הנושאים החמים
הנושאים החמים
ירח מלא מהבהב מבין העצים, ריח חרוך ועשן לבן נישא באוויר הקריר, קול חיות הלילה מהדהד בעמקים מוסיף נופך לאווירת הנכאים בתוך האוהל.
"זה בהחלט היה רעיון שלך לישון פה הלילה", כך יהודה והניח את החיצים על השולחן, "זה מה שנקרא בלשון העם 'טעות'. אין לנו לא אש להבריח את החיות ולא כר להניח עליו את הראש".
"אתה מפקפק בהחלטותיי?", גבותיו האדמוניות של יוסף מתחברות ברטט, ידו אוחזת ביתד האוהל, "אתה יכול לחזור לביתך ברגע זה".
השקט יכל לשרוף אותם חיים אלמלא קול הבזים העטים על שאריות הכבשים שנשרפו על ההר.
"אנחנו כאן בשליחות", קולו של יוסף נסדק מעט, "שליחות שהיא הצלת נפשות. תזכור זאת".
"לפחות היית מביא בד להתכסות בו, ממש קר כאן", נכנע יהודה.
"הנה", הניח עליו יוסף את ידו, "קח את המעיל שלי".
"תודה".
ועוד דבר, יוסף?"
"מה?"
"תודה שבאת איתי".
"נראה לך שרק אתה בן של אמא?"
"עזוב, בא נרקוד קצת, מחר נעלה לציון נשתה שוקו בשקית נתפלל ונרגע.
"זה בהחלט היה רעיון שלך לישון פה הלילה", כך יהודה והניח את החיצים על השולחן, "זה מה שנקרא בלשון העם 'טעות'. אין לנו לא אש להבריח את החיות ולא כר להניח עליו את הראש".
"אתה מפקפק בהחלטותיי?", גבותיו האדמוניות של יוסף מתחברות ברטט, ידו אוחזת ביתד האוהל, "אתה יכול לחזור לביתך ברגע זה".
השקט יכל לשרוף אותם חיים אלמלא קול הבזים העטים על שאריות הכבשים שנשרפו על ההר.
"אנחנו כאן בשליחות", קולו של יוסף נסדק מעט, "שליחות שהיא הצלת נפשות. תזכור זאת".
"לפחות היית מביא בד להתכסות בו, ממש קר כאן", נכנע יהודה.
"הנה", הניח עליו יוסף את ידו, "קח את המעיל שלי".
"תודה".
ועוד דבר, יוסף?"
"מה?"
"תודה שבאת איתי".
"נראה לך שרק אתה בן של אמא?"
"עזוב, בא נרקוד קצת, מחר נעלה לציון נשתה שוקו בשקית נתפלל ונרגע.
