עזרה יש לך אפשרות לבטל את גזירת החד פעמי. נשארו 4 ימים להתנגדות

[shira bira]

עד שתצטרכי לשלם כסף על כל שיחה ל"קל קו".

אם זה יחסוך ממני את עשרות הצינתוקים בשבוע אני מוכנה לשלם.

 

[קצרה]

את לא מכירה ולא יודעת את תנאי החיים שלי, כך שזה די מתיימר לקבוע מתי הייתי מבצעת את השינוי ומתי לא.

אני חושבת שאני כן יכולה לכתוב בלשון רבים, כחברה, את כמובן מוזמנת שלא לעשות זאת.

לא מכירה את תנאי החיים שלך
רק יודעת שכהצהרתך ביצעת החלטה מושכלת שלא לצרוך חד פעמי.
ואת זו שביצעת את השינוי.
ולכן דברי ממשיכים להיות רלונטיים.

 

[C]

אם זה יחסוך ממני את עשרות הצינתוקים בשבוע אני מוכנה לשלם.

זה לא יחסוך. הצנתוקים של ארגוני הצדקה זה שיחה יוצאת, ולא שיחה נכנסת. הם משלמים על זה, ולא מרוויחים דמי קישוריות.

 

[ככר השוק]

זה לא סיפור של אידישקייט ולא של חינוך, ערכים ואמת אבסולוטית שנמצאת בכיס של החברה שלנו.
זה סיפור פשוט של שמרנות. זו חברה שלא עושה שום שינוי עד שלא נכפה עליה הר כגיגית

הוכחה?

עד לפני כמה שנים השאלות לרבנים היו- האם *מותר* להשתמש בכלים חד פעמיים בשבת? עקרות בית צדיקות נלחמו נגד זה בתוקף. בהתחלה התשובות היו (ויש ציטוטים בספרי שותי"ם) שזה לא ראוי, שזה לא כבוד שבת, שהדורות מפונקים.

ואז התחילו לענות שכבוד שבת זה עונג שבת. שאפשר. שאם האישה רוצה חד פעמי הבעל לא יכול לכפות עליה (נעבאך) כלים אמיתיים וראוי שהוא ירשה לה לקנות אותם. המורות בסמינר עדיין דברו בשבחן של נשים שלא נכנעות לרוח הזמן ועובדות קשה כדי לשמר את שולחן השבת היהודי הרוחני המקורי. באוזניי שמעתי, ולהכל יש ציטוטים כתובים אין ספור.

לקחו רק 15-20 שנה עד שכאן בפרוג אנשים כותבים ברצינות תהומית- לשטוף כלים אמיתיים בשבת זה בעיה הלכתית!! האמת האמיתית של החברה החרדית זה כלים חד פעמיים! כל מי שחושב אחרת הוא לא חלק מהחברה הזו!
ואני עוד זוכרת רבנית גדולה (שם בפרטי) שכשהכריחו אותה בשבת שמחה משפחתית לקנות חד פעמי- היא עמדה ושטפה את כל הכלים החד פעמיים כי זו השחתת הנפש לזרוק. וגם אצלה זה נבע בעיני משמרנות פשוטה וחוסר יכולת להתרגל לדברים חדשים.

חוץ מלגחך מהצד ולחכות לראות מה יהיה לוז החרדיות האמיתית והשורשית בעוד 15 שנים, אין הרבה מה לעשות. אנשים פשוט חושבים לאט.

 

[קצרה]

אני חושבת שאני כן יכולה לכתוב בלשון רבים, כחברה, את כמובן מוזמנת שלא לעשות זאת.

את יכולה לכתוב בלשון רבים כחברה.
לא יכולה להכליל את עצמך בתוך חברה שאינך חלק ממנה.

את חלק מהחברה הישראלית/החרדית/הקהילתית.
אינך חלק מהחברה המשתמשת בחד פעמי עליה דיברת שיהיה עבורה בסדר ולא נורא.

לכן שיח בנוגע לחברה הצורכת חד פעמי ואם זה נורא עבורה או לא - בשפה העברית נכתב בלשון רבים נסתר/נוכח
ולא בלשון רבים מדבר/ת.

אבל אם כללת את עצמך בחברת המשתמשים בחד פעמי - אל תתפלאי ששאלנו אותך האם את אכן משתמשת בחד פעמי
וכשענית שלא -
פירשנו את דבריך כאילו נכתבו בלשון נסתר/נוכח = הטפה לאחרים.

זכותך לכלול את עצמך.
וכך ם זכותינו לבדוק האם את מוכללת בחברה ספיציפית
ולהחריג אותך בתגובה שלנו ממנה אם את לא נכללת בה כתשובתך.

 

[GRN]

השימוש בחד פעמי נראה לך "מאוד נחמד ומקל על החיים".
לאנשים אחרים הוא נראה "צורך חיוני על מנת לשרוד את היום יום".

וכאן מקור ההבדל ביניכם.
על נחמד ומקל אפשר לוותר.
על צורך חיוני קצת פחות.

בכלל לא דמגוגיה לדבר על פגיעה בפת לחם / ממתקים.
זה כפי הנראה מה שהולך להתרחש אצל השכבות החלשות שאין שם בשום אופן 100 שקל מיותרים להוסיף על החד פעמי - וזה חייב לבוא מאיזה מקום.
ולהזכריך - הם כותבים את דעתם ואת המציאות אצלם.

לדעתך זה מגוחך לוותר על עגבניה/לבן/ממתק לילד לטובת שימוש בחד פעמי.
לאמהות שמדמיינות את הקימה בבוקר אחרי לילה טרוט לתוך מטבח עם ריח לא נעים מכלל ערימות הכלים שבכיורים הלא נקיים. שב-2 בלילה אחרי כל העבודה היומיומית בעייפות מטורפת מלילה שתיים חסרי שינה בגלל תינוק שצרח משיניים.
הם כמובן לא הספיקו לשטוף וזה קרה 3 ימים ברצף ... וחיטוט נואש בערימות הכיור עבור כפית וכוס לשוקו של יוסי שמאחר את ההסעה.
בכלל לא מגוחך לוותר על ממתק ובכלל לא דמגוגי לכתוב שזה מה שהולך לקרות בהרבה בתים.

לא. לא כולן נשים שרק צריכות לפנות עוד איזה רבע שעה יש כאלו שמגיעות ללשטוף את הבית מלמעלה פעם בשבוע חצי שעה לפני שבת. ברוכה הבאה לעולם הזה.

בתוך עמי אנוכי יושבת.

 

[GRN]

לא מכירה את תנאי החיים שלך
רק יודעת שכהצהרתך ביצעת החלטה מושכלת שלא לצרוך חד פעמי.
ואת זו שביצעת את השינוי.
ולכן דברי ממשיכים להיות רלונטיים.

ביצעתי את השינוי למרות הקושי (גדול הרבה יותר ממה שתיארת באחת ההודעות כאן)

 

[GRN]

זה לא סיפור של אידישקייט ולא של חינוך, ערכים ואמת אבסולוטית שנמצאת בכיס של החברה שלנו.
זה סיפור פשוט של שמרנות. זו חברה שלא עושה שום שינוי עד שלא נכפה עליה הר כגיגית

הוכחה?

עד לפני כמה שנים השאלות לרבנים היו- האם *מותר* להשתמש בכלים חד פעמיים בשבת? עקרות בית צדיקות נלחמו נגד זה בתוקף. בהתחלה התשובות היו (ויש ציטוטים בספרי שותי"ם) שזה לא ראוי, שזה לא כבוד שבת, שהדורות מפונקים.

ואז התחילו לענות שכבוד שבת זה עונג שבת. שאפשר. שאם האישה רוצה חד פעמי הבעל לא יכול לכפות עליה (נעבאך) כלים אמיתיים וראוי שהוא ירשה לה לקנות אותם. המורות בסמינר עדיין דברו בשבחן של נשים שלא נכנעות לרוח הזמן ועובדות קשה כדי לשמר את שולחן השבת היהודי הרוחני המקורי. באוזניי שמעתי, ולהכל יש ציטוטים כתובים אין ספור.

לקחו רק 15-20 שנה עד שכאן בפרוג אנשים כותבים ברצינות תהומית- לשטוף כלים אמיתיים בשבת זה בעיה הלכתית!! האמת האמיתית של החברה החרדית זה כלים חד פעמיים! כל מי שחושב אחרת הוא לא חלק מהחברה הזו!
ואני עוד זוכרת רבנית גדולה (שם בפרטי) שכשהכריחו אותה בשבת שמחה משפחתית לקנות חד פעמי- היא עמדה ושטפה את כל הכלים החד פעמיים כי זו השחתת הנפש לזרוק. וגם אצלה זה נבע בעיני משמרנות פשוטה וחוסר יכולת להתרגל לדברים חדשים.

חוץ מלגחך מהצד ולחכות לראות מה יהיה לוז החרדיות האמיתית והשורשית בעוד 15 שנים, אין הרבה מה לעשות. אנשים פשוט חושבים לאט.

תודה

 

[GRN]

את יכולה לכתוב בלשון רבים כחברה.
לא יכולה להכליל את עצמך בתוך חברה שאינך חלק ממנה.

את חלק מהחברה הישראלית/החרדית/הקהילתית.
אינך חלק מהחברה המשתמשת בחד פעמי עליה דיברת שיהיה עבורה בסדר ולא נורא.

לכן שיח בנוגע לחברה הצורכת חד פעמי ואם זה נורא עבורה או לא - בשפה העברית נכתב בלשון רבים נסתר/נוכח
ולא בלשון רבים מדבר/ת.

אבל אם כללת את עצמך בחברת המשתמשים בחד פעמי - אל תתפלאי ששאלנו אותך האם את אכן משתמשת בחד פעמי
וכשענית שלא -
פירשנו את דבריך כאילו נכתבו בלשון נסתר/נוכח = הטפה לאחרים.

זכותך לכלול את עצמך.
וכך ם זכותינו לבדוק האם את מוכללת בחברה ספיציפית
ולהחריג אותך בתגובה שלנו ממנה אם את לא נכללת בה כתשובתך.

צודקת, זכותכם

 

[קצרה]

בתוך עמי אנוכי יושבת.

בתוך העם שעבורו חד פעמי הוא מאוד נחמד ומקל על החיים"?
או בתוך העם שעבורו חד פעמי הוא "צורך חיוני על מנת לשרוד את היום יום" ?

אם בתוך עמך את יושבת ומבינה שזה המצב בהרבה בתים מרובי ילדים-
אז איך לדעתך אדם שאומר שאין לו מאיפה להוסיף את ה-100 שקל אבל ערימות כלים תמידיות בכיור שנשטפות בפזיזות ללא נקיון אמיתי רק שניה לני הצורך בשימוש חוזר + מטבח מסריח אינן אופציה עבורו אז הוא כפי הנראה יתן לילדים פחות אוכל/ממתיקים -
הוא רק דמגוג ומגוחך?

הוא בסך הכל דובר את האמת העצובה המוכרת לו. (וגם לך לדבריך--)

 

[קצרה]

ביצעתי את השינוי למרות הקושי (גדול הרבה יותר ממה שתיארת באחת ההודעות כאן)

בהחלטה מושכלת שהקושי בטווח יכולותיך.
או בהחלטה מושכלת שאין לך בעיה עם הררי כלים תמידיים בכיור ואכילה מתוך כלים מסריחים ולא נקיים.

לא כל מי שכופים עליו קושי עצום שהוא לא מסוגל לעמוד בו או שימוש בכלים מסריחים שהוא לא מסוללעמוד בו - הוא דמגוג ומגוחך אם הוא מחליט לצמצם באוכל של ילדיו במקום.

 

[GRN]

בתוך העם שעבורו חד פעמי הוא מאוד נחמד ומקל על החיים"?
או בתוך העם שעבורו חד פעמי הוא "צורך חיוני על מנת לשרוד את היום יום" ?

אם בתוך עמך את יושבת ומבינה שזה המצב בהרבה בתים מרובי ילדים-
אז איך לדעתך אדם שאומר שאין לו מאיפה להוסיף את ה-100 שקל אבל ערימות כלים תמידיות בכיור שנשטפות בפזיזות ללא נקיון אמיתי רק שניה לני הצורך בשימוש חוזר + מטבח מסריח אינן אופציה עבורו אז הוא כפי הנראה יתן לילדים פחות אוכל/ממתיקים -
הוא רק דמגוג ומגוחך?

הוא בסך הכל דובר את האמת העצובה המוכרת לו. (וגם לך לדבריך--)

אנחנו מסתובבים סביב עצמנו בלי תכלית.
אפשר למצוא דרכים שונות להתמודד עם המציאות.
מבינה את הכעס, לא חושבת שאי אפשר להסתדר.
כחברה, התרגלנו ליתר נוחות ופינוק.

 

[GRN]

בהחלטה מושכלת שהקושי בטווח יכולותיך.
או בהחלטה מושכלת שאין לך בעיה עם הררי כלים תמידיים בכיור ואכילה מתוך כלים מסריחים ולא נקיים.

לא כל מי שכופים עליו קושי עצום שהוא לא מסוגל לעמוד בו או שימוש בכלים מסריחים שהוא לא מעונין בו - הוא דמגוג ומגוחך אם הוא מחליט לצמצם באוכל של ילדיו במקום.

את באמת חושבת שזה לא בטווח היכולות של משפחות מרובות ילדים? בזה אנחנו ככל הנראה חלוקות מאוד.

 

[קצרה]

אנחנו מסתובבים סביב עצמנו בלי תכלית.
אפשר למצוא דרכים שונות להתמודד עם המציאות.
מבינה את הכעס, לא חושבת שאי אפשר להסתדר.
כחברה, התרגלנו ליתר נוחות ופינוק.

אנחנו לא מסתובבים בלי תכלית
כי הנה ענית את התשובה
את בתוך העם שחושב שחד פעמי הוא נוחות ופינוק ואינו צורך חיוני. נקודה.

ואתקן שוב את דברייך כזכותי : "כחברה התרגלתם ליתר נוחות ופינוק"

 

[קצרה]

את באמת חושבת שזה לא בטווח היכולות של משפחות מרובות ילדים? בזה אנחנו ככל הנראה חלוקות מאוד.

יש אנשים מרובי ילדים כאן באשכול זה
שחושבים או יודעים שזה לא בטווח יכולותיהם.
כבדי אותם.

הנה אני כאן להודות בריש גלי:
בבית שלי היו לפחות 7 שנים בהן -
כביסה מעולם לא קופלה היו הרים בסלון שחפרנו בהם.
סירים נשארו בכיור עד לשימוש הבא בהם גם אם חלפו שבועיים.
הבית נשטף וסודר פעם בשבוע לפני שבת.

באותה תקופה זה בפירוש לא היה בטווח יכולותי לשטוף כל יום כוסות/צלחות/סכו"ם ושאר כלים.

אם אנחנו חלוקות מאד על טווחי היכולות = בכל זאת למרות שבתוך עמך את יושבת -
יש עוד כל מיני "חברות" שאת לא נכללת בהן
את לא מכירה את טווחי היכולות של נשיםמסוימות
העובדות 9 שעות עם 6 ילדים מתחת גיל 8... + בעל אברך שלומד ברוך השם 12 שעות ביום ...

השם ברא אותנו שונים. יש כאלו שיש להם בטריה טובה יותר וכאלו שפחות.

 

[GRN]

יש אנשים מרובי ילדים כאן באשכול זה
שחושבים או יודעים שזה לא בטווח יכולותיהם.
כבדי אותם.

הנה אני כאן להודות בריש גלי:
בבית שלי היו לפחות 7 שנים בהן -
כביסה מעולם לא קופלה היו הרים בסלון שחפרנו בהם.
סירים נשארו בכיור עד לשימוש הבא בהם גם אם חלפו שבועיים.
הבית נשטף וסודר פעם בשבוע לפני שבת.

באותה תקופה זה בפירוש לא היה בטווח יכולותי לשטוף כל יום כוסות/צלחות/סכו"ם ושאר כלים.

אם אנחנו חלוקות מאד על טווחי היכולות = בכל זאת למרות שבתוך עמך את יושבת -
יש עוד כל מיני "חברות" שאת לא נכללת בהן
את לא מכירה את טווחי היכולות של נשיםמסוימות
העובדות 9 שעות עם 6 ילדים מתחת גיל 8... + בעל אברך שלומד ברוך השם 12 שעות ביום ...

השם ברא אותנו שונים. יש כאלו שיש להם בטריה טובה יותר וכאלו שפחות.

גם אצלי הייתה תקופה כזאת
אז גם לא השתמשתי בחד פעמי, ושרדתי.
כמו ששרדתי עם הכביסות, ועם יתר הדברים.
מוצאים דרכים להתמודד.

אבל אצלי הייתה תקופה הרבה יותר מורכבת ממה שאת מתארת, ואז השתמשתי בחד פעמי, והחלטתי גם להפסיק את השימוש, וגם אז - שרדתי.

לא אוהבת מסכנות והתקרבנות (במיוחד כשמכניסים בפנים את הבעל העמל בתורה).

 

[GRN]

אנחנו לא מסתובבים בלי תכלית
כי הנה ענית את התשובה
את בתוך העם שחושב שחד פעמי הוא נוחות ופינוק ואינו צורך חיוני. נקודה.

ואתקן שוב את דברייך כזכותי : "כחברה התרגלתם ליתר נוחות ופינוק"

התרגלנו ליתר נוחות ופינוק בתחומי חיים רבים ושונים, וגם אני כלולה בתוך זה.

האשכול הבא: הגדרת צורך חיוני.

 

[loving music]

גם אצלי הייתה תקופה כזאת
אז גם לא השתמשתי בחד פעמי, ושרדתי.
כמו ששרדתי עם הכביסות, ועם יתר הדברים.
מוצאים דרכים להתמודד.

אבל אצלי הייתה תקופה הרבה יותר מורכבת ממה שאת מתארת, ואז השתמשתי בחד פעמי, והחלטתי גם להפסיק את השימוש, וגם אז - שרדתי.

לא אוהבת מסכנות והתקרבנות.

שאפו ענק
מחיאות כפיים סוערות
הערצה אינסופית
נו, ואז?
מה שאת מסוגלת זה מה שכולם מסוגלים?
ואם הם לא רוצים לעשות את זה זה מסכנות והתקרבנות?

 

[GRN]

שאפו ענק
מחיאות כפיים סוערות
הערצה אינסופית
נו, ואז?
מה שאת מסוגלת זה מה שכולם מסוגלים?
ואם הם לא רוצים לעשות את זה זה מסכנות והתקרבנות?

לא נוח לי סגנון הדיבור הזה.
(גם בהודעות הקודמות, ולא רק שלך. משום מה הצד שטוען שאצלו העמדה היהודית האותנטית נוטה לסגנון דיבור כזה).

לא כולם מסוגלים. יש מקרי קצה.
שנתחיל לדבר על מה שהיה בעבר? האם חושבים שבעבר לאנשים היה יותר קל? הם עבדו הרבה יותר על כל דבר, גם אם לא יצאו לעבודה 9 שעות ביום, ולא היה להם חד פעמי.

 

[loving music]

לא נוח לי סגנון הדיבור הזה.
(גם בהודעות הקודמות, ולא רק שלך. משום מה הצד שטוען שאצלו העמדה היהודית האותנטית נוטה לסגנון דיבור כזה).

לא כולם מסוגלים. יש מקרי קצה.
שנתחיל לדבר על מה שהיה בעבר? האם חושבים שבעבר לאנשים היה יותר קל? הם עבדו הרבה יותר על כל דבר, גם אם לא יצאו לעבודה 9 שעות ביום, ולא היה להם חד פעמי.

לי אישית לא נוח הסגנון שבו מאשימים את הצד השני בהתקרבנות אבל נניח לזה.
אבל מה רלוונטי מה שהיה בעבר? אנחנו במאה ה- 21, מכל בחינה, וגם מהבחינה הזאת.
יש דברים שמקלים על החיים בעידן שלנו ויש דברים שמקשים עליהם, מה שהיה פעם לא יחזור לעולם, ולכן כל השוואה לעבר היא לא רלוונטית בעיני.
ואלו שלא מסוגלים הם מקרי קצה לדעתך בלבד.