לטובת המתעצלים:יעוי' תענית כט, א. ערכין יא, ב.
תענית כט. - אמרו כשחרב בית המקדש בראשונה אותו היום ערב תשעה באב היה ומוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתה של יהויריב היתה והלוים היו אומרי' שירה ועומדין על דוכנם ומה שירה היו אומרים {תהילים צד-כג}* וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו נכרים וכבשום (*מתוך שיר של יום רביעי)
וה"ה בערכין יא: