הנושאים החמים
הנושאים החמים
כשהייתי ילד (לא תאמינו אבל הייתי) היו שולחים אותי לקנות שמפו, והייתי קונה שמפו.
ככה פשוט.
לא יאומן הא?
היום אני שולח את הילד לקנות שמפו בסופר (עם פלאפון, אלא מה).
ואני יודע שעלי לפנות לעצמי את אחר הצהרים למבצע המורכב הזה עליו אפקד מרחוק.
הטלפון מצלצל ואני יודע שהילד הגיע ל'שדרת השמפואים'
"אבא, איזה שמפו לקנות?"
"שמפו רגיל" אני עונה, אבל רעד קל נשמע בקולי, הרי אני והוא יודעים היטב שאין דבר כזה.
ארבעים דקות אחרי כן.
כבר עברנו על איזה צבע, איזה גודל, איזה מחיר, איזה ריח, איזה מותג, איזה מותג לא, ואיזה מותג רק אם אין משהו אחר,
נגד קשקשים, נגד איזה קשקשים, ועם אלוורה או בלי.
עכשיו נושמים, נרגעים, ועוברים שלב,
עם קונדישינר? עם הנוסחה החדשה לחיזוק שורשי השיער? עם שבבי לימון? עם פלחי גויאבה?
וכמובן, עם תוספת זורמציונפשרקזזזלרין (מיבול נכרי)?
זהו
תשושים וסחוטים הגענו לתוצר הסופי!
ישתבח שמו לעד
עכשיו כשאנו יודעים בדיוק בדיוק מה אנו רוצים, עלינו להחליט על אחד מתוך חמישים ושבע הסוגים שמתאימים לבחירתנו.
"נו אז תבחר משהו, לא משנה" אני לוחש לפומית בקול ניחר.
"אבל איזה? אבא, א י ז ה ?"
שקט משתרר על הקו, גלגלי המח שלי מסתובבים לאט במעט האנרגיה שנשארה בהם, ולבסוף השם עוזר:
"תעצום עינים, תושיט את היד ומה שיוצא יוצא".
הבן שלי מושיט יד רועדת,
מתקרב, מתקרב,
אצבעותיו נסגרות על השמפו הראשון,
והוא מושך בכח!
תינוק פורץ בבכי....
הוא פותח את עיניו ומגלה בידו בקבוק עם דייסה, ואמא מבוהלת עם עגלה מביטה בו בחרדה.
לא יודע איך זה נגמר, אבל בסופו של דבר הודיעו בקשר
"השמפו בידינו".
אני נשען אל הקיר ופולט אנחת רווחה כזו שמקפיצה להקת צפורים מגג הבנין שממול.
מחליף סוללה בטלפון.
שמיד מצלצל....
"לקנות עוד משהו, אבא?"
אני מעיף מבט ברשימה על המקרר
"כן, מותק, משחת שיניים"
ושנינו מתעלפים.
ככה פשוט.
לא יאומן הא?
היום אני שולח את הילד לקנות שמפו בסופר (עם פלאפון, אלא מה).
ואני יודע שעלי לפנות לעצמי את אחר הצהרים למבצע המורכב הזה עליו אפקד מרחוק.
הטלפון מצלצל ואני יודע שהילד הגיע ל'שדרת השמפואים'
"אבא, איזה שמפו לקנות?"
"שמפו רגיל" אני עונה, אבל רעד קל נשמע בקולי, הרי אני והוא יודעים היטב שאין דבר כזה.
ארבעים דקות אחרי כן.
כבר עברנו על איזה צבע, איזה גודל, איזה מחיר, איזה ריח, איזה מותג, איזה מותג לא, ואיזה מותג רק אם אין משהו אחר,
נגד קשקשים, נגד איזה קשקשים, ועם אלוורה או בלי.
עכשיו נושמים, נרגעים, ועוברים שלב,
עם קונדישינר? עם הנוסחה החדשה לחיזוק שורשי השיער? עם שבבי לימון? עם פלחי גויאבה?
וכמובן, עם תוספת זורמציונפשרקזזזלרין (מיבול נכרי)?
זהו
תשושים וסחוטים הגענו לתוצר הסופי!
ישתבח שמו לעד
עכשיו כשאנו יודעים בדיוק בדיוק מה אנו רוצים, עלינו להחליט על אחד מתוך חמישים ושבע הסוגים שמתאימים לבחירתנו.
"נו אז תבחר משהו, לא משנה" אני לוחש לפומית בקול ניחר.
"אבל איזה? אבא, א י ז ה ?"
שקט משתרר על הקו, גלגלי המח שלי מסתובבים לאט במעט האנרגיה שנשארה בהם, ולבסוף השם עוזר:
"תעצום עינים, תושיט את היד ומה שיוצא יוצא".
הבן שלי מושיט יד רועדת,
מתקרב, מתקרב,
אצבעותיו נסגרות על השמפו הראשון,
והוא מושך בכח!
תינוק פורץ בבכי....
הוא פותח את עיניו ומגלה בידו בקבוק עם דייסה, ואמא מבוהלת עם עגלה מביטה בו בחרדה.
לא יודע איך זה נגמר, אבל בסופו של דבר הודיעו בקשר
"השמפו בידינו".
אני נשען אל הקיר ופולט אנחת רווחה כזו שמקפיצה להקת צפורים מגג הבנין שממול.
מחליף סוללה בטלפון.
שמיד מצלצל....
"לקנות עוד משהו, אבא?"
אני מעיף מבט ברשימה על המקרר
"כן, מותק, משחת שיניים"
ושנינו מתעלפים.
