שיתוף - לביקורת לעיניי בלבד

[הווה פשוט]

לפעמים
ממש באמצע

בא לך להעיף תכסא אחורה
לקום ולהתמתח לארבע כנפות הארץ, לפהק עד קצה היכולת, ולסיים את הפהוק במין שאגה חסרת פשר.

לפעמים בא לכתוב משהו מהבטן

מתפרץ

כמו סילון אדים שמגביה את המכסה

בלי להעביר מסר
בלי שיאהבו ובלי שישנאו
סתם נהמה אישית כזו
שתהדהד בין כתלי עולמי בלבד


ולמרות שלא מסתכלים לצדדים
בכל זאת מתחשק שכולם ישמעו

 

[אתיס]

כנה כל כך!
מקסים!!