(לכל הרוחות, המשך)
את כולם נשאה הרוח
ואיוותר לבדי
והנה אחריי קול
נישא על כנפי רוח
מענג, ממיס הכל
לא מותיר בי כוח
והברק הבריק והרעם הרעים
והעולם כולו, הוצף באור נגוהות
ומתוך האור הזורח, הנעים
יצא הקול, מול עיניי הקרועות
אנוכי, אלוקי הרוחות
על מה זה סערה רוחך, בני
ואני, בושתי ונכלמתי
ואשפוך את רוחי
ובקול רועד אמרתי
לישב בשלווה ביקשתי
והנה, בא אשר יגורתי
עוד המילים בפי
ושפתיי לא יבשו
נזדעזע העולם ורעד
וחיות הקודש רגשו
ולא קמה בי רוח עוד
מהמחזה נורא ההוד
או אז הבנתי
כי ביסוד הבריאה נגעתי
והנרצה ממני, לילך לאטי
לאן שתישא הרוח אותי
עד כי, לאיש אחר הייתי
איש אשר רוח בו, נעשיתי
הוי אבי,
בידך אפקיד רוחי
לא אהיה אנוכיי
כי לך לבי
לך רוחי
את כולם נשאה הרוח
ואיוותר לבדי
והנה אחריי קול
נישא על כנפי רוח
מענג, ממיס הכל
לא מותיר בי כוח
והברק הבריק והרעם הרעים
והעולם כולו, הוצף באור נגוהות
ומתוך האור הזורח, הנעים
יצא הקול, מול עיניי הקרועות
אנוכי, אלוקי הרוחות
על מה זה סערה רוחך, בני
ואני, בושתי ונכלמתי
ואשפוך את רוחי
ובקול רועד אמרתי
לישב בשלווה ביקשתי
והנה, בא אשר יגורתי
עוד המילים בפי
ושפתיי לא יבשו
נזדעזע העולם ורעד
וחיות הקודש רגשו
ולא קמה בי רוח עוד
מהמחזה נורא ההוד
או אז הבנתי
כי ביסוד הבריאה נגעתי
והנרצה ממני, לילך לאטי
לאן שתישא הרוח אותי
עד כי, לאיש אחר הייתי
איש אשר רוח בו, נעשיתי
הוי אבי,
בידך אפקיד רוחי
לא אהיה אנוכיי
כי לך לבי
לך רוחי
נערך לאחרונה ב: