מה ההבדל בין גרש (') לגרשיים (") ?

סוגרים שידוך

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ל-גרש (') יש כמה שימושים
הוא סימן פיסוק בעברית, ונראה כמו פסיק שמוצג משמאל לחלק העליון של האות כדי לסמן שמדובר במילה מקוצרת (קיצור). לדוגמה: מ'=מטר, ר'=רבי, גב'=גברת, וכו'=וכולי.
הוא גם סימן דיאקריטי בעברית ישראלית, למשל ג' כמו J באנגלית (ג'חנון) ז' כמו J בצרפתית (ז'קט), צ' כמו Ch באנגלית (צ'יפס)
הוא משמש גם לסימון מילה או מוספית כבעלת מקור או הגייה יידישאים: חבר'ה, תכל'ס, ברל'ה, הרשל'ה, אבאל'ה.
וכן להפרדה בין רכיבי מילה, לעיתים כשחלקה לא עברי: אבא'לה, אסתר'קה.
הפרדה בין אותיות השם המפורש, על-מנת שלא תכתבנה ברצף במילה אחרת: מתני'ה.
כמו כן המנהג הוא להוסיף גרש לאחר כתיבת אות בודדת.

ל-גרשיים (") יש שימושים אחרים
הם סימן פיסוק המשמש לציון ראשי תיבות ונכתבים לפני האות האחרונה של ראשי התיבות (לדוגמה, ש"ס) ואינם מוזזים משם בהטיה. למשל, ש"סים.
גרשיים מציינים בעברית גם אותיות המשמשות כמספרים. למשל, ל״ו צדיקים. שימוש זה בולט במיוחד בתאריכים עבריים, לדוגמה, י"א תמוז ה'תש"פ.
שימוש נוסף לגרשיים הוא ציון רצף אותיות שאינו מילה כמו שורשים, וכן שמות האותיות. למשל, אל״ף.
היה נהוג לסמן בגרשיים, לפני האות האחרונה של המילה, מילה לועזית ששולבה בטקסט עברי. דוגמאות רבות לכך מופיעות בפירושיו של רש"י לתורה ולתלמוד.
בספרות הקבלה והחסידות נהוג לציין בגרשיים מילה הרומזת למשמעות עמוקה או שמות מלאכים.
 

סוגרים שידוך

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אמנם יש שימוש דומה לשניהם והוא 'מרכאות' "מרכאות" לציטוטים
בבחירת סוג המירכאות – כפולות או יחידות – יש מנהגים שונים בהוצאות לאור ובמערכות כתבי עת.
יש נוהגים כך ויש נוהגים כך, וכל אחד בוחר בזה בדרך שליבו חפץ
חשוב כמובן לשמור על אחידות בענין לכל אורך הספר
 

אבי. י.

משתמש מקצוען
הפקות ואירועים
עריכה תורנית
נ"ל שגרשיים בא לציטוט פסוק או מקור או משהו כזה, וגרשיים 'בודדים' בא להדגשה, אבל לאע הדגשה במובה כזאת או כזאת, אלא הדגשה להביא את שומת ליבו של הקורא שכעת מתמקדים ב'מושג' זה...
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בטקסט מפוסק כראוי יש לשים גרשים לפני ואחרי ציטוט, "הצילו!!" זעק יעקב "העקרב מופיע שוב!"
אם תוך כדי ציטוט נצרך הכותב לצטט שוב, לא נעים לעין רצף של שתי זוגות גרשיים בזה אחר זה, מה גם שהקורא עלול לטעות ולחשוב שנסתיים הציטוט הראשון, ולכן יתווסף גרש אחד בלבד, "אני רוצה לדעת!" קרא המורה, "מי הוא זה שצעק 'הצילו! העקרב מופיע שוב!' וגרם לכל האנדרלמוסיה בכתה!"
לפעמים, כשישנם ריבוי של ציטוטים בעמוד כמו דו שיח בין שנים, נוח יותר להוסיף גרש אחד, זה שומר על האסתטיקה של הדף, נראה לי שבמקרה כזה מספיק גרש בתחילת כל שורה.
גרש יופיע גם בציטוט אם מצוטט אדם שאמר מילה לא תיקנית מבחינה דיקדוקית ואני מעוניין להדגיש את הטעות, "אני חושב" הרעים השר בקולו "שישנם לפנינו כעת 'שלושה' מטלות חשובות מאוד"
בטקסט תורני, שפחות מוקפדים בו סימני פיסוק מודרניים, לא מקובל לסמן מרכאות בציטוט בכלל, אף על פי כן יופיע גרש במקום שצריך להדגיש מילה, לדעת הרשב"א ילפינן מדכתיב 'ובשעריך'
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
גרש יופיע גם בציטוט אם מצוטט אדם שאמר מילה לא תיקנית מבחינה דיקדוקית ואני מעוניין להדגיש את הטעות, "אני חושב" הרעים השר בקולו "שישנם לפנינו כעת 'שלושה' מטלות חשובות מאוד"
כאן מקובל שעושים סימן קריאה בסוגריים אחר המילה המוטעית [=שישנם לפנינו כעת שלושה(!) מטלות] ויש שגם מהדרים (ולדעתי גורעים) ומוסיפים "(הטעות במקור)".
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכא

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:ח יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  6  פעמים

לוח מודעות

למעלה