הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אני חייב לשבת בצפירה. חייב. אני חרדי, ובדיוק עכשיו שורל'ה שלי התחילה לקבל הצעות שידוכים.
אם לדייק, אני ממש לא נגד הצפירה. אבל מאז שנה שעברה אני לא מרשה לעצמי.
מה שקרה אז, שבדיוק בצפירה התחלתי לעמוד, ובסוף הרחוב ראיתי את משה גרוניס ממהר, נו, השדכן הכי נחשב. זה שמשווק את כל האליטות.
שור'לה שלי נשמה טובה, מגיע לה שפיץ של שפיץ. אולי מחברון אפילו. אני לא יכול להרשות לעצמי לעמוד בצפירה.
אז הלכתי מהר, בכוונה, עשיתי רעש עם הנעליים על המדרכה, רציתי שגרוניס יקבל עליי את הרושם הנכון, ויידע להציע לנו את הבחורים הטובים.
אני ממש מקווה שיציע לנו בן של איזה ראש ישיבה. קצת נחת לעת זקנה.
דווקא היום, מעשה שטן, היו כמה חילוניים אצלנו בשכונה. אחת מהם, דומה קצת לסבתא ע"ה לפני שנפטרה, צעקה אליי מהמדרכה ממול: תתביישו לכם.
שתתבייש היא איך שהיא נראית. לא התאפקתי ואמרתי לה שאישה כמוה, ששונאת ככה יהודים, מתנהגת כמו נאצית.
היא התחילה לבכות באידיש. חבל שהיא לא עושה תשובה במקום לבכות.
אז הלכתי עוד יותר מהר, התקרבתי למשה, רציתי לומר לו בוקר טוב, להיות בטוח שהוא רואה אותי, ראיתי פתאום שגם הוא עומד בצפירה.
התלבטתי מה לעשות, אולי לעמוד גם עכשיו, לעשות את עצמי כאילו לא שמעתי עד עכשיו את הצפירה?
בסוף אמרתי 'יהיה בסדר, יש סייעתא דשמיא למי שהולך לפי התורה', ודפקתי לו על הכתף.
הוא הסתובב, אוי ואבוי לי. טעיתי.
זה לא משה גרוניס.
במקומו, ראיתי מולי את יענקי קרויס. המקולקל של השכונה, זה שמגייס בשקט לנח"ל ולנצח יהודה, מחזיק את האייפון שלו סגור ומחכה שתיגמר הצפירה כדי להציץ במסך.
הוא תקע בי עיניים מלאות שטנה, ואמר:
אתה עושה חילול השם.
אם לדייק, אני ממש לא נגד הצפירה. אבל מאז שנה שעברה אני לא מרשה לעצמי.
מה שקרה אז, שבדיוק בצפירה התחלתי לעמוד, ובסוף הרחוב ראיתי את משה גרוניס ממהר, נו, השדכן הכי נחשב. זה שמשווק את כל האליטות.
שור'לה שלי נשמה טובה, מגיע לה שפיץ של שפיץ. אולי מחברון אפילו. אני לא יכול להרשות לעצמי לעמוד בצפירה.
אז הלכתי מהר, בכוונה, עשיתי רעש עם הנעליים על המדרכה, רציתי שגרוניס יקבל עליי את הרושם הנכון, ויידע להציע לנו את הבחורים הטובים.
אני ממש מקווה שיציע לנו בן של איזה ראש ישיבה. קצת נחת לעת זקנה.
דווקא היום, מעשה שטן, היו כמה חילוניים אצלנו בשכונה. אחת מהם, דומה קצת לסבתא ע"ה לפני שנפטרה, צעקה אליי מהמדרכה ממול: תתביישו לכם.
שתתבייש היא איך שהיא נראית. לא התאפקתי ואמרתי לה שאישה כמוה, ששונאת ככה יהודים, מתנהגת כמו נאצית.
היא התחילה לבכות באידיש. חבל שהיא לא עושה תשובה במקום לבכות.
אז הלכתי עוד יותר מהר, התקרבתי למשה, רציתי לומר לו בוקר טוב, להיות בטוח שהוא רואה אותי, ראיתי פתאום שגם הוא עומד בצפירה.
התלבטתי מה לעשות, אולי לעמוד גם עכשיו, לעשות את עצמי כאילו לא שמעתי עד עכשיו את הצפירה?
בסוף אמרתי 'יהיה בסדר, יש סייעתא דשמיא למי שהולך לפי התורה', ודפקתי לו על הכתף.
הוא הסתובב, אוי ואבוי לי. טעיתי.
זה לא משה גרוניס.
במקומו, ראיתי מולי את יענקי קרויס. המקולקל של השכונה, זה שמגייס בשקט לנח"ל ולנצח יהודה, מחזיק את האייפון שלו סגור ומחכה שתיגמר הצפירה כדי להציץ במסך.
הוא תקע בי עיניים מלאות שטנה, ואמר:
אתה עושה חילול השם.
נערך לאחרונה ב:
