שיתוף - לביקורת כדור - רגל

[חני כהן :)]

"פס.. מאיר, נו כבר אתה בא?"

"וואי ישראל לא נעים לי, רק עכשיו המשגיח נתן שיחת תוכחה רצינית על העניין הזה".

"נו, תפסיק כבר להתחסד, המשחק מתחיל עוד מעט".

"טוב, נו יאללה אני בא".

----
הם יצאו מהיכל הישיבה כאילו היו שני גנבים אטומי פנים שבורחים מפניו המאיימות של בעל הבית.

מוטי מהקיוסק קיבל אותם בשמחה: "כמעט פספסתם את המשחק, בואו, זה מתחיל".

"אין, אין מרוקו לוקחים", אמר ישראל תוך כדי שהוא פותח את שקית הפופקורן המגושמת.



"מיילא, לרדוף אחרי כדור-", הקול מאחוריהם היה רדיופוני, תוכחני, מוכר.

"המשגיח???", ישראל עוד רגע נחנק מהפופקורן, מאיר החוויר.

"כן, כן, אתם רואים נכון. ואני באמת לא מבין מה אתם עושים פה".

"הרב תן לנו עוד קצת, אחר כך נחזור לישיבה ונלמד ברצינות", התחנן ישראל.

"מבטיחים", הוסיף מאיר.

"בשום אופן!!", המשגיח היה נחרץ. " מיילא לרדוף אחרי כדור, אבל לבעוט בו עד שמשיגים אותו? איפה ההיגיון???"

"הרב, אבל גם בתורה יש משהו כזה", אמר ישראל.

"גם למי מצלצל משהו", הוסיף מאיר.

"נו..."

"וישמע ישורון ו..יבעט"., אמרו שניהם.

פניו של המשגיח האדימו.

"בואו, בואו, יש לכם עוד הרבה מה ללמוד", אמר אחר שהתאושש.

"בבקשה הרב, אל תספר לראש הישיבה" התחנן ישראל.

כן, בבקשה אל תשים לנו רגל", הוסיף מאיר.

"מחובתי לספר לו, תקוו שהוא לא יזרוק אתכם ככדור".