כמה כרטיסי ביקור קיבלתם בשנות חייכם? I כמה מתוכם נשארו ברשותכם למעלה משבוע? I כמה מתוכם אתם זוכרים ברגע זה? I המדריך לעריכת כרטיס הביקור המקצועי שלכם!
מדריך זה מוקדש לנרשמים אל כנס היוצרים ’מעצבים את המחר’ מבית פרוג.
שיערך ביום שני כ"א בטבת תשע"ח 8.1.18 - בנייני האומה, ירושלים.
מהו כרטיס ביקור?
כרטיס הביקור כשמו כן הוא. מי שמביט בו – מבקר בעסק שלכם! ממש כמו זונדל שישב אצל שמרל' בנגרייה, ופשוט בא לבקר.
זונדל פסע בנגרייה הנה והנה, שאף מלוא ראותיו מריח הנסורת הנערמת לה תחת המסור האימתני. ראה את ערמות העצים מצד אחד, ואת הרהיטים היפים מצד שני. נקלט בעיניו גם איך שמרל' מפייס את סטפן הלקוח שרכש ארון מהגוני והיה חסר בו מדף. (הוא נתן לו גם מדף וגם מסמרים! יפה.). הוא פשוט ביקר בעסק.
בערב כששאלו בשטיבלאך מי מכיר נגר מוצלח, זונדל קפץ ושאג, אם אתה רוצה נגר עם שירות גם על המסמרים, גש לשמרל'. (מסתבר שאם היה לו תכנית שותפים, הוא היה נותן לו לינק.... אבל בעיירה הכירו את לינק רק בתור הבן של הפריץ...)
כרטיס הביקור שלנו אמור ליצור את החוויה הקרובה ביותר לביקור בעסק. ולצרוב בתודעה את התחושות אותם רציתם שיחושו מקבלי הכרטיס שלכם.
מאיפה מתחילים?
ובכן, יש לנו חמשה שלבים שאיתם נצרוב את הביקור האיכותי אליו אנו שואפים. אנחנו צריכים שידעו עלינו על מה שרלוונטי לשאוב מביקור.
מי אנחנו ומה אנחנו מציעים. למי אנו פונים, לצרוב את העסק בחלק היצירתי / הרגשי של המוח. לגרום ללקוח לשמור את כרטיס הביקור נגיש אליו. ולתת לו את תחושת המארח האולטמטיבי.
1. מי אתה מר עצמאיזון? החלק של המילה הכתובה
כרטיס הביקור אמור לכלול את הנתונים הבסיסיים ביותר שלכם. שם העסק, השירותים שאתם מציעים, כתובת ופרטי יצירת קשר. אם קיים באמתחתכם גם סלוגן איכותי, הרי שיש לו מקום מצויין.
2. למי אתה פונה? החלק העיצובי למיצוב העסק בעיני הלקוחות
האווירה סביב העסק אמורה להוות חממה לקהל היעד. שהלקוח ירגיש עם הכרטיס בבית. שאלו את עצמכם האם הלקוח יסכים להראות את הכרטיס לחבריו ולספר להם שהוא משתמש בשירותיכם? אם התשובה היא חיובית, אתם בכיוון מצויין.
3. מה ה'יציאה' שלך? הבידול שלך צריך לבוא לידי ביטוי, לא רק בסלוגן צפוי...
עד כמה שתיחום של סגנונות כרטיסי הביקור יצרו תרבות אחידה לאופן הצעת עסק, כל בעל עסק צריך למצוא את הבידול בתוך מסגרת הכרטיס הקלאסי. ומכיוון וגודל הכרטיס אינו מאפשר לשטוח עליו תמונה באופן שהכרטיס ישמור על הסגנון המקובל בכרטיסי ביקור, הרי שנותרה היריעה פתוחה להתחכמויות בתוכן.
כך למשל, תוכלו להותיר את המעיין בכרטיס עם ידיעה בלתי צפויה על הישג שהשגתם, או על תחרות שניצחתם (גם תחרות 'מי מפשל ראשון'...), או אפילו על תחביב שלכם. (אתם יכולים לפתוח עיניים, אך דווקא בגלל זה תחרטו ללקוח שלכם בזיכרון. "כן, אתה העורך דין שעובר את שביל ישראל פעם בשנה"....) כאשר נתאים ונטעים זאת בהקשר מכבד ובטוב טעם, גורם ההפתעה למשפט הבלתי צפוי, יגרום לכרטיס להיצרב בזכרונו.
*סעיף זה דורש שיקול וחוות דעת מקצועית לכל עסק באופן פרטני. שימוש לא מדויק עשוי לגרוע ואף להזיק.
4. איך אני משאיר את הכרטיס דבוק ליד של הלקוח?
לדוג', בעל עסק מכבסה ערך על כרטיס הביקור שלו שטח גירוד כסוף, בזכייה במוצר משרותיו. תראו לי את הזוכה המאושר שישליך את הכרטיס לפח הקרוב?
(אלא אם כן ההטבה היא 0.03% מסך הרכישה הבאה, בתקופה העולה על חודש מקבלת כרטיס זה, ובקנייה מעל 100 ₪...)
בעל חנות פוטו ערך חותמות לצבירת הטבות בגב כרטיס הביקור. ההטבה לקבלת צילום על גבי קנבס ענק, עודד את הלקוחות להשיג את 6 החותמות הנדרשות. וכדי שלא ישכחו זאת, דאגו הלקוחות לדחוף זאת במאמץ גדול, אל לשונית ה'רב קו' בארנקם.
(עכשיו הבנתם למה אין להם כח להוציא את הרב קו באוטובוס, ובמקום זה מעדיפים לתקוף את מכשיר התיקוף בארנקם, מכל כיוון אפשרי, עד שהמכשיר יקלוט את המצב ויתקף את כרטיסם 'אפילו בהסתרה'....)
מנהלת מכון טיפולים יצרה טבלה לתיאום תאריכי הטיפול של כל לקוחה בגב הכרטיס. וזה היה כרטיס הכניסה לבניין המכון, על ידי השומר בכניסה.
(אוקיי, אני יודע שעדיין אין לכם בניין, ועוד עם שומר... אבל ראש פתוח יש לכם. אז למשל, קחו דבק מגע, מירחו על גב הכרטיס ומסרו ללקוחות... או שפשוט תתנו למקצוען בקופי או בשיווק ליצור עבורכם את הדבק הרגשי / הכספי בין הלקוחות לכרטיס הביקור שלכם).
5. איך אני מעביר את התחושה?
כשבני משפחת ליזער התיישבו בחנוכה בסלון משפחת העבצאך לאירוח, הם קלטו בזווית עיניהם את בעלת הבית מתרוצצת במטבח כאילו אחזה טירוף. דלתות ארונות נפתחו ונטרקו, כיסאות נגררו, הם אפילו הצליחו לראות את מויישי בן העשר משלשל סולם למטבח דרך החלון.
אחר חמש דקות של מתח גואה, יצאה אליהם בעלת הבית מזיעה ומתנשפת, עם בקבוק קולה בעל תחתית מעוכה ("בין כה אני מוזגת לכם את כולו עכשיו, אז לא נורא שהוא לא יכול לעמוד יציב"...), וחבילת ופלים מאובקת. (הכיתוב "נאפה לאחר הפסח" הבהיר להם שהאפיפיות הכבודות שכנו כשמונה חודשים בחושך, עד שפתאום קראה גב' ליזער 'מצאתי כאן'!...)
אתן לכם להמשיך ולחשוב מה הייתה התואנה בשלה נחלצו האורחים משתיית 'קולה ישן נושן' ואפיפית מאובקת (ולא מסוכר...).
כאשר אתה נאלץ לחפור בין הררי הטישו בתיק הצד כדי לשלוף משם את כרטיס הביקור שלך, התחושה של מקבל כרטיס הביקור היא זהה לתחושת בני משפחת העבצאך.
במקרה הטוב הלקוח יבקש להכניס את המספר שלך לפלאפון. ובמקרה הגרוע הוא פשוט ישאיר אותך עם יד מושטת באוויר.
לכרטיס ביקור צריך להיות מקום מיוחד המכבד את האורחים, ובמיקום שלא מצריך אותך להגיע אליו עם סולמות (או טריקת כל מגרות השולחן במשרד, או מה שזה לא יהיה...)!
להארת הפנים, טון הדיבור, ולחיצת היד אגב מסירת הכרטיס בימין (או בשתי ידיים אם אתם ביפן... או כשהצד המתורגם לקוריאנית מפונה כלפי מעלה, אם אתם בדרום קוריאה...), לכל זה ועוד יש את המקום להעצים את החוויה של הביקור שתיצרב במחשבתו ובליבו של הלקוח כאשר הוא יביט בכרטיס. גם בעוד שנה!
בהצלחה רבה!
'רבוייתיי!!!' (אין לי סטנדר לדפוווווווווווווווק....) יש לכם עוד עיצות מועילות חדדו מקלדתכם, ומילותיכם, והוסיפו עוד דיברס'.....