"כיהודה ועוד לקרא"

[מי]

מה פשר הביטוי הנ"ל?

 

[איי בי מדיה]

בס"ד
שמביאים ראיה ממנהג עיר לפסוק
לדוגמא: אם כתוב משהו בפסוק אז מביאים ראיה שבעיר פלונית גם נוהגים כך

 

[מי]

בס"ד
שמביאים ראיה ממנהג עיר לפסוק
לדוגמא: אם כתוב משהו בפסוק אז מביאים ראיה שבעיר פלונית גם נוהגים כך

ומה הקשר למילים הנ"ל?

 

[תלמידים]

מקור הביטוי הוא מדברי הגמרא בקידושין דף ו. הגמ' מחפשת מקור לכך שהאומר 'חרופתי' לאשה היא מקודשת משום שביהודה (חבל ארץ יהודה) קורין לארוסה חרופה ועוד שכתוב וכו', ומקשה הגמרא ויהודה ועוד לקרא, כביכול התורה צריכה סימוכין בלשון תושבי אנשי יהודה? ותירצה מה שתירצה. אך הביטוי נותר, כאומר: אין האמור צריך לאישור לשכמותי. כך נוהגים רבנים לחתום על מכתב שנכתב על-ידי רב גדול אחר בתוספת שורה זו לבטא שאין צורך אף בחתימתם, ואפילו מבטאת את זילותם ביחס הכותב הגדול שמעליהם.

 

[מוטי נאה]

במילים פשוטות (אכן המקור הוא מדברי הגמ' הנ"ל).

אני 'אפס' לעומת ה'אחד', אבל בכל זאת אכתוב (בסימן !) ובסימן ? הכוונה אם אתה אפס מה אתה מעמיד את עצמך על יד ה'אחד'.

 

[למען דעת]

מקור הביטוי הוא מדברי הגמרא בקידושין דף ו. הגמ' מחפשת מקור לכך שהאומר 'חרופתי' לאשה היא מקודשת משום שביהודה (חבל ארץ יהודה) קורין לארוסה חרופה ועוד שכתוב וכו', ומקשה הגמרא ויהודה ועוד לקרא, כביכול התורה צריכה סימוכין בלשון תושבי אנשי יהודה? ותירצה מה שתירצה. אך הביטוי נותר, כאומר: אין האמור צריך לאישור לשכמותי. כך נוהגים רבנים לחתום על מכתב שנכתב על-ידי רב גדול אחר בתוספת שורה זו לבטא שאין צורך אף בחתימתם, ואפילו מבטאת את זילותם ביחס הכותב הגדול שמעליהם.

למען העמד דברים על דיוקם:
בגמ' שם נאמר האומר חרופתי מקודשת שנאמר "והיא שפחה נחרפת לאיש" ועוד ביהודה קורין לארוסה חרופה. ועל זה שאלה הגמ' שאחרי הראיה מהפסוק אין להביא ראיה חלשה יותר מלשונם של אנשי יהודה.