למה לא כתבתי אז

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
אתמול בלילה, כששוב נזכרתי ברגעים ההם בפולין
בעוצמה, בסחרור
הרגעים שבהם מבינים כמה לא מבינים
והבנתי -
שלא כתבתי



למה לא כתבתי אז
כשהלכתי
כשהרחתי
כשתמהתי, כשדמעתי

למה לא השכלתי
לכתוב
כשהלחי עוד רטוב, כשפסעתי
מול גדרות של תיל פרוצים
על קברי אחים
בוססתי בשלוליות של דם שיבש

כשנכנסתי
לתאים
למה לא כתבתי
אז
את הדמעות שכאבתי
למה לא ציירתי
עַז
את התמונה שנשמתי
למה רק עכשיו נזכרתי
לכתוב
את הדמעות
הזכרונות
למה לא כתבתי אז
על דף, על אדמה, על בד
את הכאב המשתולל
לא מעובד
 
נערך לאחרונה ב:

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
זה בכוונה?

אני מזדהה מאד עם התחושות שהועלו בצורה כה יפה ומדויקת.
תודה.
כן, בכוונה.
קיבלתי עוד תמיהה על כך באישי, כוונת המשורר הייתה לבכות על זה שלא ציירתי - עַז, את התמונה שהייתה שם, עזה.
 

רחל סרולוביץ

כתיבה שיווקית וקופירייטינג
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי

עיכוביש

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
"זאגט זשע נאך א מאהל און טאקע נאך א מאהל. קמץ אל"ף אָ."
"א יידישע מאמע, עס איז ניט בעסר אין דער וועלט, אוי וי ווי ביטערווען אז זי פעלט".

והשמים בוכים יחד איתנו. גשם עז ניתך. נהרות נשפכים מכתפינו, משערותינו, מעיניינו. יונגרייז מחפש את הכובע של מעיל הגשם, לא מתאים שיבכה כך מול פניה של אם יהודייה בוכיה אף היא. שבריר עובר והוא שוכח את הרצון הזה בתוך ים של דמעות. ויפחות. ויבבות.

זיבילטובסקא גורא. פולאנד.
800 ילדים.
לקחו הנאצים ל'נופש'.
שקים על גבי שקים מפרפרים ומצווחים כאב וחרדה, שאגות וצווחות מקפיאות דם. בלילה חורפי.
אחד אחר השני הורדו השקים החיים הללו, הטהורים, חסרי האונים, חסרי הישע, מכווצים איש רגלו בעין רעהו, נטושי אב, קרועי אם. אל תוך הבור.
וכוסו.

יער הילדים. ילדי טרנוב. בניהם של עשרות אלפי היהודים, שהגיעו לכיכר כפי שנצטוו ורוססו למוות.
בניהן של אימהות ואחיהן של ילדות אשר נדחסו לתוך בניין בית הספר שפוצץ על יושביו.
והיו רחובות טרנא מתבוססים בדמיהם.

מתלבט אני אם לדבר, כי אין הפה יכול לדבר מה שאין האוזן יודעת לשמוע, ולהבין.

ארץ. ארץ. איני מבקש דבר. איני מאמין בך עוד. איך? איך כיסית דמם??.
 
נערך לאחרונה ב:

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
אפשר להוסיף גם מהגיגי בנושא?

שער אל החופש

בחוץ ישנו שלט :

העבודה משחררת

ומתחת לשער

האדמה מדממת

והשלג אדום

ושחור הוא היום.


ובפנים-

תקווה מפעמת

ואנחה מקננת:

'לו אשוב להיות כאחד האדם'

חשב העציר בליבו אך נדם.


ומאז-

נפתחו שערים

השלג כבר לא אדום,

לבן הוא זה מכבר,

"שכח" היהודי גטו וגרדום

הפך גיהנום לעבר.


אך חרוט(ת) על ליבו כשלט:

עבודת הבורא היא משחררת

כי הוויתו של כל יהודי:

עבד ד', הוא לבד חופשי.
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
האיך העזת
שלא להתרופף
ממקום מושבך.

למה לא קפאת,
ובמקום דממת כבוד
לא נחת לרגע.

הידעת
את הזוועות
ההם,
המסמרות

הלא ראית
את הכבשונות
מיתמרים.

הראויה
היא העת?

המתאים
הוא המקום?


איך לא דמעת,
ובמקום דמעה
הבזקת.

בקור הנצחת
אותי עומד
ליד התיל

מקום
נשמות פורחות
באויר,

ברקע ארובות
אפר
גופי אבות.
 
נערך לאחרונה ב:

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
יפה מאד.
רק כמה הערות.
מדובר לצלם, או למצלמה?
האיך העזת
שלא להתרופף
ממקום מושבך.

למה לא קפאת,
הוא התרופף או לא?
קפא או לא?
לכאורה זו סתירה.
הידעת
את הזוועות
ההם,
המסמרים
הכוונה לזוועות המסמרות?
בקור הנצחת
אותי עומד
ליד הטייל
ליד התיל?
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
ייש"כ על הע/ארות.

הוא התרופף או לא?
קפא או לא?
התביעה כלפי המצלמה כביכול, וללחצן הצילום, האיך העיז שלא להתרופף.

כלומר, שכשלוחצים עליו במקום כזה, צריך שיתרופף ממקומו במקום לצלם. והתביעה היא איך העיז שלא להתרופף ולהישאר על מקומו. (בעצם כיוונתי בכל בשווא - לשון נקבה, על כלליות המצלמה).

ואם כבר לא להתרופף, לפחות לקפוא.
והשאלה נשאלת בתמיהה איך לא קפא.

לראות אנשים מצטלמים שם, מעורר קבס.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קטו

א לֹא לָנוּ יי לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ:ב לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם:ג וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה:ד עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:ה פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ:ו אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן:ז יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם:ח כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם:ט יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:י בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:יא יִרְאֵי יי בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:יב יי זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן:יג יְבָרֵךְ יִרְאֵי יי הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים:יד יֹסֵף יי עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם:טו בְּרוּכִים אַתֶּם לַיי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:טז הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיי וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם:יז לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה:יח וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה