לחובבי לשון הקודש

[TIP X]

בעברית מדוברת נחל הינו "שביל" מים וקצת פחות מנהר אולם למעשה נחל הינו קרקע שא"א לזרעה ומלשון "נחלה"
וכ"כ הסמ"ע סימן ערה' ס"ק ו
"ונחל דקאמר, ר"ל קרקע קשה מלאה צרורות ואבנים שאינה ראויה לזריעה, מלשון נחל איתן אשר לא יעבד בה ולא יזרע בה [דברים כ"א ד']". ועיין שם רש"י.
אמנם בשמואל א' לענין חלוקי נחל שלקח דוד להלחם בגלית יש מי מהמפרשים [איני זוכר את שמו] שכתב שהוחלקו ע"י מים אולם אין מזה ראיה שבנחל יש מים
לסיכום: קרקע שאינה ראויה לעיבוד נקראת בלשון זכר והראויה לעיבוד נקראת נחלה בלשון נקבה נמצא שהלשון הינה מדויקת וכמו בבע"ח, [למשל שור בשרו קשה משל פרה]
אפשר להביא עוד מילים..
[קוריוז, נסעתי לא מזמן עם נהג אגד ערבי והוא שמע את השיר "ענינו אלוקי אברהם" אז הוא פונה אלי ואומר איזה שיר יפה, אבל מה הם אומרים שם "עניני" [הגיה חסידית] ניסיתי להסביר לו על רגל אחת ואז הוא סיכם "יעני עניני זה העברית המקורית לא המדוברת היום"]

 

[אברהם]

ראה רמב"ן לבראשית ח, יא (על המבול)
והנה עלה זית טרף בפיה. מפשוטו של פסוק זה יראה שלא נעקרו האילנות ולא נמחו במבול כי לא היה שם נחל שוטף

על יעקב אבינו נאמר
וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק: וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ
פשוט וברור שהיה בנחל שם מים


הנילוס נקרא גם "נחל מצרים" בספר ישעיה ועוד

וכן במלכים א פרק יח
"וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה"

וכן בקהלת א, ז:
"כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת"


ולגבי הטענה של הנהג הערבי, ברור ופשוט שההגייה החסידית משובשת, וההגייה הספרדית המקובלת היום יותר קרובה להגייה המקורית.

 

[חיטובים]

"נחל קישון גרפם"
"והיה מהנחל תשתה"
"כנחל שוטף עד צואר"
"הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים"

מספיק?

 

[TIP X]

נחל

טענתם יפה
מה שצריך א"כ לומר [שהרי אין בכוחנו להתוכח עם הסמ"ע ועוד מפרשים על הפירוש הנכון לביטוי נחל] שאכן בנחל עוברים מים אולם התיאור הדומיננטי במילה אינו לכמות מים כמו בנהר אלא לגדות. אם מישהו יכול לבדוק בספר ה"מחברת" או במלבי"ם שיעלה בבקשה

אגב בקשר להגיה הנכונה איני נמנה עם ההגיה החסידית ואדרבה אשמח לשמוע מקור מוסמך להולדתה ובכל אופן נהוג לומר שההגיה התימנית ולא הספרדית היא הקרובה לאמת.

 

[אפכא מסתברא]

טענתם יפה
מה שצריך א"כ לומר [שהרי אין בכוחנו להתוכח עם הסמ"ע ועוד מפרשים על הפירוש הנכון לביטוי נחל] שאכן בנחל עוברים מים אולם התיאור הדומיננטי במילה אינו לכמות מים כמו בנהר אלא לגדות. אם מישהו יכול לבדוק בספר ה"מחברת" או במלבי"ם שיעלה בבקשה

אגב בקשר להגיה הנכונה איני נמנה עם ההגיה החסידית ואדרבה אשמח לשמוע מקור מוסמך להולדתה ובכל אופן נהוג לומר שההגיה התימנית ולא הספרדית היא הקרובה לאמת.

אולי, כמו מלים נוספות שיש להן שתי משמעויות, גם למלה "נחל" יש שתי משמעויות - האחת פלג והשניה, כזָכָר של המלה "נחלה" במשמעות של קרקע קשה.

 

[אושר]

עד כמה שלי ידוע, כיום קוראים נחל לאו דווקא לנחל המלא מים (אם איתן ואם אכזב) אלא לכל ערוץ שהוא הנמצא בין שני הרים (גם אם הוא יבש כחרס במדבר ולא עוברים בו מים כלל)

 

[אפכא מסתברא]

זה לא מדויק ב100%, כי גם בהם יש - גם אם לעיתים נדירות - זרימת מים. למשל, במקום הנקרא "נחל רוממה" בירושלים - ראיתי "במו עיני" זרימת מים חזקה ומרשימה פעם אחת ביום גשום וסוער במיוחד לפני כעשרים וחמש שנה...

 

[agav]

''נחלה עבר על נפשנו - אזי עבר על נפשנו המים הזידונים'' -
מבנה רווח של תקבולת, שעולה ממנו בברור שנחל מקביל למים בדווקא (המלה מלעילית, כמו לילה).

יש להביא בחשבון שפירושים שונים באים על דרך דרשנית יותר (אין כוונתי לדרש במובנו המקובל) כאלה הם למשל הנוטריקונים, שדי מתרחקים מפשטו של מקרא.
ויש משמעים שהם תוצר של התפתחות מאוחרת מן המשמעות הבסיסית, בדרך של הרחבת משמעות (השמטת רכיבים) ושימוש פיגורטיבי (מושאל).
משום כך רצוי לבדוק את משמע המלה במקורותיה המוקדמים, כדי לאבחן את משמעותה הראשונית, בטרם הוציאה שלוחות לכיוונים שונים.

 

[2OR770]

אין כאן שום שאלה!

בעברית מדוברת נחל הינו "שביל" מים וקצת פחות מנהר אולם למעשה נחל הינו קרקע שא"א לזרעה ומלשון "נחלה"
וכ"כ הסמ"ע סימן ערה' ס"ק ו
"ונחל דקאמר, ר"ל קרקע קשה מלאה צרורות ואבנים שאינה ראויה לזריעה, מלשון נחל איתן אשר לא יעבד בה ולא יזרע בה [דברים כ"א ד']". ועיין שם רש"י.
"]

לדעתי העניין פשוט מאוד: הסמ"ע מדבר על "נחל" בהקשר מסוים ובמקור מסוים, ואומר על כך שזה קרקע (אבל לא שכל "נחל" הוא קרקע ולא מים). והראי' - שהוא מביא בתור הוכחה פסוק שאכן מדבר על נחל מים!