שיר כָּאן זֶה לֹא שִׁיר, הַקִּדֹּמֶת טוֹעָה

[קראנץ']

זֶה רַק עִרְבּוּבְיָה שֶׁל מִלִּים
שֶׁמְּנַסּוֹת לִבְנוֹת תִּלִּים
וּמַחֲרִיבוֹת חִדּוּד לָשׁוֹן
עוֹד טֶרֶם קָם

כִּי מִי יִקְרָא בִּכְלָל שׁוּרוֹת
אוֹ יַעֲמִיק הַבַּיִת לִרְאוֹת
שֶׁל מְשׁוֹרֵר מִיְּמֵי בֵּינַיִם
חֲסַר טַעַם


עֻלּוֹ עֻלּוֹ אֲנָשִׁים
אִם בְּכָבוֹד אַתֶּם רוֹצִים
הִתְרַחֲקוּ מִן הַשִּׁירִים
כְּמֵטְוַחַיּיִם

כִּי לֹא מְשַׁנֶּה אִם שִׁיר - הֲכִי
הָעָם רוֹאֶה כְּאַרְכָאִי
כָּל צְלִיל חָרוּז עָמֹק נִסְתָּר
כְּבֵית הַחַיִּים.