הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
הנה הופעתי, התכבדו נא ידידיי
ממטע יגיעתי, הא לכם מעשה ידי
מנחם אב
מול שמים כחולים
וגלים רועשים
זוג עינים תכולים
אימה רוחשים
אל אופק המערב
צופים דומיה
אולי עתה תקרב
דמות אניה
לבו עליו יכאב
במיתת אמו
צופה הוא לאב
יבוא ינחמו
והימים ימי מלחמה
והעת עת צרה
איש אינו יודע מה
יארע או גם קרה
הוי א-לי שבשמים
זועק הוא בדם לבו
למה זה אהיה יתום פעמיים
נמס הוא בקרבו
נקודה שחורה הנה עולה
מן האופק הרחוק
אך נפשו עליו מבוהלה
הלבכות אם לשחוק
כי זה עברו ימים מכבר
עת מאביו נפרד
ומאז לא נודע לו דבר
ולבו עליו יחרד
שמא מת הוא במלחמה
ביד איזה גוי אכזר
או אולי ניצל ממהומה
ועתה הוא חזר
הו עוגנת היא האניה
ארוץ אליה אחכה
האבי בין נוסעיה היה
אחבקהו לא אבכה
מה רבים הם הנוסעים
הנדחקים בתוכה
אוי כמה פניהם רעים
יוצאי עמק הבכא
חולפים עוברים ושבים
אחד אחד יוצא
נשים גברים טף וסבים
את אביו אינו מוצא
לבו הקט פועם בחזקה
מחזיק הוא בעמוד
שמא אביו נפשו שבקה
ועתה נותר גלמוד
והנה דמות צולעת ומדדה
חולפת על פניו
מושיטה לו את ידה
מביטה לו בעיניו
האתה זה בני מחמדי
קורא אליו ברגש רב
כן אבי הא לך ידי
חיבקו זה את זה זמן רב
איה היא אמך בני יקירי
כה חפצתי לראותה
מיד פרץ הבן בבכי ומרי
הן כאב לו על מותה
נשך אז האב את שפתיו
כעת נודע לו מיתתה
חיבק את בנו בין צלעותיו
כי לו צורת דמותה
זכור בני ואל תשכח
פנה האב לבנו הרך
ה' נתן וה' לקח
יהי שם ה' מבורך.
נ"ב, אולי יש עוד מה לשפץ פה ושם ולהפץ, אך אשאיר זאת לכם אם לבכם חפץ.
הנה הופעתי, התכבדו נא ידידיי
ממטע יגיעתי, הא לכם מעשה ידי
מנחם אב
מול שמים כחולים
וגלים רועשים
זוג עינים תכולים
אימה רוחשים
אל אופק המערב
צופים דומיה
אולי עתה תקרב
דמות אניה
לבו עליו יכאב
במיתת אמו
צופה הוא לאב
יבוא ינחמו
והימים ימי מלחמה
והעת עת צרה
איש אינו יודע מה
יארע או גם קרה
הוי א-לי שבשמים
זועק הוא בדם לבו
למה זה אהיה יתום פעמיים
נמס הוא בקרבו
נקודה שחורה הנה עולה
מן האופק הרחוק
אך נפשו עליו מבוהלה
הלבכות אם לשחוק
כי זה עברו ימים מכבר
עת מאביו נפרד
ומאז לא נודע לו דבר
ולבו עליו יחרד
שמא מת הוא במלחמה
ביד איזה גוי אכזר
או אולי ניצל ממהומה
ועתה הוא חזר
הו עוגנת היא האניה
ארוץ אליה אחכה
האבי בין נוסעיה היה
אחבקהו לא אבכה
מה רבים הם הנוסעים
הנדחקים בתוכה
אוי כמה פניהם רעים
יוצאי עמק הבכא
חולפים עוברים ושבים
אחד אחד יוצא
נשים גברים טף וסבים
את אביו אינו מוצא
לבו הקט פועם בחזקה
מחזיק הוא בעמוד
שמא אביו נפשו שבקה
ועתה נותר גלמוד
והנה דמות צולעת ומדדה
חולפת על פניו
מושיטה לו את ידה
מביטה לו בעיניו
האתה זה בני מחמדי
קורא אליו ברגש רב
כן אבי הא לך ידי
חיבקו זה את זה זמן רב
איה היא אמך בני יקירי
כה חפצתי לראותה
מיד פרץ הבן בבכי ומרי
הן כאב לו על מותה
נשך אז האב את שפתיו
כעת נודע לו מיתתה
חיבק את בנו בין צלעותיו
כי לו צורת דמותה
זכור בני ואל תשכח
פנה האב לבנו הרך
ה' נתן וה' לקח
יהי שם ה' מבורך.
נ"ב, אולי יש עוד מה לשפץ פה ושם ולהפץ, אך אשאיר זאת לכם אם לבכם חפץ.
