ידועים דברי חז"ל האמורים לגבי מגפה (ב"ק ס.) 'תאני רב יוסף מאי דכתיב (שמות יב, כב) "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" - כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים'.
בנוסף, ישנם את דברי הגמרא בתחילת המסכת (ב: ) על ההבדל בלשון הפסוק בין היזק שור לאדם להיזק שור לשור - באדם כתוב 'כי יגח' ובשור 'כי יגוף'.
'מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח ומאי שנא גבי בהמה דכתיב כי יגוף? - אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח, בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף'.
וברש"י -
אדם דאית ליה מזלא - שיש לו דעת לשמור את גופו:
כתיב כי יגח - דודאי נתכוון השור להרע ובא עליו בכח, אבל נגיפה הוי משמע שמצאו עומד ודחפו בקרניו.
האם ניתן ללמוד מכאן ש'נגף' משמעותו היזק בלא מטרה ייעודית.
סמך נוסף - 'וכי ינצו אנשים, ונגפו אשה הרה' (שמות כא כב). גם כאן מדובר בהיזק לא מכוון.
כמו כן מצינו בתהלים (צא יב) 'פן תיגוף באבן רגלך'.
אשמח לחוות דעת, מקורות וכן סתירות.
בנוסף, ישנם את דברי הגמרא בתחילת המסכת (ב: ) על ההבדל בלשון הפסוק בין היזק שור לאדם להיזק שור לשור - באדם כתוב 'כי יגח' ובשור 'כי יגוף'.
'מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח ומאי שנא גבי בהמה דכתיב כי יגוף? - אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח, בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף'.
וברש"י -
אדם דאית ליה מזלא - שיש לו דעת לשמור את גופו:
כתיב כי יגח - דודאי נתכוון השור להרע ובא עליו בכח, אבל נגיפה הוי משמע שמצאו עומד ודחפו בקרניו.
האם ניתן ללמוד מכאן ש'נגף' משמעותו היזק בלא מטרה ייעודית.
סמך נוסף - 'וכי ינצו אנשים, ונגפו אשה הרה' (שמות כא כב). גם כאן מדובר בהיזק לא מכוון.
כמו כן מצינו בתהלים (צא יב) 'פן תיגוף באבן רגלך'.
אשמח לחוות דעת, מקורות וכן סתירות.
נערך לאחרונה ב: