הכדורגל של 'מכבי' = עבודה זרה
יוס'ל שרוע על המיטה. רכון על ספר מתח אנגלי מתורגם. חוסך מעצמו כל חוש כלפי הסביבה.
לפתע, דביר מהמיטה ממול, נכנס לחדר בצעדי ריקוד, מנופף באגרופיו, "יש!!! ישששששש!!!" התלהב שוב ושוב.
כשעופר - מהמיטה עם הדיקטים המקיפים אותה כחומה - קלט שהוא לא מתכוון להירגע. הרים את קולו, "שתוק! שתוק! שקט כבר". נחוש בדעתו להפר את האושר.
כשהטונים חדרו את מעטפת האוטם שאפפה את יוס'ל, הרים את ראשו ושאל, "מה קרה היום?"
העפת מבט קצר בין הניצים, פתחה את פיו של עופר, "הוא שמח ש'מכבי ת"א' ניצחה… פוי! גועל נפש".
יוס'ל גיחך בתוך הציצית האחוזה בידיו במתח. שוב הם רבים לי כאן מי יותר 'חרדי', כעךךךך, 'שניהם אותו דבר', חלפה במוחו מחשבה גדושה הכרת ערך עצמי.
"יאללה, די עם זה. כדורגל זה עבודה זרה", אמר יוס'ל בהאלפת בינה למתחזקים הצעירים, שלרוע מזלו שוכנו יחד עימו בחדרו בקומת ה'קיבוץ', (מלעיל).
המבטים התמהים שהוחלפו כעת הביכו את יוס'ל. מה אמר לא נכון?
"לא צריך להגיד עבודה זרה" הגיש עופר הסתייגות מהאמירה הקנאית.
"מה הבעיה, עופר? אשריך! אל תתבייש במה שאתה חושב, "ויגבה ליבו בדרכי ה'".
חה חה חה, פרץ צחוק פרוע מכל יושבי החדר,
"הוא בית"ר ירושלים…"
*מבוסס על מעשה שהיה
נערך לאחרונה ב: