יש ימים יבשים, ויש ימים רטובים.
מכירים את הימים האלו? (אלה?)
עובר עליי יום, לפעמים הוא רטוב, נובע, זורם, כיף. מלא הספקים.
מתחילה לכתוב משהו, המילים גולשות מהעט כמו מעצמם.
מתחילה לייצר משהו, הרעיונות זורמות, אחד אחרי השני, מתקבל צורה וצבע, רואים תזוזה, חיות.
המרץ תופח, אני עושה ועושה, מתקתקת ענינים. מסתכלת לאחור ואומרת, וואו.
תחושה טובה מפלסת לה דרך אליי.
איזה כיף!
ויש גם ימים כאלה יבשים.
הכל תקוע.
לא הולך.
מתפשל יותר ממה שעשיתי, עדיף שלא אנסה לעשות, מתסכל כזה, מרגישה לא יוצלחית.
מה קורה לי?
איפה ים הרעיונות מאתמול?
מחפשת טיפת לחלוחית... ואין.
(ומה עם אלו שבין לבין? או גם וגם.
גל אחד רטוב, המשך עצוב ויבש.
לא הולך, כן הולך, ואני נדנדה... ) - מתלבטת אם להוסיף.
אלו ואלו מאיתו (יתברך)
ותודה.
על אלו הרטובים שנותנים לי חיות, מרץ וכח להמשיך.
ועל אלו היבשים (שחוץ מזה שהם טובים אבל נסתרים ממני),
הם גורמים לי להעריך יותר את הימים הרטובים.
אז על שניהם, תודה.
וגם לכל מי שמתנדב לעזור לי לשפץ, תודה.
(דקדוקי לשון- דחוף. ביטויים יותר טובים... בקיצור, עזרתכם.)