לָזֶה

אלחנן אריאל

משתמש צעיר
עימוד ספרים
השלום והברכה!

מה טעם המלה לָזֶה מנוקדת כך.
ולא בפתחות הלמ"ד, ודגש בזי"ן.

כך בסידור (נותנים רשות זה לזה; שואלים זה לזה).
וכך במקרא.

תודה רבה!
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אין לי פנאי לפרט, אבל זו לא ל' בצרוף ה"א הידיעה. זה כמו הכלל של ו' החיבור לפני הברה מוטעמת, שיכולה לבוא בקמץ. ואידך זיל גמור.
 

אלחנן אריאל

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אף לי זה הריח כוא"ו שלפני הברה מוטעמת, שדינה להקמץ באס"ף או בצמד מילים.
אך שני ידיעות חסרתי. האחת, מה טעם זו לא למ"ד הידיעה. והשנית, אם זו למ"ד השימוש, היש כלל היכן תקמץ, או שרק לפעמים משפטה כוא"ו הנזכרת.
וכמדומה, שכמקרה הזה קורה אף לבי"ת ולכ"ף.

אם יואיל מאן דהוא לבאר לי הדבר, אכיר לו טובה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
'לזה' אינו מיודע כפי ש'מזה' אינו מיודע ('וכלם מקבלים עליהם... זה מזה' ולא 'מהזה'). הכלל אכן בדיוק כמו בו' החיבור במקרה כזה - כלומר, הקמץ אפשרי אך לא הכרחי בהיות הלמ"ד (או הוא"ו) סמוכה להברה מוטעמת.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  16  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה