דרוש מידע כיבוד הורים

RU1

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הסיפורים על רבי טרפון, הנה מתוך אתר חב"ד:
רבי טרפון הייתה לו אימא זקנה. בכל פעם שהייתה האימא רוצה לעלות למיטתה לישון, היה רבי טרפון מתכופף, ואמו הייתה עולה על גבו ומטפסת למיטתה (כיוון שהמיטות בימיהם היו גבוהות, והיה קשה עליה לעלות ולרדת מן המיטה), ובכל פעם שרצתה לרדת ממיטתה היה מתכופף והיא הייתה יורדת עליו לרצפה. הלך רבי טרפון והשתבח במעשהו הטוב בבית המדרש. אמרו לו חכמים: עדיין לא הגעת לחצי מצוות כיבוד אב ואם. וכי אמך השליכה את ארנקך לים ולא ביישת אותה?! שהרי במיוחד אדם נבחן במצוות כיבוד אב ואם היכן שיש חסרון כים. (מהרש"א)

ועוד סיפרו על רבי טרפון:

פעם אחת יצאה אמו של רבי טרפון לטייל בחצר ביתה בשבת. תוך כדי הליכתה, נקרעה רצועת סנדלה, ונשארה ברגל אחת יחפה. לא ידעה האם מה לעשות: בסנדל הקרוע לא יכלה ללכת, ולתקנו בשבת – אסור! איך תחזור לביתה? הרי אם תלך יחפה ודאי תתקרר. ראה זאת רבי טרפון, ומיד התכופף, הניח את שתי ידיו תחת כפות רגליה של אמו, וכך הלכה האם הזקנה על ידיו עד שהגיעה לביתה.

עברו כמה ימים, והנה חלה רבי טרפון. כאשר באו חכמים לבקרו, אמרה להם אמו: התפללו לרפואתו של בני טרפון, שהוא מכבדני ביותר וראוי הוא שתעמוד לו זכות זו שיבריא מחוליו.

אמרו לה החכמים: ספרי לנו איך בנך מכבד אותך? סיפרה להם את אותו מעשה בסנדל שנקרע בשבת. ענו לה החכמים: אפילו אם כיבד אותך בנך פי אלף, לא הגיע עדיין לחצי הכבוד שאמרה התורה לכבד אב ואם (ירושלמי פאה א, הלכה א).

רב יוסף כשהיה שומע את קול פסיעותיה של אמו, היה אומר: אקום מפני שכינה שבאה.



(על פי קידושין לא-לב, עבודה זרה כג, ב).
 

רננה.

משתמש צעיר
הסיפורים על רבי טרפון, הנה מתוך אתר חב"ד:
רבי טרפון הייתה לו אימא זקנה. בכל פעם שהייתה האימא רוצה לעלות למיטתה לישון, היה רבי טרפון מתכופף, ואמו הייתה עולה על גבו ומטפסת למיטתה (כיוון שהמיטות בימיהם היו גבוהות, והיה קשה עליה לעלות ולרדת מן המיטה), ובכל פעם שרצתה לרדת ממיטתה היה מתכופף והיא הייתה יורדת עליו לרצפה. הלך רבי טרפון והשתבח במעשהו הטוב בבית המדרש. אמרו לו חכמים: עדיין לא הגעת לחצי מצוות כיבוד אב ואם. וכי אמך השליכה את ארנקך לים ולא ביישת אותה?! שהרי במיוחד אדם נבחן במצוות כיבוד אב ואם היכן שיש חסרון כים. (מהרש"א)

ועוד סיפרו על רבי טרפון:

פעם אחת יצאה אמו של רבי טרפון לטייל בחצר ביתה בשבת. תוך כדי הליכתה, נקרעה רצועת סנדלה, ונשארה ברגל אחת יחפה. לא ידעה האם מה לעשות: בסנדל הקרוע לא יכלה ללכת, ולתקנו בשבת – אסור! איך תחזור לביתה? הרי אם תלך יחפה ודאי תתקרר. ראה זאת רבי טרפון, ומיד התכופף, הניח את שתי ידיו תחת כפות רגליה של אמו, וכך הלכה האם הזקנה על ידיו עד שהגיעה לביתה.

עברו כמה ימים, והנה חלה רבי טרפון. כאשר באו חכמים לבקרו, אמרה להם אמו: התפללו לרפואתו של בני טרפון, שהוא מכבדני ביותר וראוי הוא שתעמוד לו זכות זו שיבריא מחוליו.

אמרו לה החכמים: ספרי לנו איך בנך מכבד אותך? סיפרה להם את אותו מעשה בסנדל שנקרע בשבת. ענו לה החכמים: אפילו אם כיבד אותך בנך פי אלף, לא הגיע עדיין לחצי הכבוד שאמרה התורה לכבד אב ואם (ירושלמי פאה א, הלכה א).

רב יוסף כשהיה שומע את קול פסיעותיה של אמו, היה אומר: אקום מפני שכינה שבאה.



(על פי קידושין לא-לב, עבודה זרה כג, ב).
תודה רבה לך ומקפיצה
 

lh

משתמש צעיר
תודה רבה לך ומקפיצה
ביקשתי מהבינה מלאכותית זה מה שהציעה,לא בדקתי מקורות:
  • רבי יהושע בן אלישע והאבן הגדולה:רבי יהושע בן אלישע היה ידוע בכבודו הגדול להוריו. פעם, כשהוא ואביו יצאו לטיול, אביו הבחין באבן גדולה בצד הדרך ואמר, "הייתי רוצה לראות אותה בבית שלנו". רבי יהושע, במקום לחשוב על הקושי, הרים את האבן הכבדה על גבו והלך עמה קילומטרים רבים עד שהגיע לביתם. כאשר תלמידיו שאלו אותו מדוע הוא עשה זאת, הוא ענה: "אין דבר יקר יותר מהכבוד שאפשר להעניק להורים".
  • רבי טרפון ואמו הקשישה:אמו של רבי טרפון הייתה קשישה מאוד ונתקלה בקושי לרדת מהמיטות שלה, במיוחד כאשר הרצפה הייתה קרה. כדי להקל על אמו, רבי טרפון היה מתכופף כל פעם שהיא ירדה מהמיטה, וכאשר היא שאלה אותו למה הוא עושה זאת, הוא ענה: "כדי שכפות רגלייך לא יגעו ברצפה הקרה, ואני רוצה שתעמדי על משהו רך וחמים".
  • אב ובן בסוף ימיהם:איש זקן היה חולה מאוד, וידע שהמוות קרוב. בנו, שלא עזב את מיטתו ולו לרגע אחד, טיפל בו במסירות. כשהזקן נפטר, כל אנשי העיר התפלאו איך הבן יכול להמשיך לחיות בשמחה. הבן ענה: "יש לי נחמה גדולה בלב כי זכיתי לכבד את אבי עד סוף ימיו, ואני מרגיש שבזכות זה, הנפש שלו נחה בשלום".
  • הרמב"ם וסל הבצלים:ידוע על הרמב"ם, שלמרות שהיה עסוק כל הזמן בלימודיו ובכתיבה, תמיד מצא זמן לעזור לאביו. פעם, כשאביו ביקש ממנו להביא סל מלא בבצלים מהשוק, הרמב"ם עזב את כל עיסוקיו, הלך לשוק והביא את הסל הכבד בחיוך. כשהתלמידים שאלו מדוע הוא עזב את לימודיו בשביל דבר קטן כזה, הוא ענה: "אין דבר קטן כשמדובר בכבוד ההורים".
    • רבי אליעזר ורבי שמעון בר יוחאי:רבי שמעון בר יוחאי היה ידוע בתלמידיו הרבים ובתורתו הגדולה. אך יותר מהכול, הוא היה ידוע בכבודו לאביו, רבי יוחאי. פעם אחת, כאשר אביו היה צריך מים כדי לרחוץ את ידיו, רבי שמעון הלך רגליים רבות כדי להביא לו מים ממרחקים. כשהגיע למעיין וגילה שאזל המים, הוא לא ויתר, חיפש מעיין נוסף ומילא את הדלי. כשהגיע לאביו וסיפר לו את המאמץ שעשה, אמר לו אביו: "בזכות כבוד זה, יתקבלו תפילותיך בשמיים תמיד".
    • חוני המעגל ובית הוריו:חוני המעגל, איש צדיק שהתפרסם ביכולתו להביא גשמים באמצעות תפילתו, היה ידוע גם בכבודו להוריו. באחד הימים, כששמע שהוריו נמצאים במצוקה כלשהי, עזב את כל עיסוקיו, גם כשהיו חשובים מאוד, ורץ לעזרתם. כשהוא שאל את עצמו אם זה היה נכון לעזוב את ענייני הציבור לטובת הוריו, ענה לו רבו: "הכבוד שאתה נותן להוריך הוא רצון ה' בעצמו, ואין דבר שמעליו".
    • הגאון מווילנה ואמו החולה:הגאון מווילנה, שהיה שקוע בתורה יומם ולילה, אף פעם לא ויתר על כיבוד אמו החולה. בכל פעם שאמו הייתה זקוקה למשהו, הוא היה עוזב את לימודיו ועוזר לה בכל דבר קטן. פעם אחת, כששאלו אותו תלמידיו מדוע הוא מפסיק את לימודיו בשביל דברים קטנים, הוא ענה: "תורה היא מצווה גדולה, אבל כיבוד הורים היא המצווה שממנה מתחילות כל המצוות".
    • הרב עובדיה יוסף ואביו:הרב עובדיה יוסף, שהיה תלמיד חכם גדול ומנהיג הדור, התפרסם גם בכיבודו הגדול לאביו. פעם אחת, אביו ביקש ממנו להביא לו ספר ישן מהחנות, והרב עובדיה, שהיה שקוע בלימודו, יצא מיד כדי לקיים את בקשת אביו. כשהוא חזר עם הספר, אמר לו אביו: "בזכות המסירות שלך, תזכה להיות אור לדור וללמד תורה לישראל".
    • רבי אלעזר בן דורדיא ואמו:רבי אלעזר בן דורדיא, שלפי המסורת היה אדם שחי חיים לא מוסריים, בסוף ימיו חזר בתשובה בכוח הכיבוד שהעניק לאמו. כששמע שאמו בוכה עליו, החליט לשנות את חייו ולחזור לדרך הטובה. הוא קיבל על עצמו את מצוות כיבוד הורים, ומאותו יום הפך להיות אדם צדיק, עד שהגיע למדרגה של צדיק גמור בזכות הכיבוד שנתן להוריו.
      • רבי יוחנן ואמו:במסכת קידושין (דף לא ע"ב) מסופר על רבי יוחנן, שהיה נושא את אמו על כתפיו כדי להביאה לבית הכנסת. כשהציעו לו להשתמש בכרכרה כדי להקל על עצמו, הוא ענה: "אין שמחה גדולה יותר מלשרת את אמי בדרך זו". רבי יוחנן, אחד מגדולי אמוראי ישראל, תמיד היה מציין את הברכה הגדולה שהוא מרגיש בזכות המצווה הזאת.
      • דמא בן נתינה:הגמרא במסכת קידושין (דף לא ע"א) מספרת על דמא בן נתינה, גוי שהיה ידוע בכיבוד אביו. פעם אחת, כשחכמי ישראל הגיעו אליו עם הצעה כספית גדולה כדי לרכוש אבן יקרה שנמצאת ברשותו, הוא סירב למכור אותה, כי המפתח לארון שבו הייתה האבן נמצא תחת הכרית של אביו הישן, והוא לא רצה להפריע את שנתו של אביו. בעקבות מעשה זה, קיבל דמא בן נתינה פרה אדומה שהייתה יקרה בהרבה מהסכום שהציעו לו בתחילה.
      • רב אסי ואמו:במסכת קידושין (דף לא ע"ב) מסופר על רב אסי, שהיה תלמיד חכם גדול שעלה לארץ ישראל כדי ללמוד תורה. אך כאשר שמע שאמו זקוקה לעזרה, הוא עזב את כל לימודיו וחזר לבבל כדי להיות לצידה. מסירותו לאמו נחשבת לדוגמה מצוינת למעלת כיבוד הורים.
      • הרב אריה לוין ואמו:הרב אריה לוין, שהיה ידוע בכינוי "צדיק ירושלים", היה תמיד דואג לכיבוד אמו. כשאמו הייתה חולה, הוא היה מסור לה באופן מיוחד, ובכל פעם שהיה צריך לצאת לעבודה, היה נפרד ממנה במילים חמות ובהבטחה לחזור מהר. כבודו להוריו שיקף את גישתו האוהבת לכל אדם.
 

RU1

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יש גם את הסיפור על רבי יהושוע בן אלם וננס הקצב, הנה הוא:
מעשה ברבי יהושע בן אלם שהיה מגדולי דורו, שחלם באחד הלילות חלום, והנה בחלומו נאמר לו: "שמח בלבבך שאתה וננס הקצב, תשבו זה ליד זה בגן עדן, שחלקו של ננס בעולם הבא כחלקך, ושניכם שווים שם כאחד".



ניעור רבי יהושע מחלומו מבולבל מאד וחשב בליבו: "איך ייתכן כדבר הזה ? והרי אני מיום היוולדי יראתי את ה', שמרתי את מצוותיו, למדתי ולימדתי תורה ולא הלכתי אפילו ארבע אמות בלא תפילין ובלא ציצית, ושמונים תלמידים היו לי, וכיצד זה משווים את מעשיי למעשיו של קצב פשוט?!"



כדי לעמוד על אופיו של ננס הקצב, ביקש רבי יהושע מתלמידיו לחפש אדם בשם זה ולהביאו אליו. הלכו התלמידים וחיפשו אחר ננס הקצב. הלכו מעיר לעיר ומכפר לכפר, ובכל מקום שאלו על אדם בשם ננס הקצב. אחרי יגיעה רבה נמצא האיש, קצב פשוט שבפשוטים. התפלא הקצב לשמוע שרבי יהושע, החכם הגדול בתורה, מחפש אחריו. סבור היה שתלמידי רבי יהושע משטים בו.



הלך רבי יהושע בעצמו אל ביתו של ננס הקצב. כשבא לפניו, שאלו: "אילו מעשים טובים הנך עושה"? השיב ננס הקצב: "קצב אני ומתפרנס ממכירת בשר. יש לי אב ואם זקנים שפרנסתם עליי. זקנים הם הוריי ואינם יכולים לעמוד על רגליהם, ובכל יום ויום אני מאכילם ומשקם בעצמי, ודואג לכל צורכיהם". מיד קם רבי יהושע, נישק את ננס הקצב על ראשו ואמר: "אשריך בני, ואשרי חלקך! מה טוב ומה נעים גורלך! עתה מבין אני את פשר החלום שחלמתי. אשריי ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך ולשבת לצדך בגן עדן!" (סדר הדורות, חלק ג).
 

רננה.

משתמש צעיר
ביקשתי מהבינה מלאכותית זה מה שהציעה,לא בדקתי מקורות:
  • רבי יהושע בן אלישע והאבן הגדולה:רבי יהושע בן אלישע היה ידוע בכבודו הגדול להוריו. פעם, כשהוא ואביו יצאו לטיול, אביו הבחין באבן גדולה בצד הדרך ואמר, "הייתי רוצה לראות אותה בבית שלנו". רבי יהושע, במקום לחשוב על הקושי, הרים את האבן הכבדה על גבו והלך עמה קילומטרים רבים עד שהגיע לביתם. כאשר תלמידיו שאלו אותו מדוע הוא עשה זאת, הוא ענה: "אין דבר יקר יותר מהכבוד שאפשר להעניק להורים".
  • רבי טרפון ואמו הקשישה:אמו של רבי טרפון הייתה קשישה מאוד ונתקלה בקושי לרדת מהמיטות שלה, במיוחד כאשר הרצפה הייתה קרה. כדי להקל על אמו, רבי טרפון היה מתכופף כל פעם שהיא ירדה מהמיטה, וכאשר היא שאלה אותו למה הוא עושה זאת, הוא ענה: "כדי שכפות רגלייך לא יגעו ברצפה הקרה, ואני רוצה שתעמדי על משהו רך וחמים".
  • אב ובן בסוף ימיהם:איש זקן היה חולה מאוד, וידע שהמוות קרוב. בנו, שלא עזב את מיטתו ולו לרגע אחד, טיפל בו במסירות. כשהזקן נפטר, כל אנשי העיר התפלאו איך הבן יכול להמשיך לחיות בשמחה. הבן ענה: "יש לי נחמה גדולה בלב כי זכיתי לכבד את אבי עד סוף ימיו, ואני מרגיש שבזכות זה, הנפש שלו נחה בשלום".
  • הרמב"ם וסל הבצלים:ידוע על הרמב"ם, שלמרות שהיה עסוק כל הזמן בלימודיו ובכתיבה, תמיד מצא זמן לעזור לאביו. פעם, כשאביו ביקש ממנו להביא סל מלא בבצלים מהשוק, הרמב"ם עזב את כל עיסוקיו, הלך לשוק והביא את הסל הכבד בחיוך. כשהתלמידים שאלו מדוע הוא עזב את לימודיו בשביל דבר קטן כזה, הוא ענה: "אין דבר קטן כשמדובר בכבוד ההורים".
    • רבי אליעזר ורבי שמעון בר יוחאי:רבי שמעון בר יוחאי היה ידוע בתלמידיו הרבים ובתורתו הגדולה. אך יותר מהכול, הוא היה ידוע בכבודו לאביו, רבי יוחאי. פעם אחת, כאשר אביו היה צריך מים כדי לרחוץ את ידיו, רבי שמעון הלך רגליים רבות כדי להביא לו מים ממרחקים. כשהגיע למעיין וגילה שאזל המים, הוא לא ויתר, חיפש מעיין נוסף ומילא את הדלי. כשהגיע לאביו וסיפר לו את המאמץ שעשה, אמר לו אביו: "בזכות כבוד זה, יתקבלו תפילותיך בשמיים תמיד".
    • חוני המעגל ובית הוריו:חוני המעגל, איש צדיק שהתפרסם ביכולתו להביא גשמים באמצעות תפילתו, היה ידוע גם בכבודו להוריו. באחד הימים, כששמע שהוריו נמצאים במצוקה כלשהי, עזב את כל עיסוקיו, גם כשהיו חשובים מאוד, ורץ לעזרתם. כשהוא שאל את עצמו אם זה היה נכון לעזוב את ענייני הציבור לטובת הוריו, ענה לו רבו: "הכבוד שאתה נותן להוריך הוא רצון ה' בעצמו, ואין דבר שמעליו".
    • הגאון מווילנה ואמו החולה:הגאון מווילנה, שהיה שקוע בתורה יומם ולילה, אף פעם לא ויתר על כיבוד אמו החולה. בכל פעם שאמו הייתה זקוקה למשהו, הוא היה עוזב את לימודיו ועוזר לה בכל דבר קטן. פעם אחת, כששאלו אותו תלמידיו מדוע הוא מפסיק את לימודיו בשביל דברים קטנים, הוא ענה: "תורה היא מצווה גדולה, אבל כיבוד הורים היא המצווה שממנה מתחילות כל המצוות".
    • הרב עובדיה יוסף ואביו:הרב עובדיה יוסף, שהיה תלמיד חכם גדול ומנהיג הדור, התפרסם גם בכיבודו הגדול לאביו. פעם אחת, אביו ביקש ממנו להביא לו ספר ישן מהחנות, והרב עובדיה, שהיה שקוע בלימודו, יצא מיד כדי לקיים את בקשת אביו. כשהוא חזר עם הספר, אמר לו אביו: "בזכות המסירות שלך, תזכה להיות אור לדור וללמד תורה לישראל".
    • רבי אלעזר בן דורדיא ואמו:רבי אלעזר בן דורדיא, שלפי המסורת היה אדם שחי חיים לא מוסריים, בסוף ימיו חזר בתשובה בכוח הכיבוד שהעניק לאמו. כששמע שאמו בוכה עליו, החליט לשנות את חייו ולחזור לדרך הטובה. הוא קיבל על עצמו את מצוות כיבוד הורים, ומאותו יום הפך להיות אדם צדיק, עד שהגיע למדרגה של צדיק גמור בזכות הכיבוד שנתן להוריו.
      • רבי יוחנן ואמו:במסכת קידושין (דף לא ע"ב) מסופר על רבי יוחנן, שהיה נושא את אמו על כתפיו כדי להביאה לבית הכנסת. כשהציעו לו להשתמש בכרכרה כדי להקל על עצמו, הוא ענה: "אין שמחה גדולה יותר מלשרת את אמי בדרך זו". רבי יוחנן, אחד מגדולי אמוראי ישראל, תמיד היה מציין את הברכה הגדולה שהוא מרגיש בזכות המצווה הזאת.
      • דמא בן נתינה:הגמרא במסכת קידושין (דף לא ע"א) מספרת על דמא בן נתינה, גוי שהיה ידוע בכיבוד אביו. פעם אחת, כשחכמי ישראל הגיעו אליו עם הצעה כספית גדולה כדי לרכוש אבן יקרה שנמצאת ברשותו, הוא סירב למכור אותה, כי המפתח לארון שבו הייתה האבן נמצא תחת הכרית של אביו הישן, והוא לא רצה להפריע את שנתו של אביו. בעקבות מעשה זה, קיבל דמא בן נתינה פרה אדומה שהייתה יקרה בהרבה מהסכום שהציעו לו בתחילה.
      • רב אסי ואמו:במסכת קידושין (דף לא ע"ב) מסופר על רב אסי, שהיה תלמיד חכם גדול שעלה לארץ ישראל כדי ללמוד תורה. אך כאשר שמע שאמו זקוקה לעזרה, הוא עזב את כל לימודיו וחזר לבבל כדי להיות לצידה. מסירותו לאמו נחשבת לדוגמה מצוינת למעלת כיבוד הורים.
      • הרב אריה לוין ואמו:הרב אריה לוין, שהיה ידוע בכינוי "צדיק ירושלים", היה תמיד דואג לכיבוד אמו. כשאמו הייתה חולה, הוא היה מסור לה באופן מיוחד, ובכל פעם שהיה צריך לצאת לעבודה, היה נפרד ממנה במילים חמות ובהבטחה לחזור מהר. כבודו להוריו שיקף את גישתו האוהבת לכל אדם.
תודה רבה רבה
 

רננה.

משתמש צעיר
יש גם את הסיפור על רבי יהושוע בן אלם וננס הקצב, הנה הוא:
מעשה ברבי יהושע בן אלם שהיה מגדולי דורו, שחלם באחד הלילות חלום, והנה בחלומו נאמר לו: "שמח בלבבך שאתה וננס הקצב, תשבו זה ליד זה בגן עדן, שחלקו של ננס בעולם הבא כחלקך, ושניכם שווים שם כאחד".



ניעור רבי יהושע מחלומו מבולבל מאד וחשב בליבו: "איך ייתכן כדבר הזה ? והרי אני מיום היוולדי יראתי את ה', שמרתי את מצוותיו, למדתי ולימדתי תורה ולא הלכתי אפילו ארבע אמות בלא תפילין ובלא ציצית, ושמונים תלמידים היו לי, וכיצד זה משווים את מעשיי למעשיו של קצב פשוט?!"



כדי לעמוד על אופיו של ננס הקצב, ביקש רבי יהושע מתלמידיו לחפש אדם בשם זה ולהביאו אליו. הלכו התלמידים וחיפשו אחר ננס הקצב. הלכו מעיר לעיר ומכפר לכפר, ובכל מקום שאלו על אדם בשם ננס הקצב. אחרי יגיעה רבה נמצא האיש, קצב פשוט שבפשוטים. התפלא הקצב לשמוע שרבי יהושע, החכם הגדול בתורה, מחפש אחריו. סבור היה שתלמידי רבי יהושע משטים בו.



הלך רבי יהושע בעצמו אל ביתו של ננס הקצב. כשבא לפניו, שאלו: "אילו מעשים טובים הנך עושה"? השיב ננס הקצב: "קצב אני ומתפרנס ממכירת בשר. יש לי אב ואם זקנים שפרנסתם עליי. זקנים הם הוריי ואינם יכולים לעמוד על רגליהם, ובכל יום ויום אני מאכילם ומשקם בעצמי, ודואג לכל צורכיהם". מיד קם רבי יהושע, נישק את ננס הקצב על ראשו ואמר: "אשריך בני, ואשרי חלקך! מה טוב ומה נעים גורלך! עתה מבין אני את פשר החלום שחלמתי. אשריי ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך ולשבת לצדך בגן עדן!" (סדר הדורות, חלק ג).
תודה
 
  • תודה
Reactions: RU1

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קו

א הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ:ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת:ד זָכְרֵנִי יי בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ:ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ:ו חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ:ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף:ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ:ט וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:יא וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ:יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ:יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן:טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם:טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יי:יז תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם:יח וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים:יט יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:כ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף:כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ:כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יי:כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר:כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת:כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה:ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:לב וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם:לג כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו:לד לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יי לָהֶם:לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם:לו וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:מ וַיִּחַר אַף יי בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ:מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם:מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם:מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם:מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב (חסדו) חֲסָדָיו:מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם:מז הוֹשִׁיעֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:מח בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה