כיצד יש לנקד

[simchif]

הוא שָׁמַר את החפץ לעצמו:

שָׁמְרוֹ
או
שְׁמָרוֹ

 

[אברהם]

אפשרות 2

האפשרות הראשונה היא בקמץ קטן ושוא נח, והיא הטייה מקובלת של צורה מאד לא שימושית - שֹמֶר (במלעיל).

 

[אפכא מסתברא]

צורה 1 היא גם משהו נפוץ יותר - מקור בנטיה, כמו: ביום פקדי ופקדתי, על עזבם תורתך, מיום עמדו על דעתו וכיו"ב. (סליחה שלא ניקדתי, מטעמי נוחות, או עצלות, איך שתקראו לזה)

 

[אברהם]

התכוונתי שהמקור בלי נטייה היא צורה לא שימושית וגם זה לא בכל מילה
התייחסתי לצורת המקור של שמרו, שהיא שׁמֶר ומשמעותה שמירה
בודאי שיש מילים בצורה זו שהן בשימוש כמו אוכל, בוקר, גודל ועוד. צורת מקור זו שימושית בעיקר בשמות עצם ונדירה בפעולות (אלא אם כן אנו מדברים על הטייה)

זה מזכיר את העניין של לפחד ומפחד, שהטייה שלהם לזמן עבר נדירה - פיחד
ולעומת זאת פחדו בעבר שימושית, לעומת פוחדים