הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
ליל שישי | נתן גלנט
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
מעשה נורא שהתקבל זה עתה במערכת, מיוחד לליל שישי.
מעשה נורא שאירע לאבותינו בדור הקודם, באחת הישיבות החזקות והטובות בארץ הקודש.
המעשה מחזק מאוד ובעל מסר נוקב, אך יש לקוראו בעיון.
וכך היה מעשה.
*
סיר הצ'ולנט הועמד על ידי צוות הטבחים כבר ביום חמישי בערב, והטבחים השקיעו בו את כל כוחם. הם ידעו:
עם ישראל זקוק למשיח, ולצ'ונט.
משיח עוד לא בא, אבל צ'ונט יכול רק לקרב אותו. אהבת חינם, רבותיייי.
הסיר היה גדול, רחב, וניחוחו נפלא.
חלק מהבחורים אפילו התגנבו בליל שישי למטבח הישיבה, ישירות מהחלון הגבוה שאחמד תמיד שוכח לנעול, וטעמו בהנאה מעט מן התבשיל העילאי.
לאחר חקירה קצרה שערך בבוקר יום השישי מר ז'ונג, הטבח ממלא המקום העובד רק ביום שישי ואחראי על הכנת חביתות ביום שישי, עלתה המסקנה הבאה:
אין כל הוכחות לפשע, וכל הבחורים הכחישו כל קשר בינם ובין מפלס הצ'ונט הנמוך.
אך זהו רק חלקו הראשון הזניח של המעשה.
ההמשך, אירע ביום השבת עצמו.
מוישל'ה, הצי'קאווער של עולם הישיבות, הגיש בעצמו את הצ'ונט במהלך סעודת הבוקר, על מנת להימנע מהאזנה כפויה לסדרת דרשות מאת מרנן ורבנן ראשי הישיבה.
מוישל'ה היה יותר בעניין של צחוקים וחיוכים, פחות בעניין של ישיבה קשיחה על ספסל חסר משענת ונבירה משועממת בצלחת.
מובן, שראשית לכל הוא הניח קערת צ'ונט רחבה על שולחן הכבוד, שולחנם של ראשי הישיבה, ובהמשך הגיש לפי הסדר קערות צ'ונט רותחות ומהבילות בשאר השולחנות.
מטבע הדברים, הוא הקפיד להגיש לשולחן העלטערס את הקערות הראשונות, על מנת לנסות ולהיכנס לקליקה הכי נחשקת בישיבה. זה לא יעזור לו, כמובן, אבל הוא יבין את זה רק אחרי כמה שנות ניסוי ותהיה.
תוך כדי שהוא מחלק את הצ'ונט, החלו הבחורים לטעום ממנו, ועננה עלתה על פניהם. הטעם מוזר, מלמלו בחוסר חשק.
שא, שא, הכה הצ'יקאווער על השולחן. ראש הישיבע מדבר, שתקו.
הם שתקו, וניסו שוב לטעום את הצ'ונט, אותה תוצאה. טעם לוואי מוזר ושונה.
מוזר, משונה, קורה. אחרי הכל - מדובר באוכל ממטבח הישיבה, קורה.
הבחורים אכלו לאט לאט את הצ'ונט, וחלקם התייאשו באמצע, הטעם היה פשוט לא מוצלח.
אדהכי ואדהכי, רץ הצ'יקאווער החוצה מהמטבח, והכה בקול רעש גדול על השולחן הקרוב:
מבקשים מהעוילם להפסיק לאכול את הצ'ונט.
אמר, ורץ חזרה למטבח, נעל את הדלת, וחזר לבהות בזעזוע בתחתית סיר הצ'ונט.
הוא לא הצליח להסיר את העיניים מהגופה של החתול השחור, ששכבה מעוותת בתחתית סיר הצ'ונט.
ומאז, אחמד לא שכח אף פעם לנעול את כל החלונות של המטבח, במיוחד ביום חמישי בלילה.
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
מעשה נורא שהתקבל זה עתה במערכת, מיוחד לליל שישי.
מעשה נורא שאירע לאבותינו בדור הקודם, באחת הישיבות החזקות והטובות בארץ הקודש.
המעשה מחזק מאוד ובעל מסר נוקב, אך יש לקוראו בעיון.
וכך היה מעשה.
*
סיר הצ'ולנט הועמד על ידי צוות הטבחים כבר ביום חמישי בערב, והטבחים השקיעו בו את כל כוחם. הם ידעו:
עם ישראל זקוק למשיח, ולצ'ונט.
משיח עוד לא בא, אבל צ'ונט יכול רק לקרב אותו. אהבת חינם, רבותיייי.
הסיר היה גדול, רחב, וניחוחו נפלא.
חלק מהבחורים אפילו התגנבו בליל שישי למטבח הישיבה, ישירות מהחלון הגבוה שאחמד תמיד שוכח לנעול, וטעמו בהנאה מעט מן התבשיל העילאי.
לאחר חקירה קצרה שערך בבוקר יום השישי מר ז'ונג, הטבח ממלא המקום העובד רק ביום שישי ואחראי על הכנת חביתות ביום שישי, עלתה המסקנה הבאה:
אין כל הוכחות לפשע, וכל הבחורים הכחישו כל קשר בינם ובין מפלס הצ'ונט הנמוך.
אך זהו רק חלקו הראשון הזניח של המעשה.
ההמשך, אירע ביום השבת עצמו.
מוישל'ה, הצי'קאווער של עולם הישיבות, הגיש בעצמו את הצ'ונט במהלך סעודת הבוקר, על מנת להימנע מהאזנה כפויה לסדרת דרשות מאת מרנן ורבנן ראשי הישיבה.
מוישל'ה היה יותר בעניין של צחוקים וחיוכים, פחות בעניין של ישיבה קשיחה על ספסל חסר משענת ונבירה משועממת בצלחת.
מובן, שראשית לכל הוא הניח קערת צ'ונט רחבה על שולחן הכבוד, שולחנם של ראשי הישיבה, ובהמשך הגיש לפי הסדר קערות צ'ונט רותחות ומהבילות בשאר השולחנות.
מטבע הדברים, הוא הקפיד להגיש לשולחן העלטערס את הקערות הראשונות, על מנת לנסות ולהיכנס לקליקה הכי נחשקת בישיבה. זה לא יעזור לו, כמובן, אבל הוא יבין את זה רק אחרי כמה שנות ניסוי ותהיה.
תוך כדי שהוא מחלק את הצ'ונט, החלו הבחורים לטעום ממנו, ועננה עלתה על פניהם. הטעם מוזר, מלמלו בחוסר חשק.
שא, שא, הכה הצ'יקאווער על השולחן. ראש הישיבע מדבר, שתקו.
הם שתקו, וניסו שוב לטעום את הצ'ונט, אותה תוצאה. טעם לוואי מוזר ושונה.
מוזר, משונה, קורה. אחרי הכל - מדובר באוכל ממטבח הישיבה, קורה.
הבחורים אכלו לאט לאט את הצ'ונט, וחלקם התייאשו באמצע, הטעם היה פשוט לא מוצלח.
אדהכי ואדהכי, רץ הצ'יקאווער החוצה מהמטבח, והכה בקול רעש גדול על השולחן הקרוב:
מבקשים מהעוילם להפסיק לאכול את הצ'ונט.
אמר, ורץ חזרה למטבח, נעל את הדלת, וחזר לבהות בזעזוע בתחתית סיר הצ'ונט.
הוא לא הצליח להסיר את העיניים מהגופה של החתול השחור, ששכבה מעוותת בתחתית סיר הצ'ונט.
ומאז, אחמד לא שכח אף פעם לנעול את כל החלונות של המטבח, במיוחד ביום חמישי בלילה.
