הנושאים החמים
הנושאים החמים
והיו הימים עוברים להם למולי כועסים ורוטנים, מחמיצים פניהם לכיווני במבט מאשים.
לאמתו של דבר דיי צדקו הם, לא עשיתי מאומה כדי להצדיק את קיומי, נבזה הייתי בעיניי ולא רק.
ואז, כמו אור שבקצה המנהרה הבזיקה בי התובנה, המחשבה שתשנה את חיי,
פתאום גמלה בי ההחלטה להתאהב באפרוריות, להתלהב מהחדגוניות של חיי,
פשוט להתמכר לידוע, למוכר, ללעוס ולמשוחזר, השבלוניות שהקיפה את חיי קיבלה את התפקיד הראשי,
התפלשתי בביצת השגרה, ושוב לא הייתי זקוק לאיש,
לא ראיתי שום צורך במעטפת המאגדת את חיי עם כל אותם אלו שהשתררו בשם עצמם על אישיותי
משם, מתחתית השלולית הבטתי על גדודי האנשים המהודרים, במבט אחר ברגש עליונות חצוף שלא הכרתי,
מין רגש זר ומנוכר השתלט על נפשי, מואס בכל הפאר וההדר, מתחלחל מעוצמת האשליה של היופי, הטעם והריח.
ושוב, מתבונן אל תוכי ושואף אל קרביי אויר תהומות צלול, מקומות בראשיתיים שאף אחד לא מציץ עליהם היו לנחלתי הבלעדית,
וכשכבר השתכנעתי וזחה עליי דעתי, חשתי כשיר לצאת לדרך עצמאית, להתאגד בעצמי ולוותר על מנעמי החברה
אז הגיעה המכה, נטלו אותי החיים בזרועותיהם והטיחו אותי אל הקרקע בזעם, הכו את נשמתי ללא הרף,
תוך שהם מסננים מבין שיניהם, מי אתה שתטול לעצמך את הכתר, איש פשוט אתה וכזה תישאר,
כי אכן כן,
ערבה אני!
לאמתו של דבר דיי צדקו הם, לא עשיתי מאומה כדי להצדיק את קיומי, נבזה הייתי בעיניי ולא רק.
ואז, כמו אור שבקצה המנהרה הבזיקה בי התובנה, המחשבה שתשנה את חיי,
פתאום גמלה בי ההחלטה להתאהב באפרוריות, להתלהב מהחדגוניות של חיי,
פשוט להתמכר לידוע, למוכר, ללעוס ולמשוחזר, השבלוניות שהקיפה את חיי קיבלה את התפקיד הראשי,
התפלשתי בביצת השגרה, ושוב לא הייתי זקוק לאיש,
לא ראיתי שום צורך במעטפת המאגדת את חיי עם כל אותם אלו שהשתררו בשם עצמם על אישיותי
משם, מתחתית השלולית הבטתי על גדודי האנשים המהודרים, במבט אחר ברגש עליונות חצוף שלא הכרתי,
מין רגש זר ומנוכר השתלט על נפשי, מואס בכל הפאר וההדר, מתחלחל מעוצמת האשליה של היופי, הטעם והריח.
ושוב, מתבונן אל תוכי ושואף אל קרביי אויר תהומות צלול, מקומות בראשיתיים שאף אחד לא מציץ עליהם היו לנחלתי הבלעדית,
וכשכבר השתכנעתי וזחה עליי דעתי, חשתי כשיר לצאת לדרך עצמאית, להתאגד בעצמי ולוותר על מנעמי החברה
אז הגיעה המכה, נטלו אותי החיים בזרועותיהם והטיחו אותי אל הקרקע בזעם, הכו את נשמתי ללא הרף,
תוך שהם מסננים מבין שיניהם, מי אתה שתטול לעצמך את הכתר, איש פשוט אתה וכזה תישאר,
כי אכן כן,
ערבה אני!
