'עוד השמש תעלה כדי לרדת, קרן אור האמש עלה קטן חומדת', קול צרוד בליווי פסנתר התפזר במכונית הקטנה.
"מה זה זה?" תמהתי לפי הקצב, "זה רדיו?"
"לא, מה פתאום", נפגע מוישה, "זה צחי גוטמן, זמר גדול".
"מי?"
"הוא שר את 'האמונה כמו כוכב' בדואט עם שוקי דוגניסקי".
"שוקי מה?"
"דוגניסקי, זה ששר את 'עולם עגול וארוך' עם אלכס ישראלי"
"אלכס? הוא דתי?"
"הוא מתקרב, הוא עשה שבוע שעבר בר מצווה לבן שלו, כולם דיברו על זה, הוא הוציא אז שיר שנקרא 'הרצועות שלי' עם צוחיק דביר"
"דביר? זה ששר את 'קומי צאי' עם אהרל'ה פרידמן?"
"כן, בדיוק. איזה שיר?! אה? כמה נשמה... עולם הנגינה מקרב את כולם".
'גל דוחף גל ולוחש בקצף, דל סוחב סל ובוחש בכסף', קול עדין הצטרף אל הצרוד שברכב.
"זו אישה", צעקתי, "תעקוף".
מוישה שבר את ההגה ונכנס במעקה, "איפה ראית אישה?"
"מה זה זה?" תמהתי לפי הקצב, "זה רדיו?"
"לא, מה פתאום", נפגע מוישה, "זה צחי גוטמן, זמר גדול".
"מי?"
"הוא שר את 'האמונה כמו כוכב' בדואט עם שוקי דוגניסקי".
"שוקי מה?"
"דוגניסקי, זה ששר את 'עולם עגול וארוך' עם אלכס ישראלי"
"אלכס? הוא דתי?"
"הוא מתקרב, הוא עשה שבוע שעבר בר מצווה לבן שלו, כולם דיברו על זה, הוא הוציא אז שיר שנקרא 'הרצועות שלי' עם צוחיק דביר"
"דביר? זה ששר את 'קומי צאי' עם אהרל'ה פרידמן?"
"כן, בדיוק. איזה שיר?! אה? כמה נשמה... עולם הנגינה מקרב את כולם".
'גל דוחף גל ולוחש בקצף, דל סוחב סל ובוחש בכסף', קול עדין הצטרף אל הצרוד שברכב.
"זו אישה", צעקתי, "תעקוף".
מוישה שבר את ההגה ונכנס במעקה, "איפה ראית אישה?"