עוֹדֵךְ נִצֶּבֶת גְּדוּשַׁת סִמְטָאוֹת,
וְחַיִּים מְפַכִּים.
עוֹדֵךְ מְפַזֶּרֶת אַלְפֵי נְגוֹהוֹת,
וַאֲוִיר הַמַּחְכִּים.
עוֹדֵךְ מוֹשִׁיטָה אֵלַי יָד וּמִגְדָּל,
וְנוֹשֶׁקֶת הָרֵי הֲרָרַיִךְ,
סִפּוּרֵי עַם בְּפִיךְ, מֵעוֹלָם לֹא חָדַלְתְּ,
וַעֲדַיִן נוֹשֵׂאת שֶׁעָרַיִךְ
וַהֲמוֹן בָּךְ פּוֹסֵעַ, קוֹשֵׁר לָךְ כְּתָרִים,
עַל עַם וְאֻמָּה וְחוֹמָה
וְעוֹדֵךְ מְשַׁקֶּרֶת, עִירִי הַיָּפָה,
אֲהָהּ!
עוֹדֵךְ מְרַמָּה.
לָמָּה עוֹדֵךְ מְאַחֶזֶת עֵינַיִם,
כְּאִלּוּ הִשְׁלַמְתְּ בִּדְמָמָה?
כְּאִלּוּ הִסְכַּמְתְּ, הוֹ, יְרוּשָׁלַיִם,
כְּאִלּוּ הִסְכַּמְתְּ לַשְּׁמָמָה.
כְּאִלּוּ אֵינֵךְ מְחַכָּה עוֹד בִּכְלָל
אֵינֵךְ מְקַוָּה לִתְקוּמָה,
כְּאִלּוּ זֹהַר אוֹרֵךְ בֵּין עַרְבַּיִם
הוּא לָךְ, הוֹ, עִירִי,
נֶחָמָה!
מְשַׂחֶקֶת בְּאוֹר וּבְצֵל בִּכְאִלּוּ
כְּאִלּוּ שָׁכַחְתָּ כְּבָר מִי אַתְּ,
כְּמוֹ לֹא יָדַעְתְּ עַל יָמִים בָּךְ יָגִילוּ,
כְּמוֹ, עִיר חֻרְבָּן,
כְּמוֹ נִכְנַעְתְּ.
וּבְעָבְרִי בָּךְ עֲבֹר וַהֲלֹךְ וְחָזוֹר
בֵּין דְּרָכַיִךְ, שְׁבִילֵי אֲבָנַיִךְ,
שָׁמַעְתִּי נְהִי וְקִינָה וּמָרוֹר
קוֹל בִּכְיֵךְ נַחֲלֵי דִּמְעוֹתַיִךְ.
אָז יָדַעְתִּי-
עָטַרְתְּ לָךְ טוֹטֶפֶת שֶׁל דֶּמֶה
לִשְׁמֹר אֶת בָּנַיִךְ קָרוֹב,
עֲדֵי יוֹם יָבוֹא וּתְהִי מִתְנַחֶמֶת,
בִּגְאֻלָּה שֶׁל אֱמֶת וְשֶׁל טוֹב.
וְחַיִּים מְפַכִּים.
עוֹדֵךְ מְפַזֶּרֶת אַלְפֵי נְגוֹהוֹת,
וַאֲוִיר הַמַּחְכִּים.
עוֹדֵךְ מוֹשִׁיטָה אֵלַי יָד וּמִגְדָּל,
וְנוֹשֶׁקֶת הָרֵי הֲרָרַיִךְ,
סִפּוּרֵי עַם בְּפִיךְ, מֵעוֹלָם לֹא חָדַלְתְּ,
וַעֲדַיִן נוֹשֵׂאת שֶׁעָרַיִךְ
וַהֲמוֹן בָּךְ פּוֹסֵעַ, קוֹשֵׁר לָךְ כְּתָרִים,
עַל עַם וְאֻמָּה וְחוֹמָה
וְעוֹדֵךְ מְשַׁקֶּרֶת, עִירִי הַיָּפָה,
אֲהָהּ!
עוֹדֵךְ מְרַמָּה.
לָמָּה עוֹדֵךְ מְאַחֶזֶת עֵינַיִם,
כְּאִלּוּ הִשְׁלַמְתְּ בִּדְמָמָה?
כְּאִלּוּ הִסְכַּמְתְּ, הוֹ, יְרוּשָׁלַיִם,
כְּאִלּוּ הִסְכַּמְתְּ לַשְּׁמָמָה.
כְּאִלּוּ אֵינֵךְ מְחַכָּה עוֹד בִּכְלָל
אֵינֵךְ מְקַוָּה לִתְקוּמָה,
כְּאִלּוּ זֹהַר אוֹרֵךְ בֵּין עַרְבַּיִם
הוּא לָךְ, הוֹ, עִירִי,
נֶחָמָה!
מְשַׂחֶקֶת בְּאוֹר וּבְצֵל בִּכְאִלּוּ
כְּאִלּוּ שָׁכַחְתָּ כְּבָר מִי אַתְּ,
כְּמוֹ לֹא יָדַעְתְּ עַל יָמִים בָּךְ יָגִילוּ,
כְּמוֹ, עִיר חֻרְבָּן,
כְּמוֹ נִכְנַעְתְּ.
וּבְעָבְרִי בָּךְ עֲבֹר וַהֲלֹךְ וְחָזוֹר
בֵּין דְּרָכַיִךְ, שְׁבִילֵי אֲבָנַיִךְ,
שָׁמַעְתִּי נְהִי וְקִינָה וּמָרוֹר
קוֹל בִּכְיֵךְ נַחֲלֵי דִּמְעוֹתַיִךְ.
אָז יָדַעְתִּי-
עָטַרְתְּ לָךְ טוֹטֶפֶת שֶׁל דֶּמֶה
לִשְׁמֹר אֶת בָּנַיִךְ קָרוֹב,
עֲדֵי יוֹם יָבוֹא וּתְהִי מִתְנַחֶמֶת,
בִּגְאֻלָּה שֶׁל אֱמֶת וְשֶׁל טוֹב.