כולנו מכירים את העיפרון היטב כנראה כבר מגיל הגן.
כתבנו, חרטנו, מחקנו וקימטנו את הדף מחוק וקמט היטב. ואולי בגלל שאיתו אנו רושמים ומסקצצים, ומרגישים בנוח לטעות, למחוק ונסות שוב, הוא נתפס כשלב ראשון שלאחריו מחפשים קצת צבע.
הצבע של העיפרון הוא בעצם ערכים. וזה לדעת רבים המוטו של ציור ריאליסטי בעפרון.
השאלה איתה אנו יוצאים לדרך היא : איך נשיג עומק, נפח, וטקסטורות חומר בעזרת הכלי הנוח הזמין, והבסיסי כל כך.
מיד נראה כמה אפשר להביע במדיום המונוכרומטי הזה.
העפרונות נחלקים לשתי סדרות:
H- -Hard - סדרת עפרונות קשים
B- Black – סדרת עפרונות רכים וכהים בגלל כמות הגרפיט הגבוהה.
כאן נוכל לראות את גווני העיפרון השונים:
לאיכות העיפרון יש השפעה גדולה על הכהות שלו.
אפשר לראות כאן הבדלים בערכים בין עפרונות מחברות שונות, למרות שכולם בעלי ציון זהה:
אז אם חשוב לנו עומק ומגוון ערכים, כדאי להשקיע בכמה עפרונות טובים.
אמנם גם למידת הלחץ על העיפרון יש השפעה על הכהות, אבל לא רק... בכל מקרה לא מומלץ להפעיל לחץ על העיפרון כדי להפיק יותר כהות דבר שעלול לפגוע בטקסטורה של הדף.
ככל שהעיפרון רך יותר, כך הוא יהיה פחות חלק על הדף, והטקסטורה תפריע לנו עם 'חורים' לבנים. כאשר עובדים בשכבות ומוסיפים ערכים בהדרגה, ובמיוחד אם מטשטשים את השכבה הראשונה, משיגים תוצאה אחידה וחלקה יותר.
עיפרון מכני מאפשר עבודה מדויקת יותר בפרטים קטנים, גם כאן ניתן להשיג ברמות כהות שונות, בעיקר בעפרונות מכניים בעובי mm 2 שהם, אגב, נוחים ושימושיים מאד.
חידוד: לחידוד עפרונות יש המשתמשים בסכין כדי לשייף את החוד ולחשוף חלק יותר גדול ביחס לחידוד במחדד.
מחיקה: למחיקה יסודית משתמשים במחק קשה, מאיכות טובה. מחק הפחם מסייע בהבהרת רישומי עיפרון ע"י הסרת חלקי גרפיט מהדף. הוא גמיש ושימושי למחיקת חלקים עדינים ודקים, לא משאיר פרורים על הדף ולכן גם לא מתכלה , אם כי מתלכלך. השימושים העיקריים שלו: להבהרת סקיצות לפני הרנדור להבהיר נקודתית חלקים כהים מידי לטפל בהברקות עדינות על ידי עיצוב המחק בצורה שרוצים.
מיזוג: לטשטוש והחלקה אפשר להיעזר בחתיכת נייר טישיו נקיה אותה כורכים על האצבע. לשטחים קטנים ובזהירות, ניתן להשתמש בממזג פחם.
כתבנו, חרטנו, מחקנו וקימטנו את הדף מחוק וקמט היטב. ואולי בגלל שאיתו אנו רושמים ומסקצצים, ומרגישים בנוח לטעות, למחוק ונסות שוב, הוא נתפס כשלב ראשון שלאחריו מחפשים קצת צבע.
הצבע של העיפרון הוא בעצם ערכים. וזה לדעת רבים המוטו של ציור ריאליסטי בעפרון.
השאלה איתה אנו יוצאים לדרך היא : איך נשיג עומק, נפח, וטקסטורות חומר בעזרת הכלי הנוח הזמין, והבסיסי כל כך.
מיד נראה כמה אפשר להביע במדיום המונוכרומטי הזה.
- ציוד - אפשר לדלג כמובן אם החלק הזה מוכר לכם
העפרונות נחלקים לשתי סדרות:
H- -Hard - סדרת עפרונות קשים
B- Black – סדרת עפרונות רכים וכהים בגלל כמות הגרפיט הגבוהה.
כאן נוכל לראות את גווני העיפרון השונים:
לאיכות העיפרון יש השפעה גדולה על הכהות שלו.
אפשר לראות כאן הבדלים בערכים בין עפרונות מחברות שונות, למרות שכולם בעלי ציון זהה:
אז אם חשוב לנו עומק ומגוון ערכים, כדאי להשקיע בכמה עפרונות טובים.
אמנם גם למידת הלחץ על העיפרון יש השפעה על הכהות, אבל לא רק... בכל מקרה לא מומלץ להפעיל לחץ על העיפרון כדי להפיק יותר כהות דבר שעלול לפגוע בטקסטורה של הדף.
ככל שהעיפרון רך יותר, כך הוא יהיה פחות חלק על הדף, והטקסטורה תפריע לנו עם 'חורים' לבנים. כאשר עובדים בשכבות ומוסיפים ערכים בהדרגה, ובמיוחד אם מטשטשים את השכבה הראשונה, משיגים תוצאה אחידה וחלקה יותר.
עיפרון מכני מאפשר עבודה מדויקת יותר בפרטים קטנים, גם כאן ניתן להשיג ברמות כהות שונות, בעיקר בעפרונות מכניים בעובי mm 2 שהם, אגב, נוחים ושימושיים מאד.
חידוד: לחידוד עפרונות יש המשתמשים בסכין כדי לשייף את החוד ולחשוף חלק יותר גדול ביחס לחידוד במחדד.
מחיקה: למחיקה יסודית משתמשים במחק קשה, מאיכות טובה. מחק הפחם מסייע בהבהרת רישומי עיפרון ע"י הסרת חלקי גרפיט מהדף. הוא גמיש ושימושי למחיקת חלקים עדינים ודקים, לא משאיר פרורים על הדף ולכן גם לא מתכלה , אם כי מתלכלך. השימושים העיקריים שלו: להבהרת סקיצות לפני הרנדור להבהיר נקודתית חלקים כהים מידי לטפל בהברקות עדינות על ידי עיצוב המחק בצורה שרוצים.
מיזוג: לטשטוש והחלקה אפשר להיעזר בחתיכת נייר טישיו נקיה אותה כורכים על האצבע. לשטחים קטנים ובזהירות, ניתן להשתמש בממזג פחם.
- החליקו רק אזורים שצריכים להראות חלקים. למשל, עור צעיר, חומרים כמו פלסטיק, זכוכית, מתכת וכדומה.
- מומלץ למזג אזורים שלמים בתנועות אחידות, ולא בחלקים קטנים (במיוחד בעור פנים)
- חשוב להתייחס לנפח הצורה בתנועת הטשטוש
- טשטוש באמצעות נייר ימנע כתמי לחות או שומן שעלולים להיווצר בטשטוש עם אצבעות
- מקל מיזוג מתאים יותר לשטחים קטנים ומוגדרים, לזכור שהוא לוכד חלקיקי גרפיט ולכן הוא עלול גם ללכלך.
- בדרך כלל בפעולת הטשטוש ערכים הולכים לאיבוד, ולכן יש להוסיף שכבות נוספות לפי הצורך.
- שיטות הצללה
- שילוב של שיטות כיסוי והצללה יאפשרו לנו להגיע לרינדור ריאליסטי, אם נתחשב בסוג החומר של העצם אותו אנו מציירים ומבנהו.
בפוסט הזה לא מתוארת השיטה האקדמאית, אבל נזכיר מספר עקרונות במקומות הרלוונטיים. מקורות וקישורים מצוינים במהלך הפוסט או בסופו.
Hatching
בשיטה זו ניתן למלא שטחים בקלות ובאחידות. מתאים יותר לטקסטורות כמו עץ, קרקע וכדומה, או/וגם כשכבה ראשונה שמתכוונים להחליק ולטשטש.
עקרונות:
- זווית העיפרון צריכה להיות נמוכה ביחס לדף, כך גם נשיג קווים עבים ורכים.
- יש להפעיל לחץ אחיד על העיפרון
- לבצע בקווים צמודים, באופן שלא נראה את החיבור ביניהם .
- לשמור על כיוון אחיד
המעלה העיקרית בשיטה הזו היא שמילוי השטח קל ומהיר וגם אחיד, והחיסרון הבולט הוא, שאם לא נתייחס לנפח הצורה, הציור יראה שטוח.
טקסטורת עץ. שכבה ראשונה-Hatchig, ומעליה דוגמת העץ.
- Cross Hatching
שיטת הצללה עם קווים בכיוונים שונים. השיטה הזו רווחת מאד גם ברישום בדיו ובציורי עיפרון בכל הזמנים. קווי העיפרון נשארים כפי שהם כמו משיחות המכחול בשמן, הקווים שנראים אקראיים מונחים בהתאם לנפח הצורה ובצפיפות שתבטא אור וצל. בשיטה האקדמאית משתמשים במגוןן עפרונות ומכהים בהדרגה בשכבות. לא מתמקדים בחלק אחד אלא מציירים על פני כל הנייר במקביל. לאורך כל הדרך, אין מריחות או טשטוש, את האחידות משיגים בעזרת השכבות הבנויות ומשלימות את כל הערכים. עבודת נמלים, אין מה לומר.
כאן וכאן תוכלו לראות הדגמה של ציור בשיטה זו. (אם אתם לא מבינים רוסית, שימו תרגום אוטומטי, אפשר להבין את הרעיון למרות התרגום המשעשע)
אני משתמשת בה להצללה של טקסטורות כמו אריגים, אבנים וכל דבר מחוספס אחר.
עקרונות:
- הקווים צריכים להופיע במרווחים אחידים ובמקביל.
- בכל שכבה נשנה את כיוון הקווים, לאורך, לרוחב ובאלכסון
- חשוב לשמור על כווניות ורווחים אחידים, וזה דורש ריכוז וסבלנות .
לפעמים בחזרתיות עלולים להיווצר וי'אים ושפיצים (ראש סיכה). וכשמנסים לתקן, מאבדים את הרצף של התנועה ואז מנסים לתקן את התיקון והתיקון של התיקון של התיקון וכן על זה הדרך...
טקסטורת בד- Cross Hatching
Circulism
הצללה המורכבת מעיגולים קטנטנים אחד על גבי השני. שיטה טובה להצללה של אריגים רכים, צמר וגם עור.
עקרונות:
- משתמשים בעיפרון קהה כדי למנוע קווים חזקים שיפריעו לתחושת האחידות.כדאי לנסות על דף אחר כדי לוודא שהעיפרון קהה מספיק. כמו שבודקים גוון צבע לפני שמניחים אותו על הדף.
- יש לשמור על לחץ אחיד על העיפרון.
- ככל שיהיו יותר עיגולים- התוצאה תראה רכה וממוזגת יותר.
Contour
שיטה זו דומה להאטשינג וקרוס האטשינג, אך ההבדל הוא בזרימת הקווים בהתאם לקו המתאר. באופן זה משיגים תחושת נפח לחפצים שרוצים להצליל.
עקרונות:
- מציירים קווים בהתאם לקווי המתאר וכללי הפרספקטיבה כדי להגיע לתוצאה תלת מימדית.
ואחרי כל זה...
איך בונים ערכים?
לפני הכל, אני חושבת שטוב אם נזכור את הרשימה הזאת לפני שמתחילים :- תאורה- כיוון האור וסוגו ומהי רמת הניגודיות
- צורה- איך יתבטא האור והצל על הצורה שלנו.
- מרקם- איזה חומר אנחנו הולכים לבטא
- עומק- מהו טווח הערכים בציור
- גבולות- חדים? מטשוטשים? ואיך נסתדר בלי קווים...
- בשיטה הקלאסית המקצועית משתמשים בכל העפרונות כדי לבנות את הערכים באופן מדורג. מתחילים בעפרון הבהיר ביותר, משאירים רק את ההברקות לבנות. בציור פורטרט או במקרה בו אין תמונה כרפרנס, ואין למה להשוות את הערכים שכבר יצרנו, מומלץ לאחר ההצללה הראשונית להתייחס לחלקים הכהים ביותר, למשל אזור העיניים, וכל המקומות בהם יש צל כלוא. פעולה זו תעזור לנו לשמור על יחסיות נכונה בין הערכים בציור. ברישום ריאלסטי אין קווי מתאר ולכן נצטרך להתייחס לגבולות בתשומת לב עם ערכים נכונים. כדאי להתאמן על מעברים ממוזגים בעפרון, גם כדי להכיר את מגוון הערכים שכל אחד מהם מפיק. וכאשר ממזגים, לזכור להשלים את הערכים שאבדו בשכבה נוספת.
- טקסטורה
כדי לבטא טקסטורה משתמשים בקווים ובצורות קו שונות כדי לתת לציור את המרקם המתאים לאופיו.
הצורות באות לפשט את הטקסטורה ולא ממש מתמקדות בכל פרט בנפרד. ההסתכלות שלנו על הטקסטורה צריכה להיות כללית, אחרת הרינדור של כל פרט בפני עצמו עלול להיות ממושך ולגמור את הסבלנות שלנו.
- ולסיום, אבל באמת סיום, עוד כמה טיפים :
את הרינדור מתחילים בכיוון הנגדי של היד הדומיננטית שלכם ומלמעלה למטה. פשוט כדי למנוע מריחה של החלקים שכבר ציירתם. בכל מקרה כדאי להיעזר בנייר קטן מתחת לשורש כף היד.
את העיניים וכל האזור, מציירים במקביל גם כדי לקבל סימטריה וגם לשמור על ערכים וניגודיות טובה ביניהן.
לחלקים בהירים ורכים, כדאי להניח את דף הציור על ערמת דפים. ולהשתמש בעפרון קהה ולהיפך.
בשלב בו אתם מוסיפים פרטים קטנים, כהים או חדים-כדאי לבצע עם עפרון לא רך מידי, ולהניח את דף הציור על גבי משטח קשה. שולחן או כריכת ספר זה מצוין.
- הבטחתי צעד אחר צעד, אז הנה:
- מקורות:
רישום (ריאליסטי) בעיפרון - אין קווים בטבע! - רן ארט
ארבעת המרכיבים החשובים בעת ציור ריאליזם: דיוק במבנה, ערכי בהירות, שוליים ומעברים. איך לרשום ריאליזם בעזרת עיפרון, צעד אחר צעד כולל דוגמאות.ran-art.com