הוא נושם עמוקות לאחר מסע השכבות מפרך. יש לו בדיוק עשר דקות עד שיצטרך לעוף לכולל ערב.
מספיק זמן לכוס קפה ועוגיות ליד המחשב.
נגיסה מתפצחת, שלוק ארוך מהקפה והמחשב נדלק.
הצצה במייל – אין חדש.
קפיצה לחשבון בנק – מצטער שנכנס לזה.
נותרו שבע דקות. מספיק זמן להציץ בפרוג. לראות מה חדש. לבדוק אם יש כמה לייקים חדשים.
אווו יש קטע חדש מהניק @מברק להבריק. שלוק נוסף והוא שוקע בכתוב.
לא רע. קטע פוליטי עם תובנה נוקבת, מתובל בהומור מעודן.
הגיע לסוף. היד מחליקה לכיוון קוביית הלייקים.
ו... נעצרת.
לתת או לא לתת?
אפשר להתעלם, ולהמשיך באלגנטיות לפוסט הבא. בכל זאת אני לא איזה משת"ץ (- משתמש צעיר) שמלייק לכל עבר
מצד שני... האיש טרח, כתב, שעשע, הנקיב.
מצד שלישי זה בכל זאת @מברק להבריק... לא סתם אני עוקב באדיקות אחרי מה שהוא כותב. לא בפומפי חלילה, שמינית שבשמינית הרי צריך... ובכל זאת...
מחליט ללייק.
ואז...ואז הוא קולט את עומק הברוך.
איזה לייק לתת?
אפשר כמובן לתת לייק פשוט כזה. סתמי. אבל אז היה עדיף שלא נתת וזהו.
אז מה? נשים לייק צוחק? בכל זאת הוא שזר כמה נגיעות של הומור. אבל אם לא הבין טוב את הכוונה... סתם יצא פארש, גם ככה המעמד שלו כאן בפורום מתנדנד אחרי ההערה המטופשת לפני כמה ימים. כשיצא להגן על הדרוזים עד שקלט שזה היה בציניות.
עצוב - זה סתם פתטי, מתבכיין כזה.
וואו? הגזמתם! אי אפשר לחלק וואו בלי חשבון. זה נותן רושם של אדם שמתלהב מכל שטות.
הוא מחליט להניח בנונשלנטיות אלגנטית לחיצת יד חסר משמעות.
רגע לפני שלוחץ הוא מתחרט. מה זה בעצם השכויח הזה? הסכמה מהונהנת לכל הרבדים הנסתרים שבפוסט? או שזה סתם איזה הנהון חנוני מתחסד.
הברקת פתע נוחתת עליו. הוא יבדוק איך לייקו המייבינים שבפורום.
לוחץ על השורה המבוקשת – חושך בעיניים.
עשרים ניקים שהוא לא מכיר נתנו תערובת מהכול. שלוש לייקו וואו, ביניהם @שתק ו @ עלי בבא ושבעת הגמדים.
עוד שני לייקים צוחקים. אחד מהם @חמוץ ומתוק.
"תנחום, אתה מסיים עם המחשב? אני צריכה לשלוח מייל דחוף"
"חצי דקה אני מסיים"
"זה מה שאמרת לפני שעה"
טו-לייק או נאט טו-לייק זו השאלה.
מספיק זמן לכוס קפה ועוגיות ליד המחשב.
נגיסה מתפצחת, שלוק ארוך מהקפה והמחשב נדלק.
הצצה במייל – אין חדש.
קפיצה לחשבון בנק – מצטער שנכנס לזה.
נותרו שבע דקות. מספיק זמן להציץ בפרוג. לראות מה חדש. לבדוק אם יש כמה לייקים חדשים.
אווו יש קטע חדש מהניק @מברק להבריק. שלוק נוסף והוא שוקע בכתוב.
לא רע. קטע פוליטי עם תובנה נוקבת, מתובל בהומור מעודן.
הגיע לסוף. היד מחליקה לכיוון קוביית הלייקים.
ו... נעצרת.
לתת או לא לתת?
אפשר להתעלם, ולהמשיך באלגנטיות לפוסט הבא. בכל זאת אני לא איזה משת"ץ (- משתמש צעיר) שמלייק לכל עבר
מצד שני... האיש טרח, כתב, שעשע, הנקיב.
מצד שלישי זה בכל זאת @מברק להבריק... לא סתם אני עוקב באדיקות אחרי מה שהוא כותב. לא בפומפי חלילה, שמינית שבשמינית הרי צריך... ובכל זאת...
מחליט ללייק.
ואז...ואז הוא קולט את עומק הברוך.
איזה לייק לתת?
אפשר כמובן לתת לייק פשוט כזה. סתמי. אבל אז היה עדיף שלא נתת וזהו.
אז מה? נשים לייק צוחק? בכל זאת הוא שזר כמה נגיעות של הומור. אבל אם לא הבין טוב את הכוונה... סתם יצא פארש, גם ככה המעמד שלו כאן בפורום מתנדנד אחרי ההערה המטופשת לפני כמה ימים. כשיצא להגן על הדרוזים עד שקלט שזה היה בציניות.
עצוב - זה סתם פתטי, מתבכיין כזה.
וואו? הגזמתם! אי אפשר לחלק וואו בלי חשבון. זה נותן רושם של אדם שמתלהב מכל שטות.
הוא מחליט להניח בנונשלנטיות אלגנטית לחיצת יד חסר משמעות.
רגע לפני שלוחץ הוא מתחרט. מה זה בעצם השכויח הזה? הסכמה מהונהנת לכל הרבדים הנסתרים שבפוסט? או שזה סתם איזה הנהון חנוני מתחסד.
הברקת פתע נוחתת עליו. הוא יבדוק איך לייקו המייבינים שבפורום.
לוחץ על השורה המבוקשת – חושך בעיניים.
עשרים ניקים שהוא לא מכיר נתנו תערובת מהכול. שלוש לייקו וואו, ביניהם @שתק ו @ עלי בבא ושבעת הגמדים.
עוד שני לייקים צוחקים. אחד מהם @חמוץ ומתוק.
"תנחום, אתה מסיים עם המחשב? אני צריכה לשלוח מייל דחוף"
"חצי דקה אני מסיים"
"זה מה שאמרת לפני שעה"
טו-לייק או נאט טו-לייק זו השאלה.