מידע שימושי למה לא לבנות סוכה משותפת?

H. Clin · 1/10/23

עברתי ברחובות ירושלים וב"ב בסוכות וראיתי שמתחת לכל בניין יש מלא סוכות, כל אחת יותר קטנה מהשניה. יש כאלה שאפשר בקושי להכניס שני אנשים ויש גם יותר קטנים. כמה חברות סיפרו לי שהם אוכלות בבית בגלל שאין מקום לנשים בסוכה.

אני גדלתי בניו יורק בבנין גדול עם כמה משפחות חרדיות/דתיות וכל השכנים בנו ביחד סוכה ענקית בחצר של הבניין. היו שם בערך 20 שולחנות, והיה מקום לכולם. כל משפחה אכלה בנפרד בקצב שלה ובשעה שנוחה לה. לפעמים שרו זמירות ביחד ובתור ילדים היה לנו ממש כיף.

למה לא לעשות משהו דומה כאן?

היום שיש לנו בית עם חצר ומקום לסוכה גדולה מאוד, ברור לי שעדיף סוכה פרטית לכל משפחה אבל אם אין מקום לכל המשפחה, אז לא עדיף לבנות סוכה אחד גדולה לכולם?

שמש! · 1/10/23

ישנתם כל השכנים יחד??

משששששה · 1/10/23

בחו"ל זה הולך איפה שלא יושנים רק אוכלים..
אבל בארץ שנוהגים כולם לישון אז פחות..

H. Clin · 1/10/23

נכתב ע"י שמש!:
ישנתם כל השכנים יחד??

נכתב ע"י משששששה:
בחו"ל זה הולך איפה שלא יושנים רק אוכלים..
אבל בארץ שנוהגים כולם לישון אז פחות..

שכחתי באמת מהעניין של השינה. אף אחד לא ישן בסוכה אצלנו, רק אכלנו שם.

בחור חושב -חשוב · 1/10/23

נכתב ע"י H. Clin:
עברתי ברחובות ירושלים וב"ב בסוכות וראיתי שמתחת לכל בניין יש מלא סוכות, כל אחת יותר קטנה מהשניה. יש כאלה שאפשר בקושי להכניס שני אנשים ויש גם יותר קטנים. כמה חברות סיפרו לי שהם אוכלות בבית בגלל שאין מקום לנשים בסוכה.

אני גדלתי בניו יורק בבנין גדול עם כמה משפחות חרדיות/דתיות וכל השכנים בנו ביחד סוכה ענקית בחצר של הבניין. היו שם בערך 20 שולחנות, והיה מקום לכולם. כל משפחה אכלה בנפרד בקצב שלה ובשעה שנוחה לה. לפעמים שרו זמירות ביחד ובתור ילדים היה לנו ממש כיף.

למה לא לעשות משהו דומה כאן?

היום שיש לנו בית עם חצר ומקום לסוכה גדולה מאוד, ברור לי שעדיף סוכה פרטית לכל משפחה אבל אם אין מקום לכל המשפחה, אז לא עדיף לבנות סוכה אחד גדולה לכולם?

כלומר-ישיבה באופן מעורב.
מה שונה זה מישיבה בחתונה באופן מעורב [אע''פ שכל משפחה לעצמה בכל אופן כולם ביחד]
ולעצם העניין לדעתי דבר כזה יכול להצליח רק בחו''ל שם יש הרבה יותר את המושג חברויות בין משפחות משא''כ פה שכל משפחה לעצמה, בבחינת ''חיה ותן לחיות''.

nuyh · 1/10/23

במגדלים בגבעת שמואל זה קיים

אברך צעיר (?) · 1/10/23

נכתב ע"י nuyh:
במגדלים בגבעת שמואל זה קיים

גם הם לא ישנים בסוכה

משתמש משודרג · 1/10/23

נכתב ע"י H. Clin:
אני גדלתי בניו יורק בבנין גדול עם כמה משפחות חרדיות/דתיות וכל השכנים בנו ביחד סוכה ענקית בחצר של הבניין. היו שם בערך 20 שולחנות, והיה מקום לכולם. כל משפחה אכלה בנפרד בקצב שלה ובשעה שנוחה לה. לפעמים שרו זמירות ביחד ובתור ילדים היה לנו ממש כיף.

