הנושאים החמים
הנושאים החמים
דיבורים של תשובה /י.מ.י.
מן החסדים העצומים שנתן לנו הבורא
ומן הטובות הגדולות שהיטיב עמנו ה' יתברך
היא האפשרות לתקן את מה שקלקלנו
לכפר ולמחוק מעשים שנעשו באונס בשוגג ואפילו במזיד
אותו פתח שפתוח בפני כל נברא, ודרכו אפשר בכל זמן ובכל מצב לחזור אל ה'
מה שנקרא 'לחזור בתשובה'.
המונח 'לחזור בתשובה' הוא לא ממש ברור
'לשוב אל ה'' נשמע קצת יותר מדויק
כך גם זה נאמר בתורה:
'ושבת עד ה' א-להיך'
'ואתה תשוב ושמעת בקול ה''
'לכו ונשובה אל ה''
'השיבנו ה' אליך ונשובה'
ועדיין – 'פוק חזי מאי עמא דבר'
המונח שהתקבל על הלשון הוא 'חזרה בתשובה!'
ננסה להשתמש במונח הזה כדי להתבונן דרכו על התהליך שעובר אדם בדרכו אל ה'תשובה'.
כולם מדברים על ה'תשובה'...
אבל אף אחד לא מדבר על השאלה!
כולם עסוקים ב – 'מה זה 'תשובה'?' ו'איך חוזרים בתשובה?'
ו'מה קורה אם חלילה לא מנצלים את הזמן המסוגל לתשובה...'
ה'תשובה' ממלאת את חלל החדר
ה'תשובה' תופסת את כל המרחב
ומה עם ה'שאלה'?
השאלה כאילו לא קיימת...
בעולם, 'תשובה' באה כמענה ל'שאלה'
יש הרבה ספרי שו"ת בארון הספרים היהודים שיכולים להוכיח זאת...
באף אחד מהן אין תשובה שמתחילה בתשובה!
זה תמיד מתחיל בשואל ששאל... ובתשובה שהשיב לו הרב
לפעמים גם השואל מתעורר לתשובה מעצמו לאחר עיון ולימוד מחדש של הדיון
אך תמיד המבנה הלוגי יהיה שאלה שמובילה לתשובה!
גם ל'לומדים' מתחילים... מסבירים שכשלומדים תוס' –
צריכים לפעמים לחפש את 'השאלה הסמויה'... שמתחבאת מתחת לפירוש שמציע תוס' בסוגייא.
במפגש עם 'בעל תשובה' שמספר את סיפורו האישי - את דרכו אל עולם המצוות
יש תמיד שלב בסיפור בו מתחילה התפנית בעלילה
ה'בעל תשובה' בטח גם יתרגש כשהוא יגיד את המשפט הבא:
'ברגע הזה... שאלתי את עצמי בשביל מה אני חי???'
'למה באתי לעולם?' 'אולי באמת יש אלוקים?' 'האם חייתי עד היום בשקר?'
זו תמיד תהיה שאלה שגוררת עוד שאלה שגוררת עוד שאלה...
עד שיהיו מספיק סימני שאלה, תהיות וחיבוטי נפש, שיגרמו למיודענו לעשות את הצעד הנכון לעולמה של תשובה.
אכן כן!
השאלה היא זו המביאה לידי תשובה!
אז לפני שנחזור בתשובה אולי כדאי וצריך לחזור בשאלה?!
אולי לפני שנעבוד על קיום מצוות תשובה
כדאי לחזור רגע לשאלות שמסתתרות מתחת לרצון שלנו לעשות 'תשובה'?!
האם בכלל ידענו על קיומן של אותן שאלות?
הגיע הזמן לחשוף את 'השאלות הסמויות'
ולדרוש איתן את התשובה!
כי אי אפשר ואין דרך לעשות תשובה בלי לעורר קודם את השאלות הנכונות!
המשל המפורסם של השערי תשובה מתאר מעשה מטופש של אסיר בבית הסוהר
שראה חתירה חתורה לפניו שממנה ברחו כל האסירים
אך הוא נשאר בבית הסוהר ולא ברח אל החופש
בתגובה, שר בית הסוהר היכה אותו במטהו ואמר לו:
'קשה יום! הלוא המחתרת חתורה לפניך, ואיך לא מיהרת הימלט על נפשך'...
אדם הגון וישר המקפיד על ציות לחוקי מדינתו לא ממש מבין את הבעיה
האם מצופה מאזרח לברוח מגזר הדין שנפסק עליו על פי דין?
ובכלל האם המשל דומה לנמשל?
במשל - לברוח מבית הסוהר הוא מעשה של מרידה במלכות
בנמשל - לעשות תשובה זה קיום של מצווה מהתורה
אין הנידון דומה לראייה!
התבוננות קלה במידת הדין, לא מעלה את האפשרות של תשובה!
המשוואה היא ברורה –
חטאת – קילקלת! שברת – שילמת!
'שאלו לחכמה, חוטא, מהו עונשו? אמרה להם 'חטאים תרדוף רעה!'
שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להם 'הנפש החוטאת היא תמות!'
שאלו לתורה חוטא מהו עונשו? אמרה 'יביא קרבן ויתכפר!'
כלומר! החכמה, הנבואה, והתורה, בצד של אותו אדם שבחר שלא לברוח מבית הסוהר
כולם מבינים שעל פי הסדר והחוק המקובל אין לו תקנה אלא להישאר שם ולשלם את חובו לחברה...
ובכל זאת יש עליו טענה...
כי יש עוד אחד שאותו אפשר לשאול את אותה שאלה
וסוף סוף לקבל – תשובה!
'שאלו לקודשא בריך הוא - חוטא מהו עונשו?
אמר להן - יעשה תשובה ויתכפר לו!'
הקב"ה ברוב רחמיו חתר חתירה, דרכה כל אדם יכול לחזור אליו
אין מקום ממנו אי אפשר לחזור אל ה'
אין שאלה שאין עליה – תשובה!
כשהאדם רחוק מה', אסור בכבלי היצר, זרוק במעמקי בור
כשאדם מוגדר כ'חוטא' או 'רשע'
ישנם שתי ברירות!
או להתייאש ולהשלים עם המצב! או להרגיש לא בנוח ולקוות לשנות את המציאות!
הטענה העיקרית על אותו קשה יום שבחר להישאר בבית הסוהר
היא גילוי חוסר הרצון שלו לצאת מבית הסוהר
אדם שבוחר להישאר בין כותלי בית הסוהר הוא מעיד על כך שהוא מרגיש בנוח להיות מאחורי סורג ובריח
הוא לא מרגיש שם כל כך מסכן
טוב לו שם
הוא מרגיש שזה המקום שלו!
אדם כזה חוטא בכפלים
הוא גם עבר על החוק וגם לא רואה בעונש את העונש.
לשאול, זה גם לבקש ולרצות - 'אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש'
אדם שחטא ומתרחק מה' - הוא לא במצב טוב!
הוא אמור לשאול את עצמו –
האם אני חי נכון?
האם אני רוצה להישאר במקום שלי?
האם אני מרגיש בנוח עם איך שהוא מתנהג?
האם לא כדאי לי להשתנות?
האם עבדתי על עצמי כדי להיות יותר טוב?
האם אני באמת קרוב אל ה'?
האם מה שמעסיק אותי זה 'כבוד שמים' או 'כבוד עצמי'?
עוד ועוד שאלות, עוד ועוד תהיות
יביאו את האדם אל הפתרון
אל התשובה!
אדם שמתבונן במצב שלו, יכול להרגיש את המרחק בינו לבין הקב"ה
ו'לשאול' ממעמקי בור הגלות שבו הוא שרוי -
'למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים?'
ובתוך כדי דיבור לענות את התשובה -
'השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם'.
אם אדם לא שואל את השאלות הללו בזמן מפי עצמו...
הוא עלול חלילה לשמוע אותם מפי אחרים...
'ואמרו כל הגויים: על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת? מה חרי האף הגדול הזה?
ואמרו - על אשר עזבו את ברית ה'...'
גם לשאלה הזו התשובה תהיה -
'ושבת עד ה' א-להיך ושמעת בקולו...' 'ואתה תשוב ושמעת בקול ה' א-להיך...'
אין שאלה שאין עליה תשובה!
התשובה לכל השאלות באשר הן היא – הקב"ה בכבודו ובעצמו!
כשאדם מרגיש בקושי מסוים, או נתון במצב סבוך, ולא יודע מה לעשות ואיך לעשות?
תמיד תמיד הצעד הנכון יהיה - לשוב אל ה'!
להתקרב אל הבורא, לחשוף בפניו את הרצון האמיתי החבוי בנו -
את הכמיהה להיות עובד ה' באמת!
כדי לקבל תשובה אמיתית! שלימה! שתתקבל ברצון!
צריך לא לפחד לשאול את עצמנו את השאלות הקשות!
אל דאגה!
הקב"ה כבר מחכה לנו עם ה'תשובה'...
וה'תשובה' שלו היא כנראה התשובה היחידה על כל השאלות!
מן החסדים העצומים שנתן לנו הבורא
ומן הטובות הגדולות שהיטיב עמנו ה' יתברך
היא האפשרות לתקן את מה שקלקלנו
לכפר ולמחוק מעשים שנעשו באונס בשוגג ואפילו במזיד
אותו פתח שפתוח בפני כל נברא, ודרכו אפשר בכל זמן ובכל מצב לחזור אל ה'
מה שנקרא 'לחזור בתשובה'.
המונח 'לחזור בתשובה' הוא לא ממש ברור
'לשוב אל ה'' נשמע קצת יותר מדויק
כך גם זה נאמר בתורה:
'ושבת עד ה' א-להיך'
'ואתה תשוב ושמעת בקול ה''
'לכו ונשובה אל ה''
'השיבנו ה' אליך ונשובה'
ועדיין – 'פוק חזי מאי עמא דבר'
המונח שהתקבל על הלשון הוא 'חזרה בתשובה!'
ננסה להשתמש במונח הזה כדי להתבונן דרכו על התהליך שעובר אדם בדרכו אל ה'תשובה'.
כולם מדברים על ה'תשובה'...
אבל אף אחד לא מדבר על השאלה!
כולם עסוקים ב – 'מה זה 'תשובה'?' ו'איך חוזרים בתשובה?'
ו'מה קורה אם חלילה לא מנצלים את הזמן המסוגל לתשובה...'
ה'תשובה' ממלאת את חלל החדר
ה'תשובה' תופסת את כל המרחב
ומה עם ה'שאלה'?
השאלה כאילו לא קיימת...
בעולם, 'תשובה' באה כמענה ל'שאלה'
יש הרבה ספרי שו"ת בארון הספרים היהודים שיכולים להוכיח זאת...
באף אחד מהן אין תשובה שמתחילה בתשובה!
זה תמיד מתחיל בשואל ששאל... ובתשובה שהשיב לו הרב
לפעמים גם השואל מתעורר לתשובה מעצמו לאחר עיון ולימוד מחדש של הדיון
אך תמיד המבנה הלוגי יהיה שאלה שמובילה לתשובה!
גם ל'לומדים' מתחילים... מסבירים שכשלומדים תוס' –
צריכים לפעמים לחפש את 'השאלה הסמויה'... שמתחבאת מתחת לפירוש שמציע תוס' בסוגייא.
במפגש עם 'בעל תשובה' שמספר את סיפורו האישי - את דרכו אל עולם המצוות
יש תמיד שלב בסיפור בו מתחילה התפנית בעלילה
ה'בעל תשובה' בטח גם יתרגש כשהוא יגיד את המשפט הבא:
'ברגע הזה... שאלתי את עצמי בשביל מה אני חי???'
'למה באתי לעולם?' 'אולי באמת יש אלוקים?' 'האם חייתי עד היום בשקר?'
זו תמיד תהיה שאלה שגוררת עוד שאלה שגוררת עוד שאלה...
עד שיהיו מספיק סימני שאלה, תהיות וחיבוטי נפש, שיגרמו למיודענו לעשות את הצעד הנכון לעולמה של תשובה.
אכן כן!
השאלה היא זו המביאה לידי תשובה!
אז לפני שנחזור בתשובה אולי כדאי וצריך לחזור בשאלה?!
אולי לפני שנעבוד על קיום מצוות תשובה
כדאי לחזור רגע לשאלות שמסתתרות מתחת לרצון שלנו לעשות 'תשובה'?!
האם בכלל ידענו על קיומן של אותן שאלות?
הגיע הזמן לחשוף את 'השאלות הסמויות'
ולדרוש איתן את התשובה!
כי אי אפשר ואין דרך לעשות תשובה בלי לעורר קודם את השאלות הנכונות!
המשל המפורסם של השערי תשובה מתאר מעשה מטופש של אסיר בבית הסוהר
שראה חתירה חתורה לפניו שממנה ברחו כל האסירים
אך הוא נשאר בבית הסוהר ולא ברח אל החופש
בתגובה, שר בית הסוהר היכה אותו במטהו ואמר לו:
'קשה יום! הלוא המחתרת חתורה לפניך, ואיך לא מיהרת הימלט על נפשך'...
אדם הגון וישר המקפיד על ציות לחוקי מדינתו לא ממש מבין את הבעיה
האם מצופה מאזרח לברוח מגזר הדין שנפסק עליו על פי דין?
ובכלל האם המשל דומה לנמשל?
במשל - לברוח מבית הסוהר הוא מעשה של מרידה במלכות
בנמשל - לעשות תשובה זה קיום של מצווה מהתורה
אין הנידון דומה לראייה!
התבוננות קלה במידת הדין, לא מעלה את האפשרות של תשובה!
המשוואה היא ברורה –
חטאת – קילקלת! שברת – שילמת!
'שאלו לחכמה, חוטא, מהו עונשו? אמרה להם 'חטאים תרדוף רעה!'
שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להם 'הנפש החוטאת היא תמות!'
שאלו לתורה חוטא מהו עונשו? אמרה 'יביא קרבן ויתכפר!'
כלומר! החכמה, הנבואה, והתורה, בצד של אותו אדם שבחר שלא לברוח מבית הסוהר
כולם מבינים שעל פי הסדר והחוק המקובל אין לו תקנה אלא להישאר שם ולשלם את חובו לחברה...
ובכל זאת יש עליו טענה...
כי יש עוד אחד שאותו אפשר לשאול את אותה שאלה
וסוף סוף לקבל – תשובה!
'שאלו לקודשא בריך הוא - חוטא מהו עונשו?
אמר להן - יעשה תשובה ויתכפר לו!'
הקב"ה ברוב רחמיו חתר חתירה, דרכה כל אדם יכול לחזור אליו
אין מקום ממנו אי אפשר לחזור אל ה'
אין שאלה שאין עליה – תשובה!
כשהאדם רחוק מה', אסור בכבלי היצר, זרוק במעמקי בור
כשאדם מוגדר כ'חוטא' או 'רשע'
ישנם שתי ברירות!
או להתייאש ולהשלים עם המצב! או להרגיש לא בנוח ולקוות לשנות את המציאות!
הטענה העיקרית על אותו קשה יום שבחר להישאר בבית הסוהר
היא גילוי חוסר הרצון שלו לצאת מבית הסוהר
אדם שבוחר להישאר בין כותלי בית הסוהר הוא מעיד על כך שהוא מרגיש בנוח להיות מאחורי סורג ובריח
הוא לא מרגיש שם כל כך מסכן
טוב לו שם
הוא מרגיש שזה המקום שלו!
אדם כזה חוטא בכפלים
הוא גם עבר על החוק וגם לא רואה בעונש את העונש.
לשאול, זה גם לבקש ולרצות - 'אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש'
אדם שחטא ומתרחק מה' - הוא לא במצב טוב!
הוא אמור לשאול את עצמו –
האם אני חי נכון?
האם אני רוצה להישאר במקום שלי?
האם אני מרגיש בנוח עם איך שהוא מתנהג?
האם לא כדאי לי להשתנות?
האם עבדתי על עצמי כדי להיות יותר טוב?
האם אני באמת קרוב אל ה'?
האם מה שמעסיק אותי זה 'כבוד שמים' או 'כבוד עצמי'?
עוד ועוד שאלות, עוד ועוד תהיות
יביאו את האדם אל הפתרון
אל התשובה!
אדם שמתבונן במצב שלו, יכול להרגיש את המרחק בינו לבין הקב"ה
ו'לשאול' ממעמקי בור הגלות שבו הוא שרוי -
'למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים?'
ובתוך כדי דיבור לענות את התשובה -
'השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם'.
אם אדם לא שואל את השאלות הללו בזמן מפי עצמו...
הוא עלול חלילה לשמוע אותם מפי אחרים...
'ואמרו כל הגויים: על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת? מה חרי האף הגדול הזה?
ואמרו - על אשר עזבו את ברית ה'...'
גם לשאלה הזו התשובה תהיה -
'ושבת עד ה' א-להיך ושמעת בקולו...' 'ואתה תשוב ושמעת בקול ה' א-להיך...'
אין שאלה שאין עליה תשובה!
התשובה לכל השאלות באשר הן היא – הקב"ה בכבודו ובעצמו!
כשאדם מרגיש בקושי מסוים, או נתון במצב סבוך, ולא יודע מה לעשות ואיך לעשות?
תמיד תמיד הצעד הנכון יהיה - לשוב אל ה'!
להתקרב אל הבורא, לחשוף בפניו את הרצון האמיתי החבוי בנו -
את הכמיהה להיות עובד ה' באמת!
כדי לקבל תשובה אמיתית! שלימה! שתתקבל ברצון!
צריך לא לפחד לשאול את עצמנו את השאלות הקשות!
אל דאגה!
הקב"ה כבר מחכה לנו עם ה'תשובה'...
וה'תשובה' שלו היא כנראה התשובה היחידה על כל השאלות!
