יציאה לשון נקבה

אסתיג · 20/6/16

ו"צאת"? כלומר צאת הכוכבים, צאת החמה.
אם אני רוצה לכתוב לדוגמה: צאת הכוכבים היא בשעה, האם גם כאן היא לשון נקבה?

למען דעת · 20/6/16

אסתיג · 20/6/16

כפי שידעתי ושיערתי, אלא שבחומר שקבלתי להגהה היא מופיעה כלשון זכר, לכן ביררתי.
תודה.

קווי מתאר · 20/6/16

אלא אם כן רשום: "זמן צאת הכוכבים הוא"...

חגי פאהן · 20/6/16

בעזהי"ת

דוקא לי נראה שזה זכר. חיפשתי בעשרות מקומות דומים, והמקרא מסרב בעקביות מרשימה להתייחס לשמות פעולה אלה כעצמים שיש להם מין. אם למישהו יש ראיה, בבקשה שיביא.

חגי פאהן · 20/6/16

בעזהי"ת

דומים אני מתכוון "רדת", "לדת", "לכת" "לכתך" וכעזה"ד.

אפכא מסתברא · 20/6/16

אבן שושן (המהדורה שבידי ישנה למדי) ציין ליד 'שבת' (שם פעולה מן 'ישב') נ', אבל ליד 'צאת' לא ציין דבר, לא ז' ולא נ'...

חגי פאהן · 21/6/16

בעזהי"ת

יפה מאד!
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד:

אפכא מסתברא · 21/6/16

יישר כוח! הוכחה מוחצת. כעת צריך לעשות חיפוש על שאר שמות הפעולה שבאותו משקל.

למען דעת · 21/6/16

נכתב ע"י חגי פאהן;2132025:
בעזהי"ת

יפה מאד!
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד:

אכן, חוזרני בי.
היום שאלתי את המומחה שלי, ומיד הוא ציטט את הפסוק הזה...

חגי פאהן · 21/6/16

בעזהי"ת

יפה לו...
בחסדי ה' מצאתי גם פסוק על "צאת":
וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו חַי ה' כִּי יָשָׁר אַתָּה וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ אִתִּי בַּמַּחֲנֶה כִּי לֹא מָצָאתִי בְךָ רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא טוֹב אָתָּה: (שמואל א כט ו)

רפי מוזס · 4/7/16

הנה קביעת האקדמיה בעניין הזה:

ב. צורות מקור נטוי בסיומת ־וֹת, ־ת
צורות המקור הנטוי המסתיימות ב־וֹת (חֲצוֹת, הֱיוֹת וכיו"ב) מינן זכר.

צורות המקור הנטוי המסתיימות ב־ת (דַּעַת, שֶׁבֶת, צֵאת, גַּעַת וכיו"ב) מינן נקבה.
[ישיבת המליאה רעא]

אפכא מסתברא · 4/7/16

מוזר, מה הניע את האקדמיה לקביעה זו (צורות המקור הנטוי המסתיימות ב־ת (דַּעַת, שֶׁבֶת, צֵאת, גַּעַת וכיו"ב) מינן נקבה) בשעה שבמקרא - על פי הדוגמאות של ר' חגי - מינן זכר.

חיים V · 5/7/16

נכתב ע"י אפכא מסתברא;2147308:
מוזר, מה הניע את האקדמיה לקביעה זו (צורות המקור הנטוי המסתיימות ב־ת (דַּעַת, שֶׁבֶת, צֵאת, גַּעַת וכיו"ב) מינן נקבה) בשעה שבמקרא - על פי הדוגמאות של ר' חגי - מינן זכר.

תמתיני, מחר הם יגידו הפוך.

כל תקופה הם משנים את הקביעות של אתמול. לא חדש.

ניק ירושלמי · 17/7/16

נכתב ע"י חגי פאהן;2132627:
בעזהי"ת

יפה לו...
בחסדי ה' מצאתי גם פסוק על "צאת":
וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו חַי ה' כִּי יָשָׁר אַתָּה וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ אִתִּי בַּמַּחֲנֶה כִּי לֹא מָצָאתִי בְךָ רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא טוֹב אָתָּה: (שמואל א כט ו)

מה הראיה מפסוק זה, ל' הזכר מתיחס לדוד