הנושאים החמים
הנושאים החמים
קודם כל מהו ביטקוין: (העתיק מויקפדיה את ההגדרה ואח"כ אסביר איך מתזמנים (או לא את השוק))
ביטקוין הוא מטבע מבוזר, שאינו כפוף לגוף מרכזי או למדיניות מוניטרית של ממשלות.
הגרסה הראשונה של הפרוטקול התוכנה פותחה בנובמבר 2008 על ידי אדם או קבוצת אנשים המכנים עצמם סאטושי נאקומטו (Satoshi Nakamoto). השימוש המעשי בביטקוין נעשה בפעם הראשונה בינואר 2009
להבדיל מכסף מסורתי, הביטקוין הוא מטבע שאינו תלוי בגוף מרכזי. במקום זאת, ביטקוין הוא רשומה בקובץ ציבורי המכונה "שרשרת בלוקים" (בלוקייצן) וניתן לנהל אותו או להשתמש בו בעזרת תוכנה המכונה "ארנק" תוך שימוש ביומן מבוזר. מערכת הביטקוין היא מערכת המבטיחה שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מהמקור והתווסף ליעד.
הביטקוין אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. במקום זאת, הוא מבוסס על מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית. תהליך הנפקת מטבעות חדשים למחזור מכונה "כרייה" בדומה לכריית הזהב. בתהליך זה יש להקדיש כוח חישוב רב בו מונפקים מטבעות חדשים הניתנים לשימוש.
בתקופות שונות בהיסטוריה נעשה שימוש במנגנון הנקרא תקן הזהב. שמנע מממשלות ליצור כסף סתם. לפי שיטה זו, מטבעות ושטרות מדינתיים מקבלים את ערכם מהעובדה שיש כנגדם כמות מסוימת של זהב בידי המנפיק, והוא חייב למוסרם כנגד השטר. בתחילת שנות השביעים של המאה ועשרים, ננטשה לחלוטין שיטת תקן הזהב, ואינה בשימוש יותר. כל מערכות המטבע העולמיות הנוכחיות נשענות על האמון שיש למשתמשים בחוסנו של המטבע וביציבות שערו לעומת מטבעות אחרים ולעומת האינפלציה.
מטבע הביטקוין דומה לשיטת תקן הזהב, מאחר שכמותו תהיה מוגבלת ל 21 מיליון מטבעות לאחר שתסתיים תקופת הכרייה, והוא לא יושפע ממדיניות מוניטרית של מדינות, מאחר שאינו מנוהל ישירות על ידי מדינה ריבונית. עם זאת, הוא שונה משמעותית מזהב בכמה היבטים. ראשית - לביטקוין אין ערך שימוש כמו שיש לזהב, שממנו אפשר להתקין תכשיטים וכלים מכלים שונים. לזהב גם שימושים תעשייתיים שונים. בנוסף, אף על פי שכיום הזהב אינו משמש כמטבע או כבסיס למטבע, והוא סחורה כמו כל סחורה אחרת, ההיסטוריה התרבותית והכלכלית של העולם ייחסה לו "ערך עצמי" ובשל כך אפשר לסחור בו כמעט בכל מקום.
לדברי תומכיו, יתרונו המרכזי של הביטקוין הוא שבשונה מהמטבעות "המסורתיים" - הוא מתוכנן כך שלא יסבול מאינפלציה. זאת מאחר שמספר מטבעות הביטקוין בעולם מוגבל, ואין שום ישות שתוכל "להדפיס" יותר מטבעות מהכמות הסופית שנקבעה, אפילו לא יוצריו. עם זאת, עד להשלמת הכרייה בעתיד הרחוק, הביטקוין נמצא בשלב האינפלציוני של חייו.
שיעור אינפלציית הביטקוין ידוע מראש והוא מתוכנן כך שיגיע לאפס עם סיום כריית כל המטבעות, אך שערו תנודתי מאוד,
יצרני הבלוקים, הנקראים גם "כורים", בונים כל הזמן תיעוד של העברות הכספים האחרונות ברשת המטבע. בלוק הוא הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרנים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום. במבנה התפעולי ארוך הטווח של הביטקוין, מקור המוטיבציה להמשיך ולבצע את תהליך הכרייה הוא השכר שמקבלים הכורים עבור פעולת העיבוד הדורשת זמן (חשמל ותחזוקה) וחומרה ייעודיים. הכורה מקבל תשלום מסוים בצורת חלק מתוך העברת הכספים שנרשמו בבלוק שנקרא 'עמלת העברה'. גובה העמלה נקבע על ידי מבצע העסקה, קרי, המשתמש. צורת תשלום שנייה לכורה היא סכום מוגדר מראש של מטבעות ביטקוין שנוצרים בתהליך העיבוד. תהליך זה מתרחש בממוצע כל 10 דקות ברשת הביטקוין.
צורת חישוב זו של תגמול על יצירת בלוקים נוצרה על ידי אלגוריתם שבנו מפתחי הביטקוין בעת השקתו. על כל יצירת בלוק, משתמשים ברשת המכונים "כורים", מנסים לוודא את תוכן הבלוק וכן ליצור גיבוב של הבלוק שערכו המספרי נמוך דיו. הסיכוי לקבל את הערך הזה מאוד נמוך ולכן הכורים חייבים לחשב את הגיבוב של הבלוק מספר רב של פעמים כדי להצליח להשיג בלוק תקין. הראשון שמצליח למצוא גיבוב בערך מספרי נמוך מספיק, זוכה בתגמול על מאמציו.
בתחילת הפעילות (2009) התשלום בעבור עיבוד מוצלח של הבלוק (עיבוד אשר מתבצע באמצעות מערכת הוכחת עבודה- Proof of work) היה 50 מטבעות ביטקוין. התשלום בעבור עיבוד מוצלח של הבלוקים יורד בחצי בכול 4 שנים בערך. ב-2012 הגמול נחצה ל 25 מטבעות, ב 2016 ל 12.5 מטבעות, וב 2020 ל 6.25 מטבעות. זהו תהליך מובנה בקוד המטבע המבטיח הנפקה בקצב קבוע וידוע מראש, ומכיוון שלא יונפקו יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקוין (החלטת מפתח המטבע הבאה לידי ביטוי בקוד ואיננה ניתנת לשינוי אפילו ע"י המפתח עצמו), ניתן לדעת מראש שחלקיק מטבע הביטקוין האחרון שיונפק יהיה בשנת 2140. הנ"ל נעשה בהנחה שככל שיהיו יותר מטבעות בשימוש, נפח הפעילות יגדל והכדאיות הכספית של הכורים תישמר דרך העמלות שצפויות לגדול בהתאם. עד שנת 2140, אין חובה לצרף עמלה לעסקה, עם זאת עסקאות ללא עמלה מקבלות עדיפות נמוכה בתהליך כניסה לבלוק וכתוצאה מכך תהליך העיבוד שלהן צפוי לארוך זמן רב. החל מסיום הנפקת המטבעות, התמריץ לכורים לעסוק בכרייה יהיה עמלות העברה בלבד ולכן סביר שעסקה ללא עמלה לא תעבור עיבוד כלל.
אז הבנו את המבנה והבנו גם שיש כל ארבע שנים בערך צמצום לחצי עבור תשלום על עיבוד מוצלח של הכורים
לתופעה הזו קוראים איזור החציה (אולי מלשון חצי שהתגמול נחתך בחצי)
מכיוון שכך הגה אנליסט (רשת) בשם ווילי (אולי לא ככה קוראים לא זוכר מדוייק) את התיאוריה של השלכות החצייה:
שמכיוון שתגמול כרייה מופחת יגביל את מספר הכסף שכורים עשויים לקבל באמצעות הכנסת בלוק חדש לבלוקצ'יין. המחזור של ביטקוין חדש בתמורה נקבע על פי התמריצים שניתנו לכורים. כתוצאה מכך, חציית עסקאות אלו מגבילה את כמות הביטקוין החדש שנכנס לשוק. כאן נכנסת לתמונה כלכלת ההיצע והביקוש. הביקוש משתנה (גדל או יורד) כאשר ההיצע יורד, והערך משתנה כתוצאה מכך כמובן כלפי מעלה. וזה ככל כלכלת היצע וביקוש מסורתית.
גם שיעור האינפלציה של הביטקוין ירד כתוצאה מהתרחשות החצייה. אינפלציה היא ירידה בכוח הקנייה של משהו, במקרה זה המטבע. התשתית הבסיסית של הביטקוין, לעומת זאת, נועדה להפוך לנכס פוחת. מרכיב מרכזי בעשייה זו הוא חצייה.
ב-2011, שיעור האינפלציה של הביטקוין הגיע ל-50%, אולם לאחר ירידה במחצית ב-2012, הוא ירד ל-12% ב-2012 ול-4-5% ב-2016. כעת יש לו שיעור אינפלציה של 1.77 זה מצביע על כך שמחיר הביטקוין עולה עם כל חצייה. כל התרחשות של חצייה בהיסטוריה של הביטקוין הגיעה לשיא בריצת שוורים. ככל שההיצע יורד, המחיר עולה, מה שמניע את הביקוש לטפס. נטייה זו כלפי מעלה, לעומת זאת, לא תהיה מהירה.
בגלל העלות המופקעת של החשמל הנחוצה להפעלת המחשבים שעונים על חידות מתמטיות, הערך של BTC יצטרך להרקיע שחקים כדי שכורים יקבלו מחצית מהמטבעות. הכורים יתקשו להישאר תחרותיים ובעסקים אם הערך לא יגדל במקביל לתשואה.
הכורים יצטרכו להיות יעילים ככל האפשר, ומכאן שחידוש טכנולוגי שיכול ליצור יותר גיבוב בכל שנייה על ידי שימוש בפחות חשמל והורדת תקורה תהיה מבוקשת.
בנוסף, גם אינדיקציות לביקוש למטבע ממגוון מדינות, ולכלכלה של מדינות אלו עשויה להיות השפעה על ערכו של הביטקוין. וחשוב יותר, המחיר של הביטקוין צפוי לעלות כתוצאה מהמודעות הגדולה שלו. ככל שיותר קמעונאים, ארגונים קטנים ואפילו ארגונים גדולים יאמצו את הביטקוין ואת הבלוקצ'יין, נפח העסקאות רק יגדל.
לכן התיאוריה היא שאנו נוכל לדעת מתי הביטקוין הוא בשפל ואז לקנותו ומתי הוא בשיא ואז למוכרו וזה ע"י אירוע החציה
מקווה שברור (אני יודע שיש שיגידו שלא אז נא לקרוא בעיון השתלדתי לפשט את ככל שביכולתי אך יכולתי מוגבלות)
צירפתי תמונה מהרשת של סילבר קסטל בית השקעות דגיטלי שמוכיחה את זה לכאורה:
נו א"כ למה לא לרוץ ולקנות ולהתעשר?
אז יש כמה טענות ואפרט חלקם!!!
כמו שרואים בטבלה זה קרא רק 3 פעמים ולא כמו שיש טוענים טוען שזה מ2009
וגם הממציא של הרעיון האנליסט שהוזכר לעיל חזר בו (מכל מיני טעמים)
א. השוק חשוף למניפולציות – הלוויתנים, כלומר הסוחרים בעלי הכסף הרב שמנסים (ומצליחים) לבצע מניפולציות בערך הביטקוין, במובן מסוים שולטים בתזוזת המחירים ויכולים לדאוג בין רגע לשינויים דרסטיים.
ב. בכל אירועי החצייה הקודמים, ההשפעה לא הייתה מידית. תנודות השוק החלו רק כחצי שנה אחרי כן מה שאומר שלא ברור כלל התיאוריה סביב איזור החציה והעליות אחרי החציה היא יכולה (אולי) להיות עקב החשיפה הגדולה שהוא מקבל שאז זה ממריץ אנשים לקנות
ג. גם בכל אירוע חצייה יש פחות תמריץ לכורים: התגמולים המופחתים שניתנו לכורים יכולים להפוך את זה לפחות רווחי לכרות ביטקוין, מה שמוביל לירידה ב-hashrate. זה יכול להפוך את הביטקוין לפחות בטוח מכיוון שיהיו פחות כורים לעבד עסקאות ולאבטח את הרשת.
וגם ריכוזיות מוגברת: אם תגמולי הכרייה יצטמצמו, זה עלול להוביל לריכוזיות שכן רק מי שיש לו סכומי כסף גדולים ירשה לעצמו ציוד כרייה יקר. זה יכול להפוך את הביטקוין לפחות מבוזר ופגיע יותר להתקפות.
כך שעד החצייה הבאה ב-2024, המחיר של הביטקוין יצטרך לזנק כדי אחרת הכורים לא יישארו בעסק. ב- 2028 המחיר יצטרך לזנק שוב, וגם ב- 2032, וכן הלאה. אם הזינוק לא יקרה, יהיו רק שתי אפשרויות. או שחלק מחברות הכרייה יצאו מהעסק, ואז הביטקוין יהפוך למערכת הרבה פחות בטוחה, כי ככל שיש פחות מתחרים על הכרייה, הסיכוי לרמאות גדל. האפשרות השנייה היא שהעמלות יעלו באופן משמעותי, ואז יהיה הרבה פחות כדאי לסחור בביטקוין, כי המחיר של עסקאות יהיה גבוה מדי. בעצם מה שייסים את ויחסל את הביטקיון.
ד.הרגולטור אם יחליט לאסור אותו זה ירסק את הביטקוין ממש
השתדלתי לבאר את הענין לקורא הפשוט מקווה שצלחתי יש עוד המון מה להאריך אבל גם ככה זה ממש ארוך!!!
כמובן אני לא יועץ השקעות אין לי רישיון יעוץ כל הנכתב הוא על דעתי בלבד מי שלוקח מדברי דברים ועושה על פיהם עושה את זה על דעתו בלבד!!!
בהצלחה לכולם!!!
ביטקוין הוא מטבע מבוזר, שאינו כפוף לגוף מרכזי או למדיניות מוניטרית של ממשלות.
הגרסה הראשונה של הפרוטקול התוכנה פותחה בנובמבר 2008 על ידי אדם או קבוצת אנשים המכנים עצמם סאטושי נאקומטו (Satoshi Nakamoto). השימוש המעשי בביטקוין נעשה בפעם הראשונה בינואר 2009
להבדיל מכסף מסורתי, הביטקוין הוא מטבע שאינו תלוי בגוף מרכזי. במקום זאת, ביטקוין הוא רשומה בקובץ ציבורי המכונה "שרשרת בלוקים" (בלוקייצן) וניתן לנהל אותו או להשתמש בו בעזרת תוכנה המכונה "ארנק" תוך שימוש ביומן מבוזר. מערכת הביטקוין היא מערכת המבטיחה שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מהמקור והתווסף ליעד.
הביטקוין אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. במקום זאת, הוא מבוסס על מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית. תהליך הנפקת מטבעות חדשים למחזור מכונה "כרייה" בדומה לכריית הזהב. בתהליך זה יש להקדיש כוח חישוב רב בו מונפקים מטבעות חדשים הניתנים לשימוש.
בתקופות שונות בהיסטוריה נעשה שימוש במנגנון הנקרא תקן הזהב. שמנע מממשלות ליצור כסף סתם. לפי שיטה זו, מטבעות ושטרות מדינתיים מקבלים את ערכם מהעובדה שיש כנגדם כמות מסוימת של זהב בידי המנפיק, והוא חייב למוסרם כנגד השטר. בתחילת שנות השביעים של המאה ועשרים, ננטשה לחלוטין שיטת תקן הזהב, ואינה בשימוש יותר. כל מערכות המטבע העולמיות הנוכחיות נשענות על האמון שיש למשתמשים בחוסנו של המטבע וביציבות שערו לעומת מטבעות אחרים ולעומת האינפלציה.
מטבע הביטקוין דומה לשיטת תקן הזהב, מאחר שכמותו תהיה מוגבלת ל 21 מיליון מטבעות לאחר שתסתיים תקופת הכרייה, והוא לא יושפע ממדיניות מוניטרית של מדינות, מאחר שאינו מנוהל ישירות על ידי מדינה ריבונית. עם זאת, הוא שונה משמעותית מזהב בכמה היבטים. ראשית - לביטקוין אין ערך שימוש כמו שיש לזהב, שממנו אפשר להתקין תכשיטים וכלים מכלים שונים. לזהב גם שימושים תעשייתיים שונים. בנוסף, אף על פי שכיום הזהב אינו משמש כמטבע או כבסיס למטבע, והוא סחורה כמו כל סחורה אחרת, ההיסטוריה התרבותית והכלכלית של העולם ייחסה לו "ערך עצמי" ובשל כך אפשר לסחור בו כמעט בכל מקום.
לדברי תומכיו, יתרונו המרכזי של הביטקוין הוא שבשונה מהמטבעות "המסורתיים" - הוא מתוכנן כך שלא יסבול מאינפלציה. זאת מאחר שמספר מטבעות הביטקוין בעולם מוגבל, ואין שום ישות שתוכל "להדפיס" יותר מטבעות מהכמות הסופית שנקבעה, אפילו לא יוצריו. עם זאת, עד להשלמת הכרייה בעתיד הרחוק, הביטקוין נמצא בשלב האינפלציוני של חייו.
שיעור אינפלציית הביטקוין ידוע מראש והוא מתוכנן כך שיגיע לאפס עם סיום כריית כל המטבעות, אך שערו תנודתי מאוד,
יצרני הבלוקים, הנקראים גם "כורים", בונים כל הזמן תיעוד של העברות הכספים האחרונות ברשת המטבע. בלוק הוא הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרנים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום. במבנה התפעולי ארוך הטווח של הביטקוין, מקור המוטיבציה להמשיך ולבצע את תהליך הכרייה הוא השכר שמקבלים הכורים עבור פעולת העיבוד הדורשת זמן (חשמל ותחזוקה) וחומרה ייעודיים. הכורה מקבל תשלום מסוים בצורת חלק מתוך העברת הכספים שנרשמו בבלוק שנקרא 'עמלת העברה'. גובה העמלה נקבע על ידי מבצע העסקה, קרי, המשתמש. צורת תשלום שנייה לכורה היא סכום מוגדר מראש של מטבעות ביטקוין שנוצרים בתהליך העיבוד. תהליך זה מתרחש בממוצע כל 10 דקות ברשת הביטקוין.
צורת חישוב זו של תגמול על יצירת בלוקים נוצרה על ידי אלגוריתם שבנו מפתחי הביטקוין בעת השקתו. על כל יצירת בלוק, משתמשים ברשת המכונים "כורים", מנסים לוודא את תוכן הבלוק וכן ליצור גיבוב של הבלוק שערכו המספרי נמוך דיו. הסיכוי לקבל את הערך הזה מאוד נמוך ולכן הכורים חייבים לחשב את הגיבוב של הבלוק מספר רב של פעמים כדי להצליח להשיג בלוק תקין. הראשון שמצליח למצוא גיבוב בערך מספרי נמוך מספיק, זוכה בתגמול על מאמציו.
בתחילת הפעילות (2009) התשלום בעבור עיבוד מוצלח של הבלוק (עיבוד אשר מתבצע באמצעות מערכת הוכחת עבודה- Proof of work) היה 50 מטבעות ביטקוין. התשלום בעבור עיבוד מוצלח של הבלוקים יורד בחצי בכול 4 שנים בערך. ב-2012 הגמול נחצה ל 25 מטבעות, ב 2016 ל 12.5 מטבעות, וב 2020 ל 6.25 מטבעות. זהו תהליך מובנה בקוד המטבע המבטיח הנפקה בקצב קבוע וידוע מראש, ומכיוון שלא יונפקו יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקוין (החלטת מפתח המטבע הבאה לידי ביטוי בקוד ואיננה ניתנת לשינוי אפילו ע"י המפתח עצמו), ניתן לדעת מראש שחלקיק מטבע הביטקוין האחרון שיונפק יהיה בשנת 2140. הנ"ל נעשה בהנחה שככל שיהיו יותר מטבעות בשימוש, נפח הפעילות יגדל והכדאיות הכספית של הכורים תישמר דרך העמלות שצפויות לגדול בהתאם. עד שנת 2140, אין חובה לצרף עמלה לעסקה, עם זאת עסקאות ללא עמלה מקבלות עדיפות נמוכה בתהליך כניסה לבלוק וכתוצאה מכך תהליך העיבוד שלהן צפוי לארוך זמן רב. החל מסיום הנפקת המטבעות, התמריץ לכורים לעסוק בכרייה יהיה עמלות העברה בלבד ולכן סביר שעסקה ללא עמלה לא תעבור עיבוד כלל.
אז הבנו את המבנה והבנו גם שיש כל ארבע שנים בערך צמצום לחצי עבור תשלום על עיבוד מוצלח של הכורים
לתופעה הזו קוראים איזור החציה (אולי מלשון חצי שהתגמול נחתך בחצי)
מכיוון שכך הגה אנליסט (רשת) בשם ווילי (אולי לא ככה קוראים לא זוכר מדוייק) את התיאוריה של השלכות החצייה:
שמכיוון שתגמול כרייה מופחת יגביל את מספר הכסף שכורים עשויים לקבל באמצעות הכנסת בלוק חדש לבלוקצ'יין. המחזור של ביטקוין חדש בתמורה נקבע על פי התמריצים שניתנו לכורים. כתוצאה מכך, חציית עסקאות אלו מגבילה את כמות הביטקוין החדש שנכנס לשוק. כאן נכנסת לתמונה כלכלת ההיצע והביקוש. הביקוש משתנה (גדל או יורד) כאשר ההיצע יורד, והערך משתנה כתוצאה מכך כמובן כלפי מעלה. וזה ככל כלכלת היצע וביקוש מסורתית.
גם שיעור האינפלציה של הביטקוין ירד כתוצאה מהתרחשות החצייה. אינפלציה היא ירידה בכוח הקנייה של משהו, במקרה זה המטבע. התשתית הבסיסית של הביטקוין, לעומת זאת, נועדה להפוך לנכס פוחת. מרכיב מרכזי בעשייה זו הוא חצייה.
ב-2011, שיעור האינפלציה של הביטקוין הגיע ל-50%, אולם לאחר ירידה במחצית ב-2012, הוא ירד ל-12% ב-2012 ול-4-5% ב-2016. כעת יש לו שיעור אינפלציה של 1.77 זה מצביע על כך שמחיר הביטקוין עולה עם כל חצייה. כל התרחשות של חצייה בהיסטוריה של הביטקוין הגיעה לשיא בריצת שוורים. ככל שההיצע יורד, המחיר עולה, מה שמניע את הביקוש לטפס. נטייה זו כלפי מעלה, לעומת זאת, לא תהיה מהירה.
בגלל העלות המופקעת של החשמל הנחוצה להפעלת המחשבים שעונים על חידות מתמטיות, הערך של BTC יצטרך להרקיע שחקים כדי שכורים יקבלו מחצית מהמטבעות. הכורים יתקשו להישאר תחרותיים ובעסקים אם הערך לא יגדל במקביל לתשואה.
הכורים יצטרכו להיות יעילים ככל האפשר, ומכאן שחידוש טכנולוגי שיכול ליצור יותר גיבוב בכל שנייה על ידי שימוש בפחות חשמל והורדת תקורה תהיה מבוקשת.
בנוסף, גם אינדיקציות לביקוש למטבע ממגוון מדינות, ולכלכלה של מדינות אלו עשויה להיות השפעה על ערכו של הביטקוין. וחשוב יותר, המחיר של הביטקוין צפוי לעלות כתוצאה מהמודעות הגדולה שלו. ככל שיותר קמעונאים, ארגונים קטנים ואפילו ארגונים גדולים יאמצו את הביטקוין ואת הבלוקצ'יין, נפח העסקאות רק יגדל.
לכן התיאוריה היא שאנו נוכל לדעת מתי הביטקוין הוא בשפל ואז לקנותו ומתי הוא בשיא ואז למוכרו וזה ע"י אירוע החציה
מקווה שברור (אני יודע שיש שיגידו שלא אז נא לקרוא בעיון השתלדתי לפשט את ככל שביכולתי אך יכולתי מוגבלות)
צירפתי תמונה מהרשת של סילבר קסטל בית השקעות דגיטלי שמוכיחה את זה לכאורה:
נו א"כ למה לא לרוץ ולקנות ולהתעשר?
אז יש כמה טענות ואפרט חלקם!!!
כמו שרואים בטבלה זה קרא רק 3 פעמים ולא כמו שיש טוענים טוען שזה מ2009
וגם הממציא של הרעיון האנליסט שהוזכר לעיל חזר בו (מכל מיני טעמים)
א. השוק חשוף למניפולציות – הלוויתנים, כלומר הסוחרים בעלי הכסף הרב שמנסים (ומצליחים) לבצע מניפולציות בערך הביטקוין, במובן מסוים שולטים בתזוזת המחירים ויכולים לדאוג בין רגע לשינויים דרסטיים.
ב. בכל אירועי החצייה הקודמים, ההשפעה לא הייתה מידית. תנודות השוק החלו רק כחצי שנה אחרי כן מה שאומר שלא ברור כלל התיאוריה סביב איזור החציה והעליות אחרי החציה היא יכולה (אולי) להיות עקב החשיפה הגדולה שהוא מקבל שאז זה ממריץ אנשים לקנות
ג. גם בכל אירוע חצייה יש פחות תמריץ לכורים: התגמולים המופחתים שניתנו לכורים יכולים להפוך את זה לפחות רווחי לכרות ביטקוין, מה שמוביל לירידה ב-hashrate. זה יכול להפוך את הביטקוין לפחות בטוח מכיוון שיהיו פחות כורים לעבד עסקאות ולאבטח את הרשת.
וגם ריכוזיות מוגברת: אם תגמולי הכרייה יצטמצמו, זה עלול להוביל לריכוזיות שכן רק מי שיש לו סכומי כסף גדולים ירשה לעצמו ציוד כרייה יקר. זה יכול להפוך את הביטקוין לפחות מבוזר ופגיע יותר להתקפות.
כך שעד החצייה הבאה ב-2024, המחיר של הביטקוין יצטרך לזנק כדי אחרת הכורים לא יישארו בעסק. ב- 2028 המחיר יצטרך לזנק שוב, וגם ב- 2032, וכן הלאה. אם הזינוק לא יקרה, יהיו רק שתי אפשרויות. או שחלק מחברות הכרייה יצאו מהעסק, ואז הביטקוין יהפוך למערכת הרבה פחות בטוחה, כי ככל שיש פחות מתחרים על הכרייה, הסיכוי לרמאות גדל. האפשרות השנייה היא שהעמלות יעלו באופן משמעותי, ואז יהיה הרבה פחות כדאי לסחור בביטקוין, כי המחיר של עסקאות יהיה גבוה מדי. בעצם מה שייסים את ויחסל את הביטקיון.
ד.הרגולטור אם יחליט לאסור אותו זה ירסק את הביטקוין ממש
השתדלתי לבאר את הענין לקורא הפשוט מקווה שצלחתי יש עוד המון מה להאריך אבל גם ככה זה ממש ארוך!!!
כמובן אני לא יועץ השקעות אין לי רישיון יעוץ כל הנכתב הוא על דעתי בלבד מי שלוקח מדברי דברים ועושה על פיהם עושה את זה על דעתו בלבד!!!
בהצלחה לכולם!!!
