לילה ולא דומיה - (עוד) ביקורת ספרותית

[מריומה~]

חברה של מישהי פרודה אחרי שקראה את הספר?
אולי היא עשתה זאת ללא ליווי מקצועי צמוד?
רק על זה לבד הייתי אוספת את כל הכרכים מהחנויות.
מזבח מוריד דמעות.
גם אני.

אני מודעת שזה לא עיקר הביקורת שלך אבל בכל זאת-
תקראי טוב מה היא כתבה -חברה שלה פרודה כבר קודם , הספר נתן לה רוגע להבין שהיא לא עושה מהלך שגוי.

 

[רינתיה]

נסחפת! הדרכה צמודה עפ"י הספר? כבר אסור לכתוב ספרים??? אין סיפורי עלילה על רופאים ורפואות שונות, ואבחונים מדומיינים עפ"י סימפטומים? אז מה, כל אחד ירוץ לרופא כי מצא אצל עצמו את הסימפטומים הנ"ל?

כולה ספר! ומי שלוקח/ת מזה דוגמא על עצמו - עושה זאת על אחריותו בלבד!!!

גם אני ברגעים אלה סיימתי את הספר...

 

[כוכב103]

תאור תהליך טיפולי
ופירוט תאוריה שלימה של מבנה האישיות של הבעל,
ועשרות עמודי השקפה
בתוספת העדר עלילה אחרת לאורך כל הספר
הינה ספר טיפולי לכל דבר.

 

[אחת מאלף]

כל כך מסכימה איתך. אני מורידה דפיקות לב.
*
יש רגעים שזה יותר הזוי מהזוי. אנשי מקצוע (אמיתיים) אלו שבקיאים מהם יחסי שחזור, מהי טרנפורמציה, מיהו מטפל נרקסיסט ובכלל- איך מתרחש טיפול באמת, וכמה הנפש שלנו עדינה וקלים לאבדה כזכוכית - יסבירו שוב ושוב: הספרים מסוכנים. הם יסבירו זאת ברציונאל, וכמו שהסבירו פה שוב ושוב - עם תובנות טיפוליות עמוקות ומבוססות. אבל - - -
אבל הלב שלנו רוצה אהבה וחום ומשווע לעיניים רכות שיביטו בנו ולחוסר גבולות סמביוטי.
אז מישהו מציע לנו את זה על מגש של ספר,
ואנחנו נשבים.
ושום טיעון רציונאלי לא מתדפק על דלתות ליבנו.
*
לי זה מספר כמה אנחנו צמאים, ומוכנים לשתות מים מלוחים.

 

[מימי99]

סיימתי את הספר.
ואני מוכרחה לומר שכמה שחשבתי שהוא גרוע לא העליתי בדעתי את גודל האסון.
ממתי עושים משפט שדה או ניתוח שדה לאנשים, כך, בריש גלי, בלי לראות תמונה שלימה?
לתת הכוונה ויעוץ דרך ספר זה אסון.
תעלו נא בדעתכם אישה שחיה עם בעל עם בעיות תקשורת, או קצת פחות רגיש, או קצת ציני (לא סדיסט ולא מופרע נפשית) שצורת התקשורת שלו קצת שונה מאידיליה מושלמת, והיא מצליחה לנווט את חייה ולעלות על מכשולים אפשריים ולשמור על חיים שלווים והגיוניים, ופתאום היא מקבלת הדרכה צעד אחר צעד איך להפר את שלוות הבית, איך "לעמוד על שלה" ולא לתת לו לרמוס אותה אפילו שמעולם הוא לא ניסה לרמוס אותה, רק בהדרכתה הצמודה של הכותבת המוכשרת היא מסיקה שבעלה סובל מהפרעת אישיות, ובעצת דמות רבנית מדומיינת היא מתחילה בתהליך חינוכי לבעלה, עצמה ובשרה, אבי ילדיה, שותפה לחיים ומערערת את כל חייה, והכל בשלט רחוק!!!
(היא גם לא חשבה שהמצב כ"כ גרוע כמו שנעמה לא חשבה קודם לפרק את ביתה במשך 30 שנה...)
מי התיר לה לעשות כך?
איזה מטפל אתם מכירים שכותב ספר לטיפול התנהגותי בשיטת "עשה זאת בעצמך"?
איזה רופא אתם מכירים שכותב ספר הוראות עצמיות לניתוח לב?

לא יעלה על הדעת שאישה בעלת כושר כתיבה(?) ואולי גם מטפלת רגשית מרשה לעצמה לקחת אחריות כבדה כזו?

חברה של מישהי פרודה אחרי שקראה את הספר?
אולי היא עשתה זאת ללא ליווי מקצועי צמוד?
רק על זה לבד הייתי אוספת את כל הכרכים מהחנויות.
מזבח מוריד דמעות.
גם אני.

שימי לב כוכב 103-חברתי פרודה מזה עשרה חודשים,הספר נתן לה עוד חיזוק בדרך הפתלתלת והקשה מנשוא של ההחלטה הגורלית

לא כתבתי שהספר נתן לה חלילה את הרעיון להיפרד

 

[חותם1]

אולי כי בכל הספרים שלה (שקראתי) היא מתארת אנשים מושלמים בצורה בלתי אפשרית (אם זה צלמת שנשמעת כמו קוסמת, אדריכלית עם רעיונות הזויים או ילדה נכה ללא משפחה שמכינה מיניאטורות בעצמה)
אותי זה מעצבן
למה? אולי בגלל שאני רוצה להיות מושלמת ולא מצליחה...
מה הרעיון? זה לגמרי מוריד מהאמינות של הסיפור

בכל ספר שלה שקראתי, כשסיימתי, הרגשתי סוג של דכאון,
והחיים היו נראים לי אפורים ומשעממים לגמרי,
ולקח לי זמן לחזור לעצמי ולהנות מהיום יום הפשוט והלא קסום שלי..

 

[תקוה]

1. תעלו נא בדעתכם אישה שחיה עם בעל עם בעיות תקשורת, או קצת פחות רגיש, או קצת ציני (לא סדיסט ולא מופרע נפשית)
מי התיר לה לעשות כך?

2. מזבח מוריד דמעות.
גם אני.

1. בסוף הספר יש שאלות שמאוד ממקדים. בעל כמו שאת מתארת יכול לכבד, לתת הרגשה טובה והאישה לא מרגישה לידו, מאויימת/מפוחדת/שבויה ועוד..

מי התיר לה? בטוח לך שהיא לא שאלה רב? התייעצה עם מישהו מוסמך?

2. מזבח מוריד דמעות גם כשזה לצורך המאמר וחי בהם?
בשביל מה ניתנה מסכת גיטין, לקישוט? אם צריך להגיע לכך לא מהססים.


ועוד המלצה שלי- הביקורת צולבת, תעבירי אותה לסופרת

 

[אחת מאלף]

מקבלת. ייתכן וטעיתי בתגובה זו.

 

[צליל בגיל]

כתבתי ואכתוב שוב
אם סופרת בלבד היתה כותבת ספר בו עלילה על נפש זה דבר אחד
ואם מטפלת רגשית וסופרת כותבת ספר כזה-
יש השלכות!!!

אנשים מודעים למקצועה וקונים את העצות תוך כדי השלכה לחייהם
בלי יכולת (לעיתים) להשליט את השכל הישר- כח של ספר...
מסוכן

 

[תקוה]

הסופרת אינה מקבלת ביקורת.
מילים שלה כשהעברתי ביקורת "מוזמנת לשאול את המטופלות שלי".

מוחה! הוצאת שם רע בפרהסיה!

 

[למדן בגן]

מוחה! הוצאת שם רע בפרהסיה!

מסכימה עם המחאה.
תלוי איך שאלת. ומה שאלת.
היא מקבלת את הביקורת ועונה בצורה אחראית ומכובדת!

 

[מריומה~]

כל כך מסכימה איתך. אני מורידה דפיקות לב.
*
יש רגעים שזה יותר הזוי מהזוי. אנשי מקצוע (אמיתיים) אלו שבקיאים מהם יחסי שחזור, מהי טרנפורמציה, מיהו מטפל נרקסיסט ובכלל- איך מתרחש טיפול באמת, וכמה הנפש שלנו עדינה וקלים לאבדה כזכוכית - יסבירו שוב ושוב: הספרים מסוכנים. הם יסבירו זאת ברציונאל, וכמו שהסבירו פה שוב ושוב - עם תובנות טיפוליות עמוקות ומבוססות. אבל - - -
אבל הלב שלנו רוצה אהבה וחום ומשווע לעיניים רכות שיביטו בנו ולחוסר גבולות סמביוטי.
אז מישהו מציע לנו את זה על מגש של ספר,
ואנחנו נשבים.
ושום טיעון רציונאלי לא מתדפק על דלתות ליבנו.
*
לי זה מספר כמה אנחנו צמאים, ומוכנים לשתות מים מלוחים.

לפי הטיעון הזה אי אפשר לכתוב שום ספר שמשולב בתוכו תהליכי טיפול.
כל מטפלת יודעת שטיפול משתנה מרעהו מאחת לאחת וגם לא יכולה לעולם לצפות איך ילך הטיפול , מה יקרה בו ואיך יסתיים.
והאם תהיה הצלחה בכלל בהגדרה הטיפולית.

אם מתייחסים לפי זה אז לסופרת אין בכלל אופציה. הרי היא מנתבת את הסיפור והמטופלות שלה בתוכו..
לא מאמינה שחסיה ברטלר תכננה לעשות לאי מי טיפול בתוכו.
חוויה והעצמה כן. לא טיפול.

 

[PRIMA]

הסופרת אינה מקבלת ביקורת.
מילים שלה כשהעברתי ביקורת "מוזמנת לשאול את המטופלות שלי".

אלף פעמים הבטחתי שאני יותר לא מתערבת באשכול הזה.
אבל עכשיו כבר לא צלחתי להתאפק...

כל עוד לא הבאת את תמלול השיחה, מה אמרת,
באיזה טון, מה היא ענתה וכו'
את לא יכולה לכתוב כזה משפט כך, לעיני כולם.
וגם אם כן, לא בטוחה שזה מותר הלכתית.

ודווקא אני העברתי ביקורת וקבלתי תשובות ארוכות ומפורטות.

וכוכב,
אישה שיש לבעלה בעיה תקשורתית והיא חושבת שהוא כמו שמעיה,
היא אישה הזויה, או מדומינת או לא קראה את הספר עד הסוף.
הספר מעמיד קווים מאד ברורים מאיפה זה בעייתי,
ואישה רגילה, עם בעיות רגילות אין לה איפה להתבלבל.

ועוד נקודה,
הבנות היום נחשפות לסיפורי זוועה,
מחברות, מהסביבה,
ואם יש ספר שמתאר כזה דבר, ומביא הסתכלות נכונה ודעת תורה,
לא בטוחה שזה כזה גרוע.

 

[לאה ולדמן]

PR777 הרי את מכירה את חסיה, אז אולי תביאי לה את האשכול הזה (ואת חבריו)ותבקשי ממנה תגובה מפורטת על כל השאלות שצצו כאן (או לפחות חלקן)?

 

[PRIMA]

PR777 הרי את מכירה את חסיה, אז אולי תביאי לה את האשכול הזה (ואת חבריו)ותבקשי ממנה תגובה מפורטת על כל השאלות שצצו כאן (או לפחות חלקן)?

אפשר לקבל את המייל שלה באישי,
ולשאול אותה ישירות.
היא לא מסתובבת כאן.

 

[OR_Design]

סיימתי את הספר.
ואני מוכרחה לומר שכמה שחשבתי שהוא גרוע לא העליתי בדעתי את גודל האסון.
ממתי עושים משפט שדה או ניתוח שדה לאנשים, כך, בריש גלי, בלי לראות תמונה שלימה?
לתת הכוונה ויעוץ דרך ספר זה אסון.
תעלו נא בדעתכם אישה שחיה עם בעל עם בעיות תקשורת, או קצת פחות רגיש, או קצת ציני (לא סדיסט ולא מופרע נפשית) שצורת התקשורת שלו קצת שונה מאידיליה מושלמת, והיא מצליחה לנווט את חייה ולעלות על מכשולים אפשריים ולשמור על חיים שלווים והגיוניים, ופתאום היא מקבלת הדרכה צעד אחר צעד איך להפר את שלוות הבית, איך "לעמוד על שלה" ולא לתת לו לרמוס אותה אפילו שמעולם הוא לא ניסה לרמוס אותה, רק בהדרכתה הצמודה של הכותבת המוכשרת היא מסיקה שבעלה סובל מהפרעת אישיות, ובעצת דמות רבנית מדומיינת היא מתחילה בתהליך חינוכי לבעלה, עצמה ובשרה, אבי ילדיה, שותפה לחיים ומערערת את כל חייה, והכל בשלט רחוק!!!
(היא גם לא חשבה שהמצב כ"כ גרוע כמו שנעמה לא חשבה קודם לפרק את ביתה במשך 30 שנה...)
מי התיר לה לעשות כך?
איזה מטפל אתם מכירים שכותב ספר לטיפול התנהגותי בשיטת "עשה זאת בעצמך"?
איזה רופא אתם מכירים שכותב ספר הוראות עצמיות לניתוח לב?

לא יעלה על הדעת שאישה בעלת כושר כתיבה(?) ואולי גם מטפלת רגשית מרשה לעצמה לקחת אחריות כבדה כזו?

חברה של מישהי פרודה אחרי שקראה את הספר?
אולי היא עשתה זאת ללא ליווי מקצועי צמוד?
רק על זה לבד הייתי אוספת את כל הכרכים מהחנויות.
מזבח מוריד דמעות.
גם אני.

כל מילה.
לא קראתי ולא אקרא , הספיק לי סתירה מצלצלת או איך שקוראים לו.
הזוי בכלל שמוכרים ספרים כאלו בלי הגבלה מסוימת.
ועוד תחת קטגוריה של ספר חרדי.. (לא הייתי רוצה שהילדה שלי תגדל ותקרא את הספרים האלה. )
אני לא מבינה למה צריך לקרוא את השטויות האלו. ויותר מזה - איך מוכרים לציבור שלם דבר כזה.

 

[אחת מאלף]

אישית, מרגישה שיש בי רצון עצום, להביא את אותה הבנה של חשיבות הגבולות, הגבולות, הגבולות בתוך אהבה וטיפול ואת החיוניות בקשב לאנשי מקצוע שאומרים את דעתם על הספרים.
מרגישה שהשמעתי את דעתי דיה, ומעבר לכך תשמור כל אחת על עצמה ועל מי שבאחריותה.
כותבת את זה כאן כדי לא לפול שוב להיגררות לנושא.
ופורשת באהבה ובתפילה, פשוט שתהיה כבר גאולה.

 

[כוכב103]

pr
שמת לב מה כתב את בעצמך?

ואם יש ספר שמתאר כזה דבר, ומביא הסתכלות נכונה ודעת תורה,
האם ספר אמור להביא דעת תורה למצבים מורכבים מעין אלו???
מי אמרת שזו אכן דעת תורה? זה ספר מוסר?
ספר טיפול? או עלילת מתח?

הלא חלק מהכותבות כאן נזעקו על זעקתי כי זה בסך הכל ספר קריאה!
איך פתאום הוא הפך להיות דעת תורה לבחורות מהדור שלנו?
על זה בדיוק הטענה שלי:
אם זה ספר טיפולי- הוא מעולה בשילוב טיפול ותמיכה רגשית והדרכה פרטנית בכל שלב.
אבל ספר לעם?
לא ולא.

 

[רִפְקִי.]

PR777 הרי את מכירה את חסיה, אז אולי תביאי לה את האשכול הזה (ואת חבריו)ותבקשי ממנה תגובה מפורטת על כל השאלות שצצו כאן (או לפחות חלקן)?

חסיה לא מסתובבת פה. אבל היא בהחלט קראה חלקים מהאשכול. ומי שרוצה לקבל תגובה מפורטת על כל השאלות שצצו כאן, מוזמנת לשלוח אותם למייל שלה, ולא לצפות שהיא תקבל על כל האמוציות שמפוזרות כאן תגובה מפורטת ומומשקעת....

 

[רִפְקִי.]

כל עוד לא הבאת את תמלול השיחה, מה אמרת,
באיזה טון, מה היא ענתה וכו'
את לא יכולה לכתוב כזה משפט כך, לעיני כולם.
וגם אם כן, לא בטוחה שזה מותר הלכתית.

לגמרי.