שיר יש מילים שאין להן כותרת.

[גאווהסקריפט]

(אם יש הערות או הארות על המילים וכו' אשמח לקבל...)

ושוב
אנחנו מתאספים
ממצמצים מול השמש הצורבת
עברה עוד שנה

ושוב
בשגרה הזויה
מסכמים מי מביא מה
יושבים לסעודה

לא אבלים עוד
אך חפויי ראש
וגם אם עבר מספיק זמן
אם נצחק ונתבדח
הקריעה שקרענו חקוקה עמוק בלב
וגם הדמעות
הגעגועים
כולם עודם ועדיין.


============================================================================

איך מתוך החיוכים
על המקרר
בולטים לי אלו
שאינם עוד.
רק התווים משורטטים
המנגינה
מזמן גוועה
איך תמונה שורדת יותר
מהמקור.
רוצה לבכות.
רוצה לדרוש
תנו לי אותם
בחזרה

אבל זה כל מה שנשאר.
נעליים, בגדים, מגירה מבולגנת
הכול יושב פה, מחכה
תמונות ,הקלטות, סרטונים
אתם עוד חיים בתוכם
צאו כבר
אנחנו מחכים
כל כך.

========================================================

אוף.
לא בא לי שוב.
כל הסרט חוזר על עצמו.
לשבת ולכתוב.
לנסות להתנחם במשמעות
בזיכרון
להתגעגע

אוף
לא בא לי שוב
להיות בהלם
לעכל כל יום עוד קצת
שזה יבוא לי משום מקום
ויעלם לאט לאט
אבל אף פעם לא לגמרי.

אוף
אין בי כח עוד
להמשיך
ולדעת שמחר
זה יקרה
שוב

 

[שיבת ציון]

.

 

[שיבת ציון]

וואו. שיר מיוחד ונוגע.
המשפט הזה במיוחד קלע לי אל הלב:

איך תמונה שורדת יותר
מהמקור.

בקטע ספרותי, ואולי בשירים בפרט, נשמר משלב לשוני גבוה יותר מביום- יום. ולכן את זה-

לא בא לי שוב.

הייתי מחליפה ב: "לא רוצה שוב", או כמו שכתבת בהמשך: "אין בי כח" וכד'.

 

[RU1]

וואו. שיר מיוחד ונוגע.
המשפט הזה במיוחד קלע לי אל הלב:



בקטע ספרותי, ואולי בשירים בפרט, נשמר משלב לשוני גבוה יותר מביום- יום. ולכן את זה-

הייתי מחליפה ב: "לא רוצה שוב", או כמו שכתבת בהמשך: "אין בי כח" וכד'.

נכון מאוד.
אבל כאן ספציפית "לא בא לי שוב" מבטא לדעתי בצורה הכי טובה.