הנושאים החמים
הנושאים החמים
היה זה עוד יום אביבי בשגרת המגוונת של ימי הקורונה כשמוישי ורחלי יצאו מרכבם לעבר החנות.
"הי פסססט מוישי ,אתה רואה מה שאני רואה?"
"כן, כן" אמר מוישי כשהוא נסוג מעט: "אחורה פנה! - לרכב"
הם שבו למקום מבטחים, משקיפים על עוטה המדים התכולים במבוכה.
"הערכת מצב- אנחנו תקועים ברכבנו החביב ללא אפשרות לצאת, בגלל חתיכת בד מסכנה וממסכנת"
וכשהבעה מחויכת על פניהם, התחילו לחפש במרץ את האוצר שיפתח בשבילם דלתות (סופר- בעיקר )
5 דקות של נבירה נמרצת בעטיפות החטיפים וכוסות הקפה, תוך הבטה חטופה שמא הלך לו השוטר התורן, הניבו תוצאה של מסכה נקיה וחדשה ועוד בד שחור עם נגיעות של תכלת.
"טוב, זה ברור שהיא שלךָ, רק אתה סוגר ככה חזק על האף"
"מה פתאום? תראי את הגומי המתוח, זה מהגלגולים שלך"
"הי כתוב פה משהו... אמר מוישי כשהוא מאמץ את עיניו "חלק? לא לא... חלב? אה חלב, לחם...."
"עכשיו זה סופית שלך, אני לא הולכת עם רשימה למכולת...."
בדחיית מה הניח מוישי את המסיכה על פניו, .
"סוף סוף" נאנחה רחלי בהקלה.
ובגאוות יחידה צעדו שניהם לעבר הסופר, שולחים מביטים יהירים לעבר השוטר המשופם.
"הוא לא נראה מתרגש..." תהתה רחלי בקול.
"אל תדאגי מבפנים הוא רותח עלינו" חייך מוישי.
בהרגשה מסחררת של שיגעון גדלות, התחילו בקניית מוצרי המזון לסגר הקרוב.
"המבצע הוכתר בהצלחה" פתח מוישי את דלת רכבו, שם לב למבטה המפוקס של רחלי על הוישר.
"מה זה ???"
"500 ₪ על חניה בלא תשלום" הקריא מוישי באי אמון.
וקצת לפני שנפל האסימון והצטלצל ברעש ברצפת הרחוב, עזבה ניידת משטרת התנועה עם חיילה הצוהל.
קרדיט לפרסום: @הוריקן
"הי פסססט מוישי ,אתה רואה מה שאני רואה?"
"כן, כן" אמר מוישי כשהוא נסוג מעט: "אחורה פנה! - לרכב"
הם שבו למקום מבטחים, משקיפים על עוטה המדים התכולים במבוכה.
"הערכת מצב- אנחנו תקועים ברכבנו החביב ללא אפשרות לצאת, בגלל חתיכת בד מסכנה וממסכנת"
וכשהבעה מחויכת על פניהם, התחילו לחפש במרץ את האוצר שיפתח בשבילם דלתות (סופר- בעיקר )
5 דקות של נבירה נמרצת בעטיפות החטיפים וכוסות הקפה, תוך הבטה חטופה שמא הלך לו השוטר התורן, הניבו תוצאה של מסכה נקיה וחדשה ועוד בד שחור עם נגיעות של תכלת.
"טוב, זה ברור שהיא שלךָ, רק אתה סוגר ככה חזק על האף"
"מה פתאום? תראי את הגומי המתוח, זה מהגלגולים שלך"
"הי כתוב פה משהו... אמר מוישי כשהוא מאמץ את עיניו "חלק? לא לא... חלב? אה חלב, לחם...."
"עכשיו זה סופית שלך, אני לא הולכת עם רשימה למכולת...."
בדחיית מה הניח מוישי את המסיכה על פניו, .
"סוף סוף" נאנחה רחלי בהקלה.
ובגאוות יחידה צעדו שניהם לעבר הסופר, שולחים מביטים יהירים לעבר השוטר המשופם.
"הוא לא נראה מתרגש..." תהתה רחלי בקול.
"אל תדאגי מבפנים הוא רותח עלינו" חייך מוישי.
בהרגשה מסחררת של שיגעון גדלות, התחילו בקניית מוצרי המזון לסגר הקרוב.
"המבצע הוכתר בהצלחה" פתח מוישי את דלת רכבו, שם לב למבטה המפוקס של רחלי על הוישר.
"מה זה ???"
"500 ₪ על חניה בלא תשלום" הקריא מוישי באי אמון.
וקצת לפני שנפל האסימון והצטלצל ברעש ברצפת הרחוב, עזבה ניידת משטרת התנועה עם חיילה הצוהל.
קרדיט לפרסום: @הוריקן
נערך לאחרונה ב:
)
