

יותר מששמרו ישראל על השבת שמרה השבת על ישראל. - מיוחס בטעות לחז"ל.

גם המשמעות אליה מתכוונים היום, לא הייתה כוונת "המשורר"
כיום מקובל לפרש זאת שבזכות שמירת שבת אנשים ניצלו מכל מיני מפגעים שהיו קורים להם אילולי שמרו את השבת

אבל הוא ("אחד העם", המכונה בחב"ד "כמעט שכב") התכוון לומר שעצם קיומו של יום השבת ושמירתו על ידי עם ישראל (וכן שאר המצוות), גרם לכך שעם ישראל יישאר עם מיוחד ולא יתערבב בין העמים בגולה, ומכיון שהגענו כבר לארץ ישראל ואנו בונים כאן תרבות יהודית חדשה, כבר אין צורך לשמור את השבת ואת התורה (עפרא לפומיה).

 

[אושר]

כמו"כ את הקביעה כי הישיבה היא בית היוצר לנשמת האומה קבע הנ"ב בשירו "המתמיד".

 

[עדיאל]

יותר מששמרה וכו', שאמר אחד העם שר"י, אינו ה'יותר' המצוטט בפי המשפיעים, אשר מקורו מ"נושא את נושאיו" ומ"יותר ממה שהעגל רוצה להניק" ומ"דרך הטוב להיטיב" , כמופיע בספרי חסידות רבים, לבל נאכל נהמא דכסיפא.
ואף, ובעיקר, מ"אם בחוקותי תלכו" וכו'... וד"ל ואכמ"ל.

וכי משום שאחד העם ידע את רבונו והתכווין למרוד בו, ניזיל בתר שטיא?

 

[פוטושוק]

המסילת ישרים ציטט כך בביאור מידת הענווה.
וזה"ל:
שנאת הרבנות ובריחת הכבוד, משנה ערוכה היא (אבות פ"א): אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, ואמרו עוד: הגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח, ואמרו (כעין זה עירובין י"ג): כל הרודף אחר הכבוד בורח ממנו, ואמרו עוד (פסיקתא רבתי): אל תצא לריב מהר, לעולם אל תהי רץ אחר השררה למה פן מה תעשה באחריתה, למחר באים ושואלים לך שאלות מה אתה משיבם.

כבר קדמו המהר"ל [200 שנה] בכמה מקומות שכותב בנוסח זה.

 

[מוטי נאה]

המקור

ומהו המקור החז"לי שאין דבר העומד בפני הרצון? - זכור לי שמייחסים זאת לחז"ל אם כי טרם מצאתי פתגם זה בדבריהם.

וקצת בענין הזה - מדוע מצטטים את חז"ל כך: "כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו וכל הבורח מן הכבוד הכבוד רודפת אחריו", מה מונע להיצמד בלשון חז"ל הקמאי: "כל המחזר על הגדולה הגדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו"

אין דבר העומד בפני הרצון - על פי הפנ"מ מגור זצ"ל - מקורו בספרי החיד"א.