הנושאים החמים
הנושאים החמים
די כבר עם הסטיגמות!!!
בואו נפסיק לקטלג ולהתקטלג!
חלוקה לקטגוריות זו תופעה שנהיתה רעה חולה בציבור. היא הולכת וצוברת תאוצה וגורמת לרדידות עמוקה בכל השכבות, החל בשכבה הרדודה וכלה ברדודה מאוד .
הליגה נגד השמצה היתה הראשונה שיצאה נגד הוגי הדיעות הקדומות והסטריאוטיפים,
המשרד לשוויון חברתי היה השני,
ואנוכי השלישית. והאחרונה.
בואו נאבק בסטיגמות!
החלטתי לעצור את התופעה (למדתי מהיונה והים) והמצאתי מתקן פרי פיתוח ישראלי ש"מזמין" לתוכו בני אדם, המתקן מכיל כסא קורץ ונח במיוחד וזרוע רובוטית שמעניקה מכה על הראש כשהיא מזהה שימוש בסטיגמה ובתיוג.
המתקן לא חדש, אותו רעיון של מכונת אמת (יהיו שיגידו קוטל יתושים)
הנחתי את המכונה ברחוב ר' עקיבא פינת יחזקאל ומיהרתי לנקודת תצפית.
ראשונה מתקרבת לה אישה שהיא בגיל העמידה אבל מחפשת מקום ישיבה, היטבתי את משקפי, דרוכה כולי לחזות בסטארט אפ שלי בפעולה.
והנה, הכסא צד את עיניה של האישה והיא מתקרבת ו...נכנסת למלכודת שלי!
חיפשה להסתתר מהגשם או מהשמש , בידה האחת תיק צד וביד השניה היא אוחזת פלאפון שמקשר בין האגודל לבין האוזן. אולי שדכנית בפעולה? או אולי אמא שבנה צלח אתמול פגישה שלישית?
עקבתי אחר כל תנועה, מסוקרנת כולי, והנה כעבור מספר שניות בודדות מתעוררת הזרוע ומנחיתה מהלומה קלה על הפאה המסורקת וקולעת על הבייבי הייר, האישה פערה עיניים נדהמות חטפה "הסטריה" "שוק" ו"אני בהלם", ופתחה במנוסה מבוהלת תוך כדי צרחה חדה שהתמזגה עם סירנת האמבולנס שהוזעק. מותירה אותי כובשת חיוך שטני.
הלאה, הבא בתור הוא זוג בחורי ישיבה, טינייג'רים, שכנראה חפשו איפה לדסקס בלי מאזינים, עוברת שניה והזרוע מתחילה בפעולה, הבחורים מרימים גבה זועפת וכמו גברים ממשיכים באדישות בחיים, עוד מחצית הדקה עוברת ומהלומה נוספת ניתכת. הגבות עולות ויורדות מיד, משדרות עסקים כרגיל. עוד דקה ועוד מהלומה וכך המשיכה הזרוע כמעט ללא הפוגה להנחית מנחת זרועה.
נראה היה שהבחורים קלטו את הטריק ולמרות שניסו להצליח במשחק, הם נכשלו. ובגדול.
הם יצאו עם דגל לבן וידיים למעלה, כאומרים "נכשלנו. לא הצלחנו להוציא את הסטיגמות מחיינו. מבטיחים שניסינו".
הלאה, הבא בתור , אני לא מצליחה לזהות מי נלכד ברשת, אבל הכסא מאויש והזרוע- שותקת!
ואוו, אני נותנת צ'אנס נוסף ועוד כמה דקות עוברות בהצלחה מסחררת, הזרוע לא נעה.
הצלחנו!!
אני מרגישה בגאווה לאומית מטפסת בגבי, ואני מלאת הערכה לאלמוני שהביא לישראל את הכבוד הזה . אני מפרגנת לעצמי את הכבוד להיות הראשונה שתפגוש באלוף ישראל, ואני פוסעת עם המצלמה לכוון המתקן.
דמות חתולית אפרורית מישירה אלי מבט ירוק אטום, פוצחת ביללה חרישית ונסה על נפשה.
חבל!
בואו נפסיק לקטלג ולהתקטלג!
חלוקה לקטגוריות זו תופעה שנהיתה רעה חולה בציבור. היא הולכת וצוברת תאוצה וגורמת לרדידות עמוקה בכל השכבות, החל בשכבה הרדודה וכלה ברדודה מאוד .
הליגה נגד השמצה היתה הראשונה שיצאה נגד הוגי הדיעות הקדומות והסטריאוטיפים,
המשרד לשוויון חברתי היה השני,
ואנוכי השלישית. והאחרונה.
בואו נאבק בסטיגמות!
החלטתי לעצור את התופעה (למדתי מהיונה והים) והמצאתי מתקן פרי פיתוח ישראלי ש"מזמין" לתוכו בני אדם, המתקן מכיל כסא קורץ ונח במיוחד וזרוע רובוטית שמעניקה מכה על הראש כשהיא מזהה שימוש בסטיגמה ובתיוג.
המתקן לא חדש, אותו רעיון של מכונת אמת (יהיו שיגידו קוטל יתושים)
הנחתי את המכונה ברחוב ר' עקיבא פינת יחזקאל ומיהרתי לנקודת תצפית.
ראשונה מתקרבת לה אישה שהיא בגיל העמידה אבל מחפשת מקום ישיבה, היטבתי את משקפי, דרוכה כולי לחזות בסטארט אפ שלי בפעולה.
והנה, הכסא צד את עיניה של האישה והיא מתקרבת ו...נכנסת למלכודת שלי!
חיפשה להסתתר מהגשם או מהשמש , בידה האחת תיק צד וביד השניה היא אוחזת פלאפון שמקשר בין האגודל לבין האוזן. אולי שדכנית בפעולה? או אולי אמא שבנה צלח אתמול פגישה שלישית?
עקבתי אחר כל תנועה, מסוקרנת כולי, והנה כעבור מספר שניות בודדות מתעוררת הזרוע ומנחיתה מהלומה קלה על הפאה המסורקת וקולעת על הבייבי הייר, האישה פערה עיניים נדהמות חטפה "הסטריה" "שוק" ו"אני בהלם", ופתחה במנוסה מבוהלת תוך כדי צרחה חדה שהתמזגה עם סירנת האמבולנס שהוזעק. מותירה אותי כובשת חיוך שטני.
הלאה, הבא בתור הוא זוג בחורי ישיבה, טינייג'רים, שכנראה חפשו איפה לדסקס בלי מאזינים, עוברת שניה והזרוע מתחילה בפעולה, הבחורים מרימים גבה זועפת וכמו גברים ממשיכים באדישות בחיים, עוד מחצית הדקה עוברת ומהלומה נוספת ניתכת. הגבות עולות ויורדות מיד, משדרות עסקים כרגיל. עוד דקה ועוד מהלומה וכך המשיכה הזרוע כמעט ללא הפוגה להנחית מנחת זרועה.
נראה היה שהבחורים קלטו את הטריק ולמרות שניסו להצליח במשחק, הם נכשלו. ובגדול.
הם יצאו עם דגל לבן וידיים למעלה, כאומרים "נכשלנו. לא הצלחנו להוציא את הסטיגמות מחיינו. מבטיחים שניסינו".
הלאה, הבא בתור , אני לא מצליחה לזהות מי נלכד ברשת, אבל הכסא מאויש והזרוע- שותקת!
ואוו, אני נותנת צ'אנס נוסף ועוד כמה דקות עוברות בהצלחה מסחררת, הזרוע לא נעה.
הצלחנו!!
אני מרגישה בגאווה לאומית מטפסת בגבי, ואני מלאת הערכה לאלמוני שהביא לישראל את הכבוד הזה . אני מפרגנת לעצמי את הכבוד להיות הראשונה שתפגוש באלוף ישראל, ואני פוסעת עם המצלמה לכוון המתקן.
דמות חתולית אפרורית מישירה אלי מבט ירוק אטום, פוצחת ביללה חרישית ונסה על נפשה.
חבל!
נערך לאחרונה ב:
