שיר ישעי / מ. דודי

[מ. י. פרצמן]

שיר ליום כיפור שהתפרסם היום בלקראת.
אני אוהבת אותו, כי יש בו אומנות יפהפיה בעיני -
כמעט כל מילה נשענת על סימוכין מהמקורות. מקור כלשהו בתנ"ך שמשתמש במילה הזו, בביטוי הזה, ברעיון הזה.
זה מדהים הכתיבה בעברית מודרנית בהישענות על כתיבה תנ"כית.
מעלה לכאן.

שפת אמת, האזינו תר"ס:
ולכן אחר יוהכ"פ צריכין לקבל עבודת השי"ת בשמחה... ובזמן המקדש כשהלבין החוט בודאי נתמלאו בנ"י בשמחה.
וגם עתה צריכין להאמין כי נטהרנו מעונותינו. ובאמת זה האות כפי מה שמרגיש האדם שמחה בנפשו. וגם זה תליא כפי המרירות וצער שיש להאדם מהחטאים כך מרגיש אחר יוהכ"פ השמחה. וזהו שמחת החג אחר יו"כ וניתן לבנ"י.

יִשְעִי / מ. דודי

נִלְחַמְתְּ בְּשָׁחֹר
בְּכֶתֶם עָכוֹר
פּוֹתַחַת לְתִקְוָה
מְמָרֶקֶת קִרְבָה

כָּךְ הָלַכְתְּ
וְהִתְּמַלְאָכְת
לִבַּנְתְּ
וְהִלְבַּנְתְּ

נִגְלֶה
בְּלֹבֶן מַרְטִיט
חוּט שֶׁל זְהוֹרִית
יֶשַׁע אֱלוֹקִים רָאִית

תְּקִיעַת נְעִילָה מְהַדְהֶדֶת
לְחֵרוּת נַפְשֵׁךְ מַעֶדֶת
וְאַתְּ שְׁטוּפָה
בְּאֹשֶׁר אֲפוּפָה
עֲטוּפָה
אַהֲבָה

וְזֶה לָךְ הָאוֹת מִמַּעַל
שֶׁסָּלַח לָךְ מָעַל
תֵּצֵא בַּת הַקּוֹל
לֵךְ אֱכֹל
לַחְמֶךָ
בְּשִׂמְחָה,
כִּי רָצָה
סָר עֲווֹנְךָ
וְנִרְצָהּ