הנושאים החמים
הנושאים החמים
וכה היו דבריי:
אני רוצה לחלוק איתך הבנה מסיומת בענין הסוגריים והנקודה או הפסיק שלפניה או לאחריה. מקווה מאוד שתבין את דבריי.
תמיד מפריע לי מאוד שהנקודה (או הפסיק) הסוגרים את המשפט, נמצאים בתוך הסוגריים. בעיני הנקודה היא זו שצריכה לסיים את המשפט, ואם זה לא כך, המשפט מקבל מראה לא נקי ומסודר.
אך אתה אמרת לי, שכאשר יש משפט בתוך הסוגריים צריך לסיים אותו, (לדוגמא כך.) ואילו אני חשבתי שלא, (כי למה אי אפשר לעשות ככה).
עד שהבנתי לאחרונה דבר פשוט – שלסוגריים עצמם יש 'מציאות בפני עצמה'. דהיינו, שאין להביט על הסוגריים כעל סוגריים בלתי קיימים. אלא יש לראות אותם כ'תיבה' בפני עצמה – וא"כ כפי שלא אסיים משפט ללא נקודה, כן לא אשאיר סוגריים שאין אחריהם נקודה.
וזה גם מיישב את מה שלפעמים נהוג לעשות כך, (ששמים פסיק לפני הסוגריים ואלחמ"כ נקודה). שלכאו' יש בזה תמיהה, מה מקום לפסיק קודם הסוגריים, הרי לאחמ"כ יש נקודה – ואם אין לסוגריים מציאות, נמצא שהמשפט מסתיים עם נקודה, ומה לך להניח פסיק קודם לסוגריים.
אך עתה מתיישב היטב, שאחר שהבנו שיש לסוגריים מציאות, ע"כ יש להניח פסיק קודם, והנקודה הבאה לאחמ"כ מטרתה להניח נקודה אחר הסוגריים. והבן.
הוא ענה לי:
הבנתי את דבריך. איני יודע מה הנכון. אולי איני צודק כלל וזה ענין של טעם בלבד.
מה אתם אומרים?
אני רוצה לחלוק איתך הבנה מסיומת בענין הסוגריים והנקודה או הפסיק שלפניה או לאחריה. מקווה מאוד שתבין את דבריי.
תמיד מפריע לי מאוד שהנקודה (או הפסיק) הסוגרים את המשפט, נמצאים בתוך הסוגריים. בעיני הנקודה היא זו שצריכה לסיים את המשפט, ואם זה לא כך, המשפט מקבל מראה לא נקי ומסודר.
אך אתה אמרת לי, שכאשר יש משפט בתוך הסוגריים צריך לסיים אותו, (לדוגמא כך.) ואילו אני חשבתי שלא, (כי למה אי אפשר לעשות ככה).
עד שהבנתי לאחרונה דבר פשוט – שלסוגריים עצמם יש 'מציאות בפני עצמה'. דהיינו, שאין להביט על הסוגריים כעל סוגריים בלתי קיימים. אלא יש לראות אותם כ'תיבה' בפני עצמה – וא"כ כפי שלא אסיים משפט ללא נקודה, כן לא אשאיר סוגריים שאין אחריהם נקודה.
וזה גם מיישב את מה שלפעמים נהוג לעשות כך, (ששמים פסיק לפני הסוגריים ואלחמ"כ נקודה). שלכאו' יש בזה תמיהה, מה מקום לפסיק קודם הסוגריים, הרי לאחמ"כ יש נקודה – ואם אין לסוגריים מציאות, נמצא שהמשפט מסתיים עם נקודה, ומה לך להניח פסיק קודם לסוגריים.
אך עתה מתיישב היטב, שאחר שהבנו שיש לסוגריים מציאות, ע"כ יש להניח פסיק קודם, והנקודה הבאה לאחמ"כ מטרתה להניח נקודה אחר הסוגריים. והבן.
הוא ענה לי:
הבנתי את דבריך. איני יודע מה הנכון. אולי איני צודק כלל וזה ענין של טעם בלבד.
מה אתם אומרים?
