למי יש נקדן?

[תובנה]

אודה מאד למי שיוכל לנקד לי בנקדן את הטקסט הבא:

אל אמא הוא נגש,
והושיט הזר בלב נרגש.
אמא התפעלה מהזר,
אך התפעלה מהכלנית- יותר.
"מאיפה הכלנית היפה?
מהיכן היא נקטפה?"
"ממהר", ענה ציפציף,
"מהפסגה", אמר והוסיף,
"עליתי לפסגה, לא התעצלתי.
נכון, אני רק אפרוח,
אך יש לי כח.
אני יכול, אני גדול,
אפילו שאני עדין לא תרנגול".
אמא תרנגלת את ציפציף חבקה,
ושמחה מאד בלבה.​

 

[ציפיש]

בבקשה

אֶל אִמָּא הוּא נִגַּשׁ,
וְהוֹשִׁיט הַזֵּר בְּלֵב נִרְגָּשׁ.
אִמָּא הִתְפַּעֲלָה מֵהַזֵּר,
אַךְ הִתְפַּעֲלָה מֵהַכַּלָּנִית- יוֹתֵר.
"מֵאֵיפֹה הַכַּלָּנִית הַיָּפָה?
מֵהֵיכָן הִיא נִקְטְפָה?"
"מֵהַהַר", עָנָה צִפְצִיף,
"מֵהַפִּסְגָּה", אָמַר וְהוֹסִיף,
"עָלִיתִי לַפִּסְגָּה, לֹא הִתְעַצַּלְתִּי.
נָכוֹן, אֲנִי רַק אֶפְרוֹחַ,
אַךְ יֵשׁ לִי כֹּחַ.
אֲנִי יָכֹל, אֲנִי גָּדוֹל,
אֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי עֲדַיִן לֹא תַּרְנְגוֹל".
אִמָּא תַּרְנְגֹלֶת אֶת צִפְצִיף חִבְּקָה,
וְשָׂמְחָה מְאֹד בְּלִבָּהּ.

 

[אברהם]

תיקון אחד - אני יָכוֹל, אני גדול
[יָכֹל - זה בעבר (לא כ"כ בשימוש, בד"כ משתמשים ב"היה יכול") ויָכוֹל זה בהווה]

 

[תובנה]

תודה רבה רבה גם לציפי וגם לאברהם,
תבורכו מפי עליון בשפע הצלחה

 

[געוואלדיג]

מֵהָהָר ולא מֵהַהַר.
אברהם, לא ידעתי מהכלל הזה. מה מקורו?

 

[אברהם]

בהתחלה שמתי לב לזה בכמה ספרים שמנוקדים כך, ובדקתי בתנ"ך

"וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ" (בראשית לב)
"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו" (שם מה)

לעומת

"מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ אֲבוֹתַי אֲשֶׁר יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ מִיָּדִי" (דברי הימים ב לב)

למרות שבתנ"ך זה לא חד משמעי בגלל שיש מקומות שאפשר לומר אחרת

אח"כ ראיתי כן גם באבן שושן וגם ברב מילים שזה כך