למה לא לעשות משהו דומה כאן?

זה לא המנטליות של הישראלים, מה לעשות????

H. Clin · 1/10/23

נכתב ע"י בחור חושב -חשוב:
כלומר-ישיבה באופן מעורב.
מה שונה זה מישיבה בחתונה באופן מעורב [אע''פ שכל משפחה לעצמה בכל אופן כולם ביחד]
ולעצם העניין לדעתי דבר כזה יכול להצליח רק בחו''ל שם יש הרבה יותר את המושג חברויות בין משפחות משא''כ פה שכל משפחה לעצמה, בבחינת ''חיה ותן לחיות''.

ישיבה מעורבת אבל כל משפחה לעצמה. די התעלמנו מהמשפחות האחרות (חוץ מהילדים ששיחקו בחוץ רוב הזמן).
רק כשמישהו שכח להוריד את המלחיה מהבית, אז במקום לעלות 3 קומות, בקשנו משולחן אחר, אבל בגדול לא ממש דיברנו עם המשפחות האחרות בסוכה.
אני זוכרת רק מקרה אחד שהרב דוד פיינשטיין זצ"ל התארח בסוכה שלנו ואמר דבר תורה ואז היה רגע של ביחד כי כולם שתקו והקשיבו, אבל זה היה משהו חריג.

אברך צעיר (?) · 1/10/23

נכתב ע"י H. Clin:
ישיבה מעורבת אבל כל משפחה לעצמה. די התעלמנו מהמשפחות האחרות (חוץ מהילדים ששיחקו בחוץ רוב הזמן).
רק כשמישהו שכח להוריד את המלחיה מהבית, אז במקום לעלות 3 קומות, בקשנו משולחן אחר, אבל בגדול לא ממש דיברנו עם המשפחות האחרות בסוכה.
אני זוכרת רק מקרה אחד שהרב דוד פיינשטיין זצ"ל התארח בסוכה שלנו ואמר דבר תורה ואז היה רגע של ביחד כי כולם שתקו והקשיבו, אבל זה היה משהו חריג.

שוב
כאן ישנים בסוכה. ישנתם פעם עם השכנים שלכם שבוע ביחד?

כל שם שתרצה · 1/10/23

נכתב ע"י H. Clin:
למה לא לעשות משהו דומה כאן?

אמרו חכמים: להצלחה אבות רבים, הכשלון יתום.
אך לכשלון הקהילתיות החרדית - אבות רבים, ופתרון אין. עדי יבוא גואל, מחמד כל עין.

בימי קדם - שנים עשר אחים אנחנו, ולכל היותר שבעים נפש היו אבותינו, ועתה - לשנים עשר רבבות חוגים נתחלקנו.
זה אינו אוכל מפתו של זה, וזה אינו מביט בארוחתו של זה.
זה יביט על חוג חבירו, כאילו היו גרים ותושבים עמדו. ורעהו יסתכל עליו בעליונות, שלו לבדו ניתנו הלוחות.
ונתקיים בדור הפלגה הלזה: אשר לא ישמעון איש שפת רעהו.
ובכל שכונה של מאה נפשות, ירבו בתי כנסת לעשרות.
ואם לקיבוץ תפילה נצטרך קריעת ים סוף, לקיבוץ אכילה נצטרך יש מאין.

הגע עצמך, הפעל מוחך, ושור במחזה זה:
ישוב לו החכם מבית תפילתו, לאחר תפילת הנץ, מגיע הוא לסוכתו לקיים ושמחת בחגך, יאכל וישתה ואף ילמד ברינה, והנה הוא עובר על גזל שינה, כי רק כאשר יפרוש לשנת קדם-צהרים, יקום שכנו בעצלתיים.
וכאשר יפתח פיו בשירה, ילעגו לו ילדי שכניו ויכסו פיהם במבוכה.
ואם בגברים תפול שלהבת, בנשים על אחת כמה וכמה, כאש בנעורת.
(וזאת מבלי לדבר על ההפרדה המגדרית, אשר אחוזה ומהודרת בארץ הקודש יתר על בני חו"ל).
וזמני השינה אשר אפילו במשפחה אחת אינם שווים, עוד יוסיפו עליהם אויבים וצרים.

אמנם לאמיתו של דבר, לכל ענין היה נמצא פתרון,
אלא שההרגל אשר בקיבוץ הגלויות בארצנו לפני זה כמה עשרות,
הוביל לחוגיות-יתר ולחגיגות-קיבוץ מועטות.
ואין אתה מוצא בכל ערינו אפילו חצי בנין, שיאכלו בו ארוחת שבת משותפת, וכיצד זה נדבר על שהות מגורים ממושכת..
והוא אשר גורם לעצור כל מחשבה בנושא זה, עודנה באיבה יקטענה.

הוא אשר אמרתי: אבות רבים לו, לכשלון זה.
חלקם נכונים, ורובם עצת היצר.
מקצתם מוצדקים, אך את רובם - השטן ברינה קוצר.

אין זו שאלה על סוכה זו או אחרת, אף לא על תלמוד תורה משותף או ישיבה כוללת.
שאלה היא על תמצית ליבה של מערכת חיינו. מהותה של פלגנותנו..
וזו העת לבקש על ביאת גואל, אשר יאחד את כל ישראל, להיות תחת סוכה אחת, ושלום על ישראל.

משתמש משודרג · 1/10/23

נכתב ע"י כל שם שתרצה:
אמרו חכמים: להצלחה אבות רבים, הכשלון יתום.
אך לכשלון הקהילתיות החרדית - אבות רבים, ופתרון אין. עדי יבוא גואל, מחמד כל עין.

בימי קדם - שנים עשר אחים אנחנו, ולכל היותר שבעים נפש היו אבותינו, ועתה - לשנים עשר רבבות חוגים נתחלקנו.
זה אינו אוכל מפתו של זה, וזה אינו מביט בארוחתו של זה.
זה יביט על חוג חבירו, כאילו היו גרים ותושבים עמדו. ורעהו יסתכל עליו בעליונות, שלו לבדו ניתנו הלוחות.
ונתקיים בדור הפלגה הלזה: אשר לא ישמעון איש שפת רעהו.
ובכל שכונה של מאה נפשות, ירבו בתי כנסת לעשרות.
ואם לקיבוץ תפילה נצטרך קריעת ים סוף, לקיבוץ אכילה נצטרך יש מאין.

הגע עצמך, הפעל מוחך, ושור במחזה זה:
ישוב לו החכם מבית תפילתו, לאחר תפילת הנץ, מגיע הוא לסוכתו לקיים ושמחת בחגך, יאכל וישתה ואף ילמד ברינה, והנה הוא עובר על גזל שינה, כי רק כאשר יפרוש לשנת קדם-צהרים, יקום שכנו בעצלתיים.
וכאשר יפתח פיו בשירה, ילעגו לו ילדי שכניו ויכסו פיהם במבוכה.
ואם בגברים תפול שלהבת, בנשים על אחת כמה וכמה, כאש בנעורת.
(וזאת מבלי לדבר על ההפרדה המגדרית, אשר אחוזה ומהודרת בארץ הקודש יתר על בני חו"ל).
וזמני השינה אשר אפילו במשפחה אחת אינם שווים, עוד יוסיפו עליהם אויבים וצרים.

אמנם לאמיתו של דבר, לכל ענין היה נמצא פתרון,
אלא שההרגל אשר בקיבוץ הגלויות בארצנו לפני זה כמה עשרות,
הוביל לחוגיות-יתר ולחגיגות-קיבוץ מועטות.
ואין אתה מוצא בכל ערינו אפילו חצי בנין, שיאכלו בו ארוחת שבת משותפת, וכיצד זה נדבר על שהות מגורים ממושכת..
והוא אשר גורם לעצור כל מחשבה בנושא זה, עודנה באיבה יקטענה.

הוא אשר אמרתי: אבות רבים לו, לכשלון זה.
חלקם נכונים, ורובם עצת היצר.
מקצתם מוצדקים, אך את רובם - השטן ברינה קוצר.

אין זו שאלה על סוכה זו או אחרת, אף לא על תלמוד תורה משותף או ישיבה כוללת.
שאלה היא על תמצית ליבה של מערכת חיינו. מהותה של פלגנותנו..
וזו העת לבקש על ביאת גואל, אשר יאחד את כל ישראל, להיות תחת סוכה אחת, ושלום על ישראל.

אואה....

H. Clin · 1/10/23

נכתב ע"י אברך צעיר (?):
שוב
כאן ישנים בסוכה. ישנתם פעם עם השכנים שלכם שבוע ביחד?

כמו שכתבתי, שכחתי מהעניין של השינה.

המטבח של סימא · 1/10/23

נכתב ע"י בחור חושב -חשוב:
''חיה ותן לחיות''.

משפט כזה כותבים על 2 משפחות שנאלצות לשבת יחד בסוכה אחת?
אצלינו בבנין יש כמה שכנים שחולקים סוכה אחת בחצר וכולם ב''ה מרוצים.

H. Clin · 1/10/23

נכתב ע"י כל שם שתרצה:
אמרו חכמים: להצלחה אבות רבים, הכשלון יתום.
אך לכשלון הקהילתיות החרדית - אבות רבים, ופתרון אין. עדי יבוא גואל, מחמד כל עין.

בימי קדם - שנים עשר אחים אנחנו, ולכל היותר שבעים נפש היו אבותינו, ועתה - לשנים עשר רבבות חוגים נתחלקנו.
זה אינו אוכל מפתו של זה, וזה אינו מביט בארוחתו של זה.
זה יביט על חוג חבירו, כאילו היו גרים ותושבים עמדו. ורעהו יסתכל עליו בעליונות, שלו לבדו ניתנו הלוחות.
ונתקיים בדור הפלגה הלזה: אשר לא ישמעון איש שפת רעהו.
ובכל שכונה של מאה נפשות, ירבו בתי כנסת לעשרות.
ואם לקיבוץ תפילה נצטרך קריעת ים סוף, לקיבוץ אכילה נצטרך יש מאין.

הגע עצמך, הפעל מוחך, ושור במחזה זה:
ישוב לו החכם מבית תפילתו, לאחר תפילת הנץ, מגיע הוא לסוכתו לקיים ושמחת בחגך, יאכל וישתה ואף ילמד ברינה, והנה הוא עובר על גזל שינה, כי רק כאשר יפרוש לשנת קדם-צהרים, יקום שכנו בעצלתיים.
וכאשר יפתח פיו בשירה, ילעגו לו ילדי שכניו ויכסו פיהם במבוכה.
ואם בגברים תפול שלהבת, בנשים על אחת כמה וכמה, כאש בנעורת.
(וזאת מבלי לדבר על ההפרדה המגדרית, אשר אחוזה ומהודרת בארץ הקודש יתר על בני חו"ל).
וזמני השינה אשר אפילו במשפחה אחת אינם שווים, עוד יוסיפו עליהם אויבים וצרים.

אמנם לאמיתו של דבר, לכל ענין היה נמצא פתרון,
אלא שההרגל אשר בקיבוץ הגלויות בארצנו לפני זה כמה עשרות,
הוביל לחוגיות-יתר ולחגיגות-קיבוץ מועטות.
ואין אתה מוצא בכל ערינו אפילו חצי בנין, שיאכלו בו ארוחת שבת משותפת, וכיצד זה נדבר על שהות מגורים ממושכת..
והוא אשר גורם לעצור כל מחשבה בנושא זה, עודנה באיבה יקטענה.

הוא אשר אמרתי: אבות רבים לו, לכשלון זה.
חלקם נכונים, ורובם עצת היצר.
מקצתם מוצדקים, אך את רובם - השטן ברינה קוצר.

אין זו שאלה על סוכה זו או אחרת, אף לא על תלמוד תורה משותף או ישיבה כוללת.
שאלה היא על תמצית ליבה של מערכת חיינו. מהותה של פלגנותנו..
וזו העת לבקש על ביאת גואל, אשר יאחד את כל ישראל, להיות תחת סוכה אחת, ושלום על ישראל.