אני מתנדב שרותי דת בבית החולים "שערי צדק"
בליל שבת התישבתי לאכול סעודת שבת באוהל שע"י ארגון "יד טובה"
התישב לידי אדם מבורג (חרדי) בערך בגיל 60/ 65 ופתאום הוא מתחיל לבכות כמו תינוק בלי שום כאב חיצוני קודם לכן
מיד מזגתי לו כוס מים ושאלית אותו לשלומו והוא אמר לי שכואב לו חזק מאוד שאלתי אותו מתי פעם אחרונה לקחת כדור משכח כאבים
הוא ענה לי שזה לא כאב פיזי על כאב נפשי.
לאחר הסעודה הוא ניגש אלי ושאל אותי האם הוא יגכול לפרוק את אשר על בו אצלי אמרתי לו בוודאי יצאנו החוצה והתישבנו על ספסל בכניסה לבית החולים ואז הוא שוב מתפרץ בכי מר של 5 דקות (ללא הגזמה) ממש כמו תינוק ואחר מכן נתתי לו שוב לשתות כוס מים ושטפתי לו את הפנים.
ואז הוא תחיל לספר את סיפורו העצוב ביותר ששמעתי:
אני אדם פרוד שי לי שני ילדים בן ובת נשואים ב"ה את כל ליבי השקעתי ונתתי למען בני וביתי ואני נמצא בבית החולים כבר יותר משבוע ימים ושיחת טלפון אחת לא קיבלתי מבני (לא דיבר על ביתו שום דבר) את הדירה לקח ממני במרמה ונתן אותה לאמו (עדיין אשתי אך פרודים)
שאלית אותו היכן גר בנו אמר לי לידי שאלי אותו היכן הוא בעצמו גר הרי לקחו לו את הדירה ענה לי את מקום מגוריו הכי מרגיז אותי אמר
שהוא חרדי לכל דבר ועניין ועוד שיש ברשות שני מוסדות תורנים חשובים מאוד וכאן אני מתחיל לבכות אותו יחד ואז שאלית אותו על ביתו וענה לי שהיא עוד מתקשרת אליו אבל בקושי והכל בהשפעת האמא שעושה להם שטיפת מוח נגדו.
חובה לציין כי הוא מאושםז ואין לצידו אף אחד ובד"כ ידוע בבתי חולים אדם שנמצא לבד ללא קרובי משםחתו או מלווה צמוד היחס אליו הוא לא כמו היחס שנותנים לאדם שנמצא יחד אם קרובי מפשחותו או מלווה.
מה אתם הייתם עושים בכזה מצב ניתן לענות לי גם באישי
בליל שבת התישבתי לאכול סעודת שבת באוהל שע"י ארגון "יד טובה"
התישב לידי אדם מבורג (חרדי) בערך בגיל 60/ 65 ופתאום הוא מתחיל לבכות כמו תינוק בלי שום כאב חיצוני קודם לכן
מיד מזגתי לו כוס מים ושאלית אותו לשלומו והוא אמר לי שכואב לו חזק מאוד שאלתי אותו מתי פעם אחרונה לקחת כדור משכח כאבים
הוא ענה לי שזה לא כאב פיזי על כאב נפשי.
לאחר הסעודה הוא ניגש אלי ושאל אותי האם הוא יגכול לפרוק את אשר על בו אצלי אמרתי לו בוודאי יצאנו החוצה והתישבנו על ספסל בכניסה לבית החולים ואז הוא שוב מתפרץ בכי מר של 5 דקות (ללא הגזמה) ממש כמו תינוק ואחר מכן נתתי לו שוב לשתות כוס מים ושטפתי לו את הפנים.
ואז הוא תחיל לספר את סיפורו העצוב ביותר ששמעתי:
אני אדם פרוד שי לי שני ילדים בן ובת נשואים ב"ה את כל ליבי השקעתי ונתתי למען בני וביתי ואני נמצא בבית החולים כבר יותר משבוע ימים ושיחת טלפון אחת לא קיבלתי מבני (לא דיבר על ביתו שום דבר) את הדירה לקח ממני במרמה ונתן אותה לאמו (עדיין אשתי אך פרודים)
שאלית אותו היכן גר בנו אמר לי לידי שאלי אותו היכן הוא בעצמו גר הרי לקחו לו את הדירה ענה לי את מקום מגוריו הכי מרגיז אותי אמר
שהוא חרדי לכל דבר ועניין ועוד שיש ברשות שני מוסדות תורנים חשובים מאוד וכאן אני מתחיל לבכות אותו יחד ואז שאלית אותו על ביתו וענה לי שהיא עוד מתקשרת אליו אבל בקושי והכל בהשפעת האמא שעושה להם שטיפת מוח נגדו.
חובה לציין כי הוא מאושםז ואין לצידו אף אחד ובד"כ ידוע בבתי חולים אדם שנמצא לבד ללא קרובי משםחתו או מלווה צמוד היחס אליו הוא לא כמו היחס שנותנים לאדם שנמצא יחד אם קרובי מפשחותו או מלווה.
מה אתם הייתם עושים בכזה מצב ניתן לענות לי גם באישי
נערך לאחרונה ב: