"הנה הגענו לרגע הגורלי" נשנקת הנואמת בהתרגשות, אינה שמה ליבה לקהל הרדום. "רגע בו אנו קוראים: לא עוד! להתלעלעות הבלתי פוסקת באמירת: הסיפור-המשותף-של-כל-קהילת-הכתיבה-המקצועית, ומתחילים לקרוא לספר בשמו".
קונפטי צבעוני נזרק ממאחורי הקלעים, לקול דממת הקהל. הנואמת מחייכת.
קונפטי כתום תועה מרחף שניות מספר בחלל האולם ונוחת על פניו של אחד המשתתפים, שמתעורר בבהלה.
"רגע" הוא קורא בקול מנומנם: "מה השם בו אנו מתחילים לקרוא לסיפור?".
הנואמת חושבת לרגע, משפילה את ראשה. "על זה טרם הכרענו" מודה.
"ישנן כמה אפשרויות העומדות על הספר".
קונפטי צבעוני נזרק ממאחורי הקלעים, לקול דממת הקהל. הנואמת מחייכת.
קונפטי כתום תועה מרחף שניות מספר בחלל האולם ונוחת על פניו של אחד המשתתפים, שמתעורר בבהלה.
"רגע" הוא קורא בקול מנומנם: "מה השם בו אנו מתחילים לקרוא לסיפור?".
הנואמת חושבת לרגע, משפילה את ראשה. "על זה טרם הכרענו" מודה.
"ישנן כמה אפשרויות העומדות על הספר".