רציתי לשתף אותכן בסיפור יפה ונוגע ללב שקבלתי
מחברה במייל:
הסיפור סופר על ידי הרב גואל אלקריף שאמר שהוא שמע את זה מהאדם שאליו זה קרה.
יש אדם שבבעלותו חנות תכשיטים פה בארץ. יום אחד,
לפני זמן לא רב, ילדה בת תשע נכנסה לחנות ואמרה, "באתי כדי לקנות צמיד".
היא הצביעה על צמיד שמצא חן בעיניה שעלותה שלושה או ארבעה אלף דולר. האיש מאחורי הדלפק
שאל אותה, "את רוצה לקנות צמיד זה?" והיא אומרת, "כן". הוא אומר,
"וואו, יש לך טעם טוב! למי את רוצה לקנות את זה?" היא אומרת, "לאחותי
הגדולה". הוא המשיך לשאול אותה "למה את רוצה לקנות לאחותך הצמיד כזה יפה?"
הילדה הקטנה אומרת, "בגלל שאין לי אמא או אבא, ואחותי הגדולה מגדלת ודואגת לנו.
אז אנחנו רוצים לקנות לה מתנה, ואני מוכנה לשלם על זה". היא שולפת מכיסה כמה מטבעות
שהסתכמו בשבעה שקלים ושמונים אגורות, שהוא קצת פחות משני דולרים כולה. בעל החנות אומר,
"וואו! זה בדיוק כמה שהצמיד הזה עולה!
תכתבי כרטיס ברכה לאחותך בזמן שאני עוטף לך את הצמיד". הוא מסיים לעטוף את הצמיד, ותוך כדי מוחה את דמעותיו,
ומסר לילדה הקטנה את המתנה העטופה.
כמה שעות מאוחר יותר נכנסת האחות ומתנצלת "אני מתביישת נורא. אחותי לא הייתה צריכה לבוא
לכאן. היא לא הייתה צריכה לקחת את הצמיד בלי לשלם." הוא אומר לה "על מה אתה
מדברת?" היא עונה "למה אתה מתכוון??
הצמיד הזה עולה כמה אלפי דולר… לאחותי הקטנה אין אפילו עשרה דולר. אז היא כמובן לא
לשילמה על זה". בעל החנות אמר "את לא צודקת… היא שילמה לי במלואו. היא
שילמה שבעה שקלים, שמונים אגורות, ולב שבור. אני רוצה לספר לך משהו: אני אלמן.
איבדתי את אשתי לפני כמה שנים. אנשים באים לחנות שלי כל יום. הם מגיעים וקונים
תכשיטים יקרים, אבל כל האנשים האלה יכולים לשלם על התכשיטים האלה. כאשר אחותך הגיעה,
זה הפעם הראשונה מאז שאשתי נפטרה, שאני שוב זכיתי להרגיש מה זאת אהבה… ".
הוא נתן לה את הצמיד ושלח אותה באיחולים חמים.
אומר הרב גואל אלקריף: אנחנו מגיעים לרבונו של עולם
בתקופה זו של השנה ואנחנו רוצים לקנות משהו יקר מאוד. אנחנו רוצים לקנות חיים, אבל
אין לנו מספיק כסף כדי לשלם על זה. אין לנו זכויות, וכך אנחנו מגיעים לרבונו של עולם ומרוקנים את הכיסים, שלנו.. עם מה? קבלה
קטנה כאן וקבלה קטנה שם… אני אקפיד על
הכשר מהודר יותר במהלך עשרת ימי תשובה, אני אקפיד על כוונה בתפילה, אני ארים טלפון
להתקשר למישהו שהוא בודד, אני אלמד מוסר חמש דקות נוספות, אני לא אדבר לשון הרע במשך
רבע שעה; משהו קטן. אבל ריבונו של עולם אומר, "הו, את לא יודעת כמה זמן זה היה
מאז שהרגשתי כזאת קרבה ואהבה". ריבונו של העולם רואה כמה אנחנו מוכנים לעשות,
עד כמה אנחנו אוהבים אותו, ואז הוא אומר, "את יודעת מה? נגעת ללבי. הנה קחי
חיים, בריאות, שלום, שילמת על זה במלואו".
שיהיה לכולנו גמר חתימה טובה!!
מחברה במייל:
הסיפור סופר על ידי הרב גואל אלקריף שאמר שהוא שמע את זה מהאדם שאליו זה קרה.
יש אדם שבבעלותו חנות תכשיטים פה בארץ. יום אחד,
לפני זמן לא רב, ילדה בת תשע נכנסה לחנות ואמרה, "באתי כדי לקנות צמיד".
היא הצביעה על צמיד שמצא חן בעיניה שעלותה שלושה או ארבעה אלף דולר. האיש מאחורי הדלפק
שאל אותה, "את רוצה לקנות צמיד זה?" והיא אומרת, "כן". הוא אומר,
"וואו, יש לך טעם טוב! למי את רוצה לקנות את זה?" היא אומרת, "לאחותי
הגדולה". הוא המשיך לשאול אותה "למה את רוצה לקנות לאחותך הצמיד כזה יפה?"
הילדה הקטנה אומרת, "בגלל שאין לי אמא או אבא, ואחותי הגדולה מגדלת ודואגת לנו.
אז אנחנו רוצים לקנות לה מתנה, ואני מוכנה לשלם על זה". היא שולפת מכיסה כמה מטבעות
שהסתכמו בשבעה שקלים ושמונים אגורות, שהוא קצת פחות משני דולרים כולה. בעל החנות אומר,
"וואו! זה בדיוק כמה שהצמיד הזה עולה!
תכתבי כרטיס ברכה לאחותך בזמן שאני עוטף לך את הצמיד". הוא מסיים לעטוף את הצמיד, ותוך כדי מוחה את דמעותיו,
ומסר לילדה הקטנה את המתנה העטופה.
כמה שעות מאוחר יותר נכנסת האחות ומתנצלת "אני מתביישת נורא. אחותי לא הייתה צריכה לבוא
לכאן. היא לא הייתה צריכה לקחת את הצמיד בלי לשלם." הוא אומר לה "על מה אתה
מדברת?" היא עונה "למה אתה מתכוון??
הצמיד הזה עולה כמה אלפי דולר… לאחותי הקטנה אין אפילו עשרה דולר. אז היא כמובן לא
לשילמה על זה". בעל החנות אמר "את לא צודקת… היא שילמה לי במלואו. היא
שילמה שבעה שקלים, שמונים אגורות, ולב שבור. אני רוצה לספר לך משהו: אני אלמן.
איבדתי את אשתי לפני כמה שנים. אנשים באים לחנות שלי כל יום. הם מגיעים וקונים
תכשיטים יקרים, אבל כל האנשים האלה יכולים לשלם על התכשיטים האלה. כאשר אחותך הגיעה,
זה הפעם הראשונה מאז שאשתי נפטרה, שאני שוב זכיתי להרגיש מה זאת אהבה… ".
הוא נתן לה את הצמיד ושלח אותה באיחולים חמים.
אומר הרב גואל אלקריף: אנחנו מגיעים לרבונו של עולם
בתקופה זו של השנה ואנחנו רוצים לקנות משהו יקר מאוד. אנחנו רוצים לקנות חיים, אבל
אין לנו מספיק כסף כדי לשלם על זה. אין לנו זכויות, וכך אנחנו מגיעים לרבונו של עולם ומרוקנים את הכיסים, שלנו.. עם מה? קבלה
קטנה כאן וקבלה קטנה שם… אני אקפיד על
הכשר מהודר יותר במהלך עשרת ימי תשובה, אני אקפיד על כוונה בתפילה, אני ארים טלפון
להתקשר למישהו שהוא בודד, אני אלמד מוסר חמש דקות נוספות, אני לא אדבר לשון הרע במשך
רבע שעה; משהו קטן. אבל ריבונו של עולם אומר, "הו, את לא יודעת כמה זמן זה היה
מאז שהרגשתי כזאת קרבה ואהבה". ריבונו של העולם רואה כמה אנחנו מוכנים לעשות,
עד כמה אנחנו אוהבים אותו, ואז הוא אומר, "את יודעת מה? נגעת ללבי. הנה קחי
חיים, בריאות, שלום, שילמת על זה במלואו".
שיהיה לכולנו גמר חתימה טובה!!