הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
משמרת אחרונה של הלילה כבר החלה מפנה את מקומה לבוקר היממה, השחור העז של הרקיע שינה גוונים ומרקמים כל כמה רגעים, משל גרפיקאי מנסה עליו סכמות ומעברי צבעים. דמויות הוד נראו חומקות מבין הפתחים וגרמי המדרגות, צועדות בנחישות כה אופיינית לאנשי הבוקר. צעידה מהירה, כיאה למנערים בקלות קורי שינה.
ר' מוישה טרק בעדינות אף הוא את דלת ביתו נושא תחת בית שחיו את תפיליו וטליתו, מיטיב את הצעיף מסביב לצווארו ורוכס שוב את נעליו עם המדרסים החדשים שממש משפרים את הליכתו. הוא מיהר לעבר המקווה, בודק תוך כדי הליכה מתי הוא זמן "משיכיר" ובאיזה דקה תנץ החמה.
בדרכו ראה את עובד מחלקת התברואה סופק כפיים כדי להפיג את הצינה העזה, מעלה בלחיצת כפתור את מכולת האשפה לעבר משאית הזבל הגדולה. המשאית של אנג'ל עברה גם היא פתוחת דלתות, בדרכה להוריד לחמים ומאפים בפתחי החנויות.
בתוך המקווה הענק עם החימום התת רצפתי היו כבר מתי מעט שדממו מתוך מעש, רק זמזום חרישי נשמע מפי ר' נחמיה הזקן הנמרץ והדהד את השקט. אבל היה זה שלמה הצעיר המתמיד שמשכים כרוח מוטסת לוותיקין כדי להספיק אחר כך סדרי כולל של חצי מעת לעת, שכמעט מעד לתוך הבור מרוב להט והפר במעט את השלווה. אבל רק לרגע קט היא הופרה, המקלחות המשיכו לטפטף בזרימה דקיקה ומבחוץ חדרה נעימה קלושה של ברכות השחר שנאמרו מילה במילה.
השעה היא זכה וקצובה, בעוד כמה דקות תפציע השמש בהדרתה ואנשים חרוצים ורגילים כבר ישכימו לעמל יומם או לחוק לימודם, מטלות וצרכים ישמשו בערבוביה ועולם כסדרו יחל לנהוג כבימים ימימה. אך בשעת הביניים שבין נצנוצי ירח לזהרורי חמה, שולטים אנשי המעש ובעלי המחשבה. בהירי הדעת וזכי ההגיון, לא שרפי מעלה ומסתמא לא כולם יודעי דעת עליון, אבל קצת פחות קרוצי חומר ויותר אנשי חשבון.
נפלא הוא לחזות במנייני הוותיקין שמיוסדים כמו במסדר, עם מתפללים קבועים ונהמה חרישית שלא מגביהה קולה ויהי מה. כיבודים שמחולקים ללא הגה ומערך שלם שמסתדר בהנהון וקריצה. זוהי שעתם של הזוכים לגאולה פורתא בעולם של גלות, שעה שגם נהגי המשאיות ופועלי הנקיון הם ישרי לב נטולי אינטרסים. לנפתולי החיים וסבכי האילוצים אין כמעט שליטה בשעה שבין עלות השחר לזריחת החמה.
ר' מוישה התעכב קצת בצאתו מהמקווה, לקח לו כמה דקות מעבר למתוכנן לנעול את הנעליים החדשות. הוא מיהר לקחת את תיק הטלית התפילין מהמדף והזדרז, השעה כבר הייתה קרובה לזמן נץ החמה.
הוא פנה לעבר בית המדרש מניח את חפציו על מקומו הקבוע בשולחן הראשון, שיהיה מזומן לאחר שיכין עצמו לתפילה. אז יצא וחצה את הכביש. כמו בכל בוקר הוא נופף לשלום לאמנון, אמנון חייך בחזרה והגיף את תריס המתכת לרווחה. "תבדוק לי את הלוטו של אתמול" החווה לאמנון על המכשיר של מפעל הפיס "ותוציא לי בבקשה עשר אקסטרה".
משמרת אחרונה של הלילה כבר החלה מפנה את מקומה לבוקר היממה, השחור העז של הרקיע שינה גוונים ומרקמים כל כמה רגעים, משל גרפיקאי מנסה עליו סכמות ומעברי צבעים. דמויות הוד נראו חומקות מבין הפתחים וגרמי המדרגות, צועדות בנחישות כה אופיינית לאנשי הבוקר. צעידה מהירה, כיאה למנערים בקלות קורי שינה.
ר' מוישה טרק בעדינות אף הוא את דלת ביתו נושא תחת בית שחיו את תפיליו וטליתו, מיטיב את הצעיף מסביב לצווארו ורוכס שוב את נעליו עם המדרסים החדשים שממש משפרים את הליכתו. הוא מיהר לעבר המקווה, בודק תוך כדי הליכה מתי הוא זמן "משיכיר" ובאיזה דקה תנץ החמה.
בדרכו ראה את עובד מחלקת התברואה סופק כפיים כדי להפיג את הצינה העזה, מעלה בלחיצת כפתור את מכולת האשפה לעבר משאית הזבל הגדולה. המשאית של אנג'ל עברה גם היא פתוחת דלתות, בדרכה להוריד לחמים ומאפים בפתחי החנויות.
בתוך המקווה הענק עם החימום התת רצפתי היו כבר מתי מעט שדממו מתוך מעש, רק זמזום חרישי נשמע מפי ר' נחמיה הזקן הנמרץ והדהד את השקט. אבל היה זה שלמה הצעיר המתמיד שמשכים כרוח מוטסת לוותיקין כדי להספיק אחר כך סדרי כולל של חצי מעת לעת, שכמעט מעד לתוך הבור מרוב להט והפר במעט את השלווה. אבל רק לרגע קט היא הופרה, המקלחות המשיכו לטפטף בזרימה דקיקה ומבחוץ חדרה נעימה קלושה של ברכות השחר שנאמרו מילה במילה.
השעה היא זכה וקצובה, בעוד כמה דקות תפציע השמש בהדרתה ואנשים חרוצים ורגילים כבר ישכימו לעמל יומם או לחוק לימודם, מטלות וצרכים ישמשו בערבוביה ועולם כסדרו יחל לנהוג כבימים ימימה. אך בשעת הביניים שבין נצנוצי ירח לזהרורי חמה, שולטים אנשי המעש ובעלי המחשבה. בהירי הדעת וזכי ההגיון, לא שרפי מעלה ומסתמא לא כולם יודעי דעת עליון, אבל קצת פחות קרוצי חומר ויותר אנשי חשבון.
נפלא הוא לחזות במנייני הוותיקין שמיוסדים כמו במסדר, עם מתפללים קבועים ונהמה חרישית שלא מגביהה קולה ויהי מה. כיבודים שמחולקים ללא הגה ומערך שלם שמסתדר בהנהון וקריצה. זוהי שעתם של הזוכים לגאולה פורתא בעולם של גלות, שעה שגם נהגי המשאיות ופועלי הנקיון הם ישרי לב נטולי אינטרסים. לנפתולי החיים וסבכי האילוצים אין כמעט שליטה בשעה שבין עלות השחר לזריחת החמה.
ר' מוישה התעכב קצת בצאתו מהמקווה, לקח לו כמה דקות מעבר למתוכנן לנעול את הנעליים החדשות. הוא מיהר לקחת את תיק הטלית התפילין מהמדף והזדרז, השעה כבר הייתה קרובה לזמן נץ החמה.
הוא פנה לעבר בית המדרש מניח את חפציו על מקומו הקבוע בשולחן הראשון, שיהיה מזומן לאחר שיכין עצמו לתפילה. אז יצא וחצה את הכביש. כמו בכל בוקר הוא נופף לשלום לאמנון, אמנון חייך בחזרה והגיף את תריס המתכת לרווחה. "תבדוק לי את הלוטו של אתמול" החווה לאמנון על המכשיר של מפעל הפיס "ותוציא לי בבקשה עשר אקסטרה".
נערך לאחרונה ב:
