וְתַעֲמֹד אֶסְתֵּר
מוּל כֵּסֶא הַמֶּלֶךְ
וְכִמְעַט שֶׁנּוֹגַעַת בַּשַּׁרְבִיט
רְאֵה נָא מַלְכִּי
וְהִנֵּה שְׁנֵי בָּנַי
מֻטָּלִים לְפָנֶיךָ
לְבָנֶיךָ
וּמַדּוּעַ זֶה עֲזַבְתָּנִי
אֵלִי,אֵלִי
וּשְׁכַלְתַּנִי זֶה פַּעֲמַיִם
וְהָרֵי הִסְתַּרְתָּ פְּנֵיך מִמֶּנִּי
וְאָנֹכִי לֹא אֶעֱזָבְךָ
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
וְהִנֵּה הַמָּנוֹת שֶׁטָּרַחְתִּי לְפָנֶיךָ
וְהִשְׁקַעְתִּי וְגִדַּלְתִּי
לְרוֹמֵם אֶת שְׁמֶךָ
וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם עָלוּ הַשָּׁמַיְמָה,
כְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת מְהֻדָּר,
2 מָנוֹת.
וְלֹא אַחַת.
עִם שַׁבַּת תְּרוּמָה שֶׁיּוֹצֵאת
זֹאת אֲנִי
וּתְרוּמָתִי.
וְעַתָּה,
נִשְׁאַרְנוּ
כְּעָנִי.
אֶת אוֹר הַיְּקָרוֹת
לָנוּ
בְּבַת עֵינֵנוּ.
וְעָלָה הַשְּׁכוֹל
בְּחַלּוֹנֵנוּ.
הִתְבַּקַּשְׁנוּ
מִיְּשִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה
בִּסְעָרָה
פַּעֲמַיִם.
וַאֲנִי וּבֵית אָבִי
נַמְשִׁיךְ.
מֵעַל מִצְפֶּה יוֹסֵף
בְּנַחֲלַת
אֲבִיחַיִל
דּוֹד מָרְדְּכַי
נִגֶּשֶׁת אֲנִי
אֶסְתֵּר
וְכֻלִּי יְרַקְרֹקֶת
מִשְּׁכוֹל
כְּאֵב
וְגַעְגּוּעַ
שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
וְאֵין לוֹ מִלִּים
אַךְ מַגִּיעָה וְנוֹגַעַת
בְּשַׁרְבִיטוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ
וְיוֹדַעַת
וּמַאֲמִינָה
שֶׁלֹּא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח
כָּל הַחוֹסִים בְּךָ
וַאֲנִי
אֵין לִי אֶלָּא
לַחֲסוֹת
בְּצִלְּךָ
עִם כָּל
זֶבַח הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ
הַנּוֹתֶרֶת.
וָהּ ' אֲדָר שֶׁלָּנוּ הַשָּׁנָה
כְּבָר לֹא יִתְהַדֵּר
אֶלָּא שַׂק וְאֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ
עַד יָבוֹא גּוֹאֵל
עַד יָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ
הַלֵּל
וַיָּגֶל.
אביטל שיף
מוּל כֵּסֶא הַמֶּלֶךְ
וְכִמְעַט שֶׁנּוֹגַעַת בַּשַּׁרְבִיט
רְאֵה נָא מַלְכִּי
וְהִנֵּה שְׁנֵי בָּנַי
מֻטָּלִים לְפָנֶיךָ
לְבָנֶיךָ
וּמַדּוּעַ זֶה עֲזַבְתָּנִי
אֵלִי,אֵלִי
וּשְׁכַלְתַּנִי זֶה פַּעֲמַיִם
וְהָרֵי הִסְתַּרְתָּ פְּנֵיך מִמֶּנִּי
וְאָנֹכִי לֹא אֶעֱזָבְךָ
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
וְהִנֵּה הַמָּנוֹת שֶׁטָּרַחְתִּי לְפָנֶיךָ
וְהִשְׁקַעְתִּי וְגִדַּלְתִּי
לְרוֹמֵם אֶת שְׁמֶךָ
וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם עָלוּ הַשָּׁמַיְמָה,
כְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת מְהֻדָּר,
2 מָנוֹת.
וְלֹא אַחַת.
עִם שַׁבַּת תְּרוּמָה שֶׁיּוֹצֵאת
זֹאת אֲנִי
וּתְרוּמָתִי.
וְעַתָּה,
נִשְׁאַרְנוּ
כְּעָנִי.
אֶת אוֹר הַיְּקָרוֹת
לָנוּ
בְּבַת עֵינֵנוּ.
וְעָלָה הַשְּׁכוֹל
בְּחַלּוֹנֵנוּ.
הִתְבַּקַּשְׁנוּ
מִיְּשִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה
בִּסְעָרָה
פַּעֲמַיִם.
וַאֲנִי וּבֵית אָבִי
נַמְשִׁיךְ.
מֵעַל מִצְפֶּה יוֹסֵף
בְּנַחֲלַת
אֲבִיחַיִל
דּוֹד מָרְדְּכַי
נִגֶּשֶׁת אֲנִי
אֶסְתֵּר
וְכֻלִּי יְרַקְרֹקֶת
מִשְּׁכוֹל
כְּאֵב
וְגַעְגּוּעַ
שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
וְאֵין לוֹ מִלִּים
אַךְ מַגִּיעָה וְנוֹגַעַת
בְּשַׁרְבִיטוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ
וְיוֹדַעַת
וּמַאֲמִינָה
שֶׁלֹּא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח
כָּל הַחוֹסִים בְּךָ
וַאֲנִי
אֵין לִי אֶלָּא
לַחֲסוֹת
בְּצִלְּךָ
עִם כָּל
זֶבַח הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ
הַנּוֹתֶרֶת.
וָהּ ' אֲדָר שֶׁלָּנוּ הַשָּׁנָה
כְּבָר לֹא יִתְהַדֵּר
אֶלָּא שַׂק וְאֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ
עַד יָבוֹא גּוֹאֵל
עַד יָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ
הַלֵּל
וַיָּגֶל.
אביטל שיף