ויהי בימי המלך קרחון
המולך באנטרטיקה הרחוקה
הקימו על שמו בית ספרון
כולו גוש קרחון
המנהל אסקימוסי
המורות קרחוניות
המזכירה בובת שלג
עם גזר ושני כפתורים באוזניים
והתלמידים ?
פתיתי שלג רכים
מי סופר אותם בכלל?
127 מעופפים.
בימים ההם כשבת המנהל על כיסא משרדו
עשה רישום לכיתה א' ולכל דורש מסגרת וחסר תוכנית לשנה הקרובה
כטוב לבו בקפה
אמר לאחד הילדים בג' או ד'
להביא את המזכירה לפניו
עם הקלסר השמן של הרישום
להראות ההורים את יעילותה
כי זריזה היא מאד
ותמאן המזכירה לבוא אל המנהל בדבר המעופף מכיתה ג או ד
ויקצוף המנהל מאד וחמתו בערה בו
ויקח את המחם מחדר המורים על מצב שבת
וישפוך חמתו על המזכירה אשר לא ידעה כללי נימוס ובשמה לא קרא עוד.
ותמס המזכירה כי מראש היתה בובת שלג
ולא נותר לזכרה כי אם שתי כפתורים מהאוזניים...
אחר הדברים האלה לא זכר המנהל דבר ללא המזכירה
ויאמרו המורים למנהל ישימו מודעה בעיתון
ויקבצו נערות עדיף בתולות ללא התחייביות.
ויתחילו הראיונות וכל מורה שולחת בנות דודות ומכרות
לנסות את מזלה
להכנס לנעלי הבובה זי"ע
אשת חיל היתה בבית הספר
ושמה שושנה המחנכת הותיקה
אישיות ממעלה ראשונה
אשת אשכולות כל הבית ספר עומד על שכמה
ובמיוחד התלמידים רק מרוח אפה מתעופפים לצדדים
ולה מכרה נחומלה בת גילה
חברות הם מגיל שנתיים
ולמרות הפער ברמה
יש קשר בין השתיים
התקשרה שושנה לנחומלה ואמרה
הגיע הזמן להפסיק לחתום אבטלה
בשביל מזכירה את ממש מתאימה,
רק תזכרי לא לאמר את שמך האמיתי
זה לא נשמע מספיק רשמי
אחרי המלצות ושידולים
הופיע נחומלה מצוידת בארטיקים קרים
בגלידות בטעם קפה
ועם המון רשמיות
וקצת פחות יעלות
ויאהב המנהל את הגלידות הקרות
ואת חוסר היעילות ( זה דווקא חסכוני )
"מה אתה צריך סיכת בטחון ?
נדון שבעה ימים ושבעה לילות אם זה בתוך מסגרת החיסכון"
"לצלם את הדף?
תניחי על המדף "
.
אחר הדברים האלה
גידל שר החינוך את המורה להתעמלות
וישם את כסאו על כנפי נשרים
וכל המורים שצריכים אישור מהפיקוח
כורעים ומשתחווים
רק המורה שושנה לא תכרע ולא תשתחווה
הפישר הזה שהיה עוד מהתלמידים שלי
לא יקום ולא יהיה
וכראות המפקח החדש
את המורה שושנה
ולא קמה בשיעור ולא עושה מצגת
ונכנסת בילדים כמו קרחון
ונעלמת בדיוק בזמן כמו צוללת
וימלא חמה ויבקש פתרון
ויבקש לשלוח פיטורין לכל הצוות המקסים
ויאמר למנהל בישיבה סגורה
ישנו צוות אחד מפוזר לא מתוקשב
לא מעודכן ואת חוזר המנכ"ל אינם עושים
אם על המנהל טוב יכתב לפטרם
ועשרת אלפים שקל אתן פיצוים
ולא חסרים מורים צעירים
והמורה שושנה ידעה את כל אשר נעשה
מהמזכירה החברה הותיקה
ותשם את הפאה המוזנחת לראשה
ותבוא לפתח חדר המורים ותארגן הפסקת תהילים
ותאמר לאחד הילדים
להגיד למזכירה
מי יודע אם לעת כזאת
למדת לילל ולבכות.
ותתפרץ המזכירה לחדר המנהל
והמפקח נשען על המחשב
כדי להכנס לפורטל המורים
ולבדוק כמה פיצויים מגיעים?
ויאמר המנהל למזכירה
מה כל כך דחוף?
ותאמר כי מכרת את חברותי
את כל הצוות .
מי לפיטורין מי לפנסיה מוקדמת
ואילו למדריכות פדגוגיות נמכרו החרשתי
וכי נסיון בא ברגל?
אמר המפקח אבל מה לעשות חלקם הגיעו לגיל פרישה
במיוחד זו הותיקה שושנה כמדומני שמה
ותצא המזכירה ותזעק זעקה גדולה ומרה
ותכתוב שיר לחברתה
" והמורה יצאה משער בית הספר בלבוש סמרטוט ומכתב התפטרות"
פגשה נחומלה את שושנה במסדרון והתחילה לשיר לה מהזכרון
וקול נהי בכי נשמע המורה שושנה הדגולה
נאלצת לקבל את המכתב בעצמה
אבל דווקא מכל כיוון נשמעו פתיתים משוררים
לתלמידות היתה אורה ושמחה
ושילכו להם המורים
אבל לא להיסחף
לקחה שושנה את המכתב וקראה בגאוה
זה רק חתיכת נייר
ציטטה את התלמידים מיום קבלת התעודה
ויום למחרת התעוררה כרגיל התלבשה
לקחה את התיק ויצאה להסעה
יום יום היא מגיעה היא ממשיכה ולא משנה מה מצבה
עם מקל הליכה
עם הליכון תחוב לתוך כדורי טניס שיהיה להפסקה
אם זונדה ואפילו קטטר היא מגיעה
עם פליפינית ובטקסי מנווה שמחה.
וגם היום ממרומים היא מופיע בחלום לתלמידים
ואומרת בקול המונוטוני שלה
אני עדין כאן
ולא אזוז
הייתי כאן לפניכם ואשאר גם אחרונה.
המולך באנטרטיקה הרחוקה
הקימו על שמו בית ספרון
כולו גוש קרחון
המנהל אסקימוסי
המורות קרחוניות
המזכירה בובת שלג
עם גזר ושני כפתורים באוזניים
והתלמידים ?
פתיתי שלג רכים
מי סופר אותם בכלל?
127 מעופפים.
בימים ההם כשבת המנהל על כיסא משרדו
עשה רישום לכיתה א' ולכל דורש מסגרת וחסר תוכנית לשנה הקרובה
כטוב לבו בקפה
אמר לאחד הילדים בג' או ד'
להביא את המזכירה לפניו
עם הקלסר השמן של הרישום
להראות ההורים את יעילותה
כי זריזה היא מאד
ותמאן המזכירה לבוא אל המנהל בדבר המעופף מכיתה ג או ד
ויקצוף המנהל מאד וחמתו בערה בו
ויקח את המחם מחדר המורים על מצב שבת
וישפוך חמתו על המזכירה אשר לא ידעה כללי נימוס ובשמה לא קרא עוד.
ותמס המזכירה כי מראש היתה בובת שלג
ולא נותר לזכרה כי אם שתי כפתורים מהאוזניים...
אחר הדברים האלה לא זכר המנהל דבר ללא המזכירה
ויאמרו המורים למנהל ישימו מודעה בעיתון
ויקבצו נערות עדיף בתולות ללא התחייביות.
ויתחילו הראיונות וכל מורה שולחת בנות דודות ומכרות
לנסות את מזלה
להכנס לנעלי הבובה זי"ע
אשת חיל היתה בבית הספר
ושמה שושנה המחנכת הותיקה
אישיות ממעלה ראשונה
אשת אשכולות כל הבית ספר עומד על שכמה
ובמיוחד התלמידים רק מרוח אפה מתעופפים לצדדים
ולה מכרה נחומלה בת גילה
חברות הם מגיל שנתיים
ולמרות הפער ברמה
יש קשר בין השתיים
התקשרה שושנה לנחומלה ואמרה
הגיע הזמן להפסיק לחתום אבטלה
בשביל מזכירה את ממש מתאימה,
רק תזכרי לא לאמר את שמך האמיתי
זה לא נשמע מספיק רשמי
אחרי המלצות ושידולים
הופיע נחומלה מצוידת בארטיקים קרים
בגלידות בטעם קפה
ועם המון רשמיות
וקצת פחות יעלות
ויאהב המנהל את הגלידות הקרות
ואת חוסר היעילות ( זה דווקא חסכוני )
"מה אתה צריך סיכת בטחון ?
נדון שבעה ימים ושבעה לילות אם זה בתוך מסגרת החיסכון"
"לצלם את הדף?
תניחי על המדף "
.
אחר הדברים האלה
גידל שר החינוך את המורה להתעמלות
וישם את כסאו על כנפי נשרים
וכל המורים שצריכים אישור מהפיקוח
כורעים ומשתחווים
רק המורה שושנה לא תכרע ולא תשתחווה
הפישר הזה שהיה עוד מהתלמידים שלי
לא יקום ולא יהיה
וכראות המפקח החדש
את המורה שושנה
ולא קמה בשיעור ולא עושה מצגת
ונכנסת בילדים כמו קרחון
ונעלמת בדיוק בזמן כמו צוללת
וימלא חמה ויבקש פתרון
ויבקש לשלוח פיטורין לכל הצוות המקסים
ויאמר למנהל בישיבה סגורה
ישנו צוות אחד מפוזר לא מתוקשב
לא מעודכן ואת חוזר המנכ"ל אינם עושים
אם על המנהל טוב יכתב לפטרם
ועשרת אלפים שקל אתן פיצוים
ולא חסרים מורים צעירים
והמורה שושנה ידעה את כל אשר נעשה
מהמזכירה החברה הותיקה
ותשם את הפאה המוזנחת לראשה
ותבוא לפתח חדר המורים ותארגן הפסקת תהילים
ותאמר לאחד הילדים
להגיד למזכירה
מי יודע אם לעת כזאת
למדת לילל ולבכות.
ותתפרץ המזכירה לחדר המנהל
והמפקח נשען על המחשב
כדי להכנס לפורטל המורים
ולבדוק כמה פיצויים מגיעים?
ויאמר המנהל למזכירה
מה כל כך דחוף?
ותאמר כי מכרת את חברותי
את כל הצוות .
מי לפיטורין מי לפנסיה מוקדמת
ואילו למדריכות פדגוגיות נמכרו החרשתי
וכי נסיון בא ברגל?
אמר המפקח אבל מה לעשות חלקם הגיעו לגיל פרישה
במיוחד זו הותיקה שושנה כמדומני שמה
ותצא המזכירה ותזעק זעקה גדולה ומרה
ותכתוב שיר לחברתה
" והמורה יצאה משער בית הספר בלבוש סמרטוט ומכתב התפטרות"
פגשה נחומלה את שושנה במסדרון והתחילה לשיר לה מהזכרון
וקול נהי בכי נשמע המורה שושנה הדגולה
נאלצת לקבל את המכתב בעצמה
אבל דווקא מכל כיוון נשמעו פתיתים משוררים
לתלמידות היתה אורה ושמחה
ושילכו להם המורים
אבל לא להיסחף
לקחה שושנה את המכתב וקראה בגאוה
זה רק חתיכת נייר
ציטטה את התלמידים מיום קבלת התעודה
ויום למחרת התעוררה כרגיל התלבשה
לקחה את התיק ויצאה להסעה
יום יום היא מגיעה היא ממשיכה ולא משנה מה מצבה
עם מקל הליכה
עם הליכון תחוב לתוך כדורי טניס שיהיה להפסקה
אם זונדה ואפילו קטטר היא מגיעה
עם פליפינית ובטקסי מנווה שמחה.
וגם היום ממרומים היא מופיע בחלום לתלמידים
ואומרת בקול המונוטוני שלה
אני עדין כאן
ולא אזוז
הייתי כאן לפניכם ואשאר גם אחרונה.