לָזֶה

אלחנן אריאל

משתמש צעיר
עימוד ספרים
השלום והברכה!

מה טעם המלה לָזֶה מנוקדת כך.
ולא בפתחות הלמ"ד, ודגש בזי"ן.

כך בסידור (נותנים רשות זה לזה; שואלים זה לזה).
וכך במקרא.

תודה רבה!
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אין לי פנאי לפרט, אבל זו לא ל' בצרוף ה"א הידיעה. זה כמו הכלל של ו' החיבור לפני הברה מוטעמת, שיכולה לבוא בקמץ. ואידך זיל גמור.
 

אלחנן אריאל

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אף לי זה הריח כוא"ו שלפני הברה מוטעמת, שדינה להקמץ באס"ף או בצמד מילים.
אך שני ידיעות חסרתי. האחת, מה טעם זו לא למ"ד הידיעה. והשנית, אם זו למ"ד השימוש, היש כלל היכן תקמץ, או שרק לפעמים משפטה כוא"ו הנזכרת.
וכמדומה, שכמקרה הזה קורה אף לבי"ת ולכ"ף.

אם יואיל מאן דהוא לבאר לי הדבר, אכיר לו טובה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
'לזה' אינו מיודע כפי ש'מזה' אינו מיודע ('וכלם מקבלים עליהם... זה מזה' ולא 'מהזה'). הכלל אכן בדיוק כמו בו' החיבור במקרה כזה - כלומר, הקמץ אפשרי אך לא הכרחי בהיות הלמ"ד (או הוא"ו) סמוכה להברה מוטעמת.
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה