שיר כשיבוא הגשם

[דיונון]

טַחֲנוֹת הַאִי-צֶדֶק
שָׁבוּ לִטְחוֹן
לְאַט... לְאַט...
אֶת גּוּפוֹת הָעֲמֵלִים
מִן הָאוֹר הָרִאשׁוֹן
עַד צִלְלֵי בֵּין הָעַרְבַּיִם
וּבָלוּ כְּבָר שְׂפָתַיִם
יָבְשָׁה הַלָּשׁוֹן
מִבַּקֵּשׁ אֶת כְּלוֹת הַכֹּל

כְּשֶׁיֵּעָלֵם כּוֹכָב צֶדֶק
וְהַכֹּל לֹא-נָכוֹן
וְכִמְעַט... כִּמְעַט...
פִּתְאוֹם יִטֹּף מִמַּעַל
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
דִּמְעוֹת הַסְּתָיו
בְּכִי הַשָּׁמָיִם
בַּחַלּוֹנוֹת הוּא יִנְקֹשׁ
לֹא יַנִּיחַ לִישֹׁן
יַדִּיחַ מֵאָבָק אֶת הַכֹּל

 

[סיפור8]

מדהים!
באמת שיר מיוחד.

 

[נ. גל]

פִּתְאוֹם יִטֹּף מִמַּעַל
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן

אמן!

 

[הנף מקלדת]

אומנות.
אמונה.
אמן.

 

[7שבע7]

מיוחד ומעורר סקרנות.
אהבתי במיוחד את השורות הראשונות

טַחֲנוֹת הַאִי-צֶדֶק
שָׁבוּ לִטְחוֹן
לְאַט... לְאַט...
אֶת גּוּפוֹת הָעֲמֵלִים

שעושות שימוש בביטוי שחוק - ומשדרגות אותו לגמרי.
והבית האחרון משדר רוך ותום וגם בהירות מתוקה.
תודה.