הנושאים החמים
הנושאים החמים
מדוע הורה הרב קנייבסקי לפתוח תלמודי תורה וישיבות קטנות? כששאלה זו נשאלת על ידי אנשי הרשויות היא יותר מחצופה, היא צרוף של חוצפה אטימות וטיפשות.
הרי עשו כל מאמץ לאבד את האמון של הצבור החרדי ומנהיגיו. יצרו מצב שבו מתירים דברים ואוסרים דברים לפי קריטריונים שאין להם כל משמעות בעיני הצבור החרדי.
האיש העומד בראש המערכת רואה בתפילת ראש השנה הילולה. וביום הכיפורים מבין שאפשר להתפלל תחת כיפת השמים בחום כבד ותחת השמש הקופחת. סוכות ושמחת
תורה אינם יותר מאשר מפגשים חברתיים. וארבעת המינים כלל אינם חשובים בעיניו.
כיצד יצפה אדם כזה שלא רק חושב כנ"ל, אלא נותן למחשבותיו המלומדות ביטוי קולני תחת כל מקרופון רענן, שהחלטותיו תזכנה לאמון?
הנה כשדובר על סגר או כתר או כל שם שניתן לו, נכללו בו היישובים החרדיים והשכונות החרדיות. בירושלים נכללו שכונות רבות וביניהן שכונות גדולות כרמות וכנווה יעקב. ולפתע, אחרי שישבו עסקנים חרדים עם הנתונים כמה שעות הצטמק המספר לשתי שכונות בלבד.
איך לא נאבד אמון? אם היה מדובר באדם מקצועי אובייקטיבי, למה צריך היה שעסקנים חרדים ישבו על מדוכה זו? האם מדובר בשאלה ערכית דתית או כיתתית?
וכדי להוסיף שמן למדורת האטימות והטיפשות, עומד לו ראש הממשלה הנכבד ומגלה לרב קנייבסקי, שכל רז לא אניס ליה, כי בתורה "שלנו" נאמר "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"…
ועושה זאת בטון של מורה סבלני המדבר לילדים בכתה א'. נו, באמת… מזל שהפסוק צוטט, בלעדי כבוד המצטט, הרב קנייבסקי לא היה יודע שיש ענין כזה, אגב, הפסוק כלל לא מדבר על שמירת הגוף אלא על שמירת הנפש מבחינה רוחנית… היש גבול לטיפשות ולשחצנות?
בנוסף, המשיך הנ"ל, והסביר שלא ייתן שתחלואה "תזלוג" מהשכונות החרדיות המכותרות למקומות האחרים. כלומר, מטרת הסגר סביב השכונות החרדיות אינו לסייע להם למגר את התחלואה אלא להגן על שאר האוכלוסייה.
לגופו של ענין, מדוע באמת הורה הרב קנייבסקי לפתוח את תלמודי התורה והישיבות? הלוא גם בשיא הסגר חנויות המזון היו פתוחות, כי מבינים שמזון הוא דבר נחוץ גם בזמן
פיקוח נפש. כמו כן בתי מרקחת נותרו פתוחים והותר לכל אחד לגשת לבית מרקחת לרכוש תרופות, כי כנ"ל מבינים שתרופות נחוצות וגם הן בגדר פקוח נפש.
הרב קנייבסקי מלמד אותנו שלימוד תורה של צעירים בשעה כזו גם הוא צורך שיש בו פקוח נפש.
הרי עשו כל מאמץ לאבד את האמון של הצבור החרדי ומנהיגיו. יצרו מצב שבו מתירים דברים ואוסרים דברים לפי קריטריונים שאין להם כל משמעות בעיני הצבור החרדי.
האיש העומד בראש המערכת רואה בתפילת ראש השנה הילולה. וביום הכיפורים מבין שאפשר להתפלל תחת כיפת השמים בחום כבד ותחת השמש הקופחת. סוכות ושמחת
תורה אינם יותר מאשר מפגשים חברתיים. וארבעת המינים כלל אינם חשובים בעיניו.
כיצד יצפה אדם כזה שלא רק חושב כנ"ל, אלא נותן למחשבותיו המלומדות ביטוי קולני תחת כל מקרופון רענן, שהחלטותיו תזכנה לאמון?
הנה כשדובר על סגר או כתר או כל שם שניתן לו, נכללו בו היישובים החרדיים והשכונות החרדיות. בירושלים נכללו שכונות רבות וביניהן שכונות גדולות כרמות וכנווה יעקב. ולפתע, אחרי שישבו עסקנים חרדים עם הנתונים כמה שעות הצטמק המספר לשתי שכונות בלבד.
איך לא נאבד אמון? אם היה מדובר באדם מקצועי אובייקטיבי, למה צריך היה שעסקנים חרדים ישבו על מדוכה זו? האם מדובר בשאלה ערכית דתית או כיתתית?
וכדי להוסיף שמן למדורת האטימות והטיפשות, עומד לו ראש הממשלה הנכבד ומגלה לרב קנייבסקי, שכל רז לא אניס ליה, כי בתורה "שלנו" נאמר "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"…
ועושה זאת בטון של מורה סבלני המדבר לילדים בכתה א'. נו, באמת… מזל שהפסוק צוטט, בלעדי כבוד המצטט, הרב קנייבסקי לא היה יודע שיש ענין כזה, אגב, הפסוק כלל לא מדבר על שמירת הגוף אלא על שמירת הנפש מבחינה רוחנית… היש גבול לטיפשות ולשחצנות?
בנוסף, המשיך הנ"ל, והסביר שלא ייתן שתחלואה "תזלוג" מהשכונות החרדיות המכותרות למקומות האחרים. כלומר, מטרת הסגר סביב השכונות החרדיות אינו לסייע להם למגר את התחלואה אלא להגן על שאר האוכלוסייה.
לגופו של ענין, מדוע באמת הורה הרב קנייבסקי לפתוח את תלמודי התורה והישיבות? הלוא גם בשיא הסגר חנויות המזון היו פתוחות, כי מבינים שמזון הוא דבר נחוץ גם בזמן
פיקוח נפש. כמו כן בתי מרקחת נותרו פתוחים והותר לכל אחד לגשת לבית מרקחת לרכוש תרופות, כי כנ"ל מבינים שתרופות נחוצות וגם הן בגדר פקוח נפש.
הרב קנייבסקי מלמד אותנו שלימוד תורה של צעירים בשעה כזו גם הוא צורך שיש בו פקוח נפש.